"אני משלם מיסים ל'שומר החדש' או למדינה?!"

מאות ערבים מגיעים מדי סוף שבוע למעיין באילניה מתוך כוונה להשתלט על האזור. הרשויות מגלות אזלת יד חמורה ואף ביקשו מהתושבים לפנות לארגון 'השומר החדש' בכדי שזה יספק להם מענה. ביום העצמאות יערכו התושבים אירוע במקום: "צריכים את עזרת היהודים"
[caption id="attachment_86118" align="aligncenter" width="300"] אילניה
תיאוריו של פז עפרוני מאילניה שבגליל התחתון, מזכירים את המתרחש בדרום הר חברון. ערבים, אנשי שמאל, מצלמות, פרובוקציות, ובעיקר הרבה אזלת יד של המדינה, המפקירה את האזרחים להתמודד בשטח לבדם. אולם אם בהר חברון ישנם טיעונים שונים ומשונים על כיבוש האזור במלחמת ששת הימים, הרי שבאילניה מבהירים הערבים כי גם מה שנכבש בידי ישראל במלחמת השחרור לא נתון מבחינתם לדיון.
במלחמת השחרור הוחרב הכפר סג'רה הסמוך לאילניה, והערבים שהתגוררו בו נמלטו לאזור טורען וכפר כנא.
בחודשים האחרונים החלו לפקוד את חורבות הכפר והמעיין שבאילניה, מאות ערבים, העורכים במקום תהלוכות, הפגנות, ובעיקר מכריזים בכל אמצעי כי בכוונתם לשוב למקום ולסלק את התושבים היהודים.
"מדי יום שישי ושבת מגיעים קבוצות גדולות מכפרי האזור ועושים כאן ככל העולה על רוחם", מתאר פז עפרוני, תושב ותיק באילניה אשר החליט להאבק במתרחש. "הם מביאים לכאן המון נערים וילדים ומנסים לבנות מחדש את הבתים באזור החורבות של הבתים הישנים ושמים בכל בית אבן עם שם המשפחה שהיתה גרה במקום".
"אבל בזמן האחרון התחילו להגיע גם למעיין של אילניה", מספר עפרוני. "מהמעיין היו שואבים מים למושבה וקק"ל סידרה את המקום. הם מגיעים בקבוצות שבין 100 ל-400 ערבים, לפעמים עם חברי כנסת מבל"ד, ודגלי אש"ף".
לדבריו, הקבוצות מגיעות באוטובוסים מאורגנים, עם אוכל, שתייה חולצות וכובעים תואמים ורמקולים. "יש להם 'קצין מבצעים' שמארגן הכל ומסתובב עם לפטופ, וכמובן המון צלמים".
"הבעיה היא לא הערבים"
אולם אם חשבו בתחילה עפרוני וחבריו כי המשטרה תבין שמדובר בצעדי השתלטות ערבים על המקום, הרי שנתקלו באזלת יד מוחלטת מצד הרשויות. "כשאנחנו יורדים לשם ומזמינים משטרה המשטרה מבקשת מאיתנו, תושבי הישוב, להתפנות מהמקום", מספר עפרוני.
"בשבת האחרונה הזמנו שוב משטרה והגיע בהתחלה שוטר דרוזי שאמר שאין מה לעשות. אחר כך הגיע שוטר דרוזי יותר בכיר שהגיע, תפס אותי ואמר לי 'תקח את האנשים שלך', וטען שאנחנו עושים הפגנה. שאלתי אותו ומה הערבים עושים?, אז הוא אומר לי שהם מטיילים".
"הם מגיעים עם מצלמות רחף ומצלמות כתף וצלמים ועיתונות וכשמגיעים ח"כים זה בכלל נהיה חגיגה. עושים שתי שורות והח"כ עובר באמצע. אנחנו לא מבינים הרבה ערבית אבל אני בטוח שהם לא מדברים כל כך בעד ההתיישבות היהודית בארץ", אומר עפרוני בציניות. "כשהמשטרה הולכת הם אומרים לנו שהם יקחו את האדמות חזרה אליהם וקוראים 'איטבח אל יהוד' ".
עם זאת עפרוני מדגיש כי הבעיה החמורה מבחינתו אינה הערבים. "הבעיה שלנו זה לא הערבים, כי איתם אנחנו יודעים להסתדר", הוא אומר ומתאר כיצד חקלאים מהאזור טיפלו בתופעה דומה סמוך לשרונה, באמצעות אלות. "הבעיה זה השמאלנים שנותנים להם מים ופרחים. יש פה משפחות בישוב שאין להם בעיה שיכנסו לפה וישמיעו ברמקולים מוזיקה בערבית בשבת בצהריים".
"הרשויות אמרו לנו: תפנו לשומר החדש"
עפרוני עצמו, כמו גם מרבית חברי קבוצת התושבים שהתאגדה למאבק בתופעה, מתנדבים בכיתת הכוננות, במג"ב, וביחידת החילוץ האזורית. על רקע זה זועקים שבעתיים תיאוריו אודות ההפקרה אותם הם חשים מצד המדינה.
"רוב המושב שלנו קרביים ורוב הקבוצה שלנו מתנדבים במג"ב, ובצוות חילוץ וצוות כוננות גליל תחתון. אנחנו ביחידת החילוץ 11 חבר'ה מאילניה, אבל למרות זאת כשמגיעים השוטרים הכחולים אנחנו חסרי אונים", הוא אומר.
"באחת הפעמים הגיע קצין משטרה יהודי שלקח אותנו הצידה ואמר לנו: "חבר'ה, אתם לבד, אין לנו מה לעשות". המדינה מקשה על המשטרה. שמעתי הבוקר שפגעו במסגד בפורדיס. אני בטוח שהמפכ"ל וראש הממשלה כולם אכלו שם כבר חומוס ודאגו למה שקורה שם, אבל פה זה קורה לנו - ליהודים בארץ ישראל, ואנחנו לבד".
"באו ואמר לנו מוסדות המדינה, לנו אין פתרון, תפנו ל'שומר החדש'. אני אומר להם, אני משלם מיסים לשומר החדש או לכם?! אתם צריכים לדאוג לנו. אנחנו מדברים עם כולם. ראש המועצה שלנו שלח השבוע מכתבים לשר אהרונוביץ ולכל מי שרק אפשר. כולם יודעים. זה כבר על בסיס יומי. כל יום יש שתיים שלוש משפחות ערביות שבאות ועושות על האש במעיין.
אבל ההפגנות האחרונות זה לא לאכול במעיין. בהפגנה האחרונה הביאו מפתח עם יהלומים ולפי מה שתרגמו לנו הם אומרים שזה המפתח שיפתחו בו את הבתים החדשים שהם יבנו, והם עושים טקס שהסבא מעביר את המפתח לילדים הצעירים.
המשטרה רואה את המפתח ואני בטוח שהשוטר הדרוזי מבין ערבית ויודע שזה לא חבר'ה שבאו לטיול. נכון שהם כאילו עושים כל מיני ארועי תרבות. באו לעשות אזכרה לאיזה משורר ערבי וכתבו כל מיני ציטוטים שלו. באחת הכרזות היתה תמונה של ארץ ישראל ישראל עם שתי חרבות בפנים ורובה נוזל דם וציטוט בערבית, ואני בטוח שלא כתוב שם ברוכים הבאים.
[caption id="attachment_45299" align="aligncenter" width="300"] מתנדבי השומר החדש בשטח (השומר החדש)
"השאלה היא מתי זה יתפוצץ"
המשטרה מקסימום מורה להם להתפזר, אז הם מתפזרים לקבוצות קטנות וממשיכים את המור"קים (מורשת קרב א"ג) וכל אחד עם הזקן שלו מקבל את הרעל. כשהם יוצאים אתה רואה בעיניים שאם היתה להם חרב ביד הם היו שוחטים אותך".
עפרוני מזהיר מפני הדרדרות המצב, באם הרשויות לא יתעשתו וימנעו את הגעת הערבים למקום. "השאלה היא מתי זה יתפוצץ. זה כבר היה קרוב. הגיעו חבר'ה צעירים ערבים שחיממו אותנו והשאלה כמה נשתוק ונבליג".
"אני כבר לא סומך על מוסדות המדינה, רק על עצמינו. מתישהו ירימו פטיש או לום או מפתח ברגים וזה רק שאלה של זמן. אנחנו לא רוצים להגיע להרמות ידיים למרות שכולנו בעלי נשקים, ולכן אנחנו אומרים למדינה תעזרו לנו, אבל הם אומרים לנו 'תסתדרו לבד' 'אל תבנו עלינו'. והאבסורד שכולנו משרתים את המדינה ביום יום בהתנדבות שלנו, אבל כשבאים למדינה ומבקשים עזרה מה הם עושים?".
"צריכים את העזרה של היהודים"
עפרוני מספר כי בשבועות האחרונים חלה התעוררות במושב, ובשבת האחרונה כבר ירדו למעיין 15 תושבים אשר הצליחו לסלק מהמקום את הערבים שהגיעו. ביום העצמאות מארגן עפרוני 'על האש' המוני וקורא לציבור להגיע למקום. ופנה גם לעזרה גם מבחוץ. "פניתי לשומר החדש ולתנועות פוליטיות, אבל אני לא רוצה להפוך את זה למשהו פוליטי. אנחנו נביא הרבה אנשים אבל לא נעשה את זה בקטע פוליטי אלא בקטע של עזרה ליהודים".
לדבריו, ישנה חשיבות רבה להגיע לאילניה יותר מאשר הגעה ליער לביא הסמוך לצומת גולני בו יתקבצו יהודים רבים אל מול הפגנה של אלפי ערבים.
"באירוע ביער לביא יהיו מחסומים ומאות שוטרים שיערכו. פה באילניה אנחנו לבד והערבים מגיעים בהמוניהם במהירות"
"בשבת האחרונה זו הפעם הראשונה שירדו 15 אנשים למעיין ואני מקווה שביום העצמאות נכפיל ונשלש את זה. אנחנו מזמינים את כל היהודים מהמושבים, מהערים, שכולם יבואו ביום העצמאות לעשות איתנו על האש, ונשב יחד ויהיה לנו כיף. צריך לדעת שאנחנו מאבדים את המדינה ואנחנו צריכים את העזרה של היהודים".