"בחסדי שמיים ניצלנו מלינץ' בכפר קרע"

שני יהודים שהגיעו לטענתם לקנות דברים בכפר קרע, הותקפו על ידי עשרות ערבים. "המון ערבים רצו לעברנו וזרקו אבנים. כמו ברמאללה, ניסו לרצוח אותנו", אומר יעקב אוחיון שניצל בנס. "אין הבדל בין ערבי ישראלי לבין ערבי המשטחים".

בזמן שמערכת הביטחון עסוקה שוב ושוב להילחם ביהודים, ממשיך הטרור הערבי להשתולל באין מפגיע. אחד הקורבנות השבוע, היה יעקב אוחיון מפרדס חנה, שרק בנס ניצל מלינץ' בכפר קרע הסמוך לחיפה.

"הגעתי עם אחי לכפר קרע כדי לקנות דברים", סיפר אוחיון לרדיו תשעים. "בדרך חזור התחלתי להסתבך בדרכים במשך כעשר דקות. היו ערבים שהבינו שהסתבכתי ואחד הגיע לתת לי עצה איך לצאת", אמר אוחיון שבאותו רגע עוד היה תמים וחשב שמישהו בכפר בא לעזרתו.

"הערבי נתן לי הסבר איך לצאת, אמר לי לפנות ימינה ואז שמאלה וכו'. הבנתי שהוא מנסה להפיל אותי בפח ולא בא לעזור לי", מספר אוחיון שכבר התחיל להתחרט על כך שהלך לקנות בכפר. "הבנתי שהוא הזעיק עוד ערבים ושהוך להיות באלגן".

"באמת צדקתי. ממש תוך שתים-שלוש דקות הגיעו כל החבר'ה הצעירים של הכפר, המולה של צעירים רצו לעברי. המון ערבים ורכבים מאחורי. זאת המולה לא פחות מלהיות בתוך רמאללה. אתה בכפר קרע ואתה מרגיש שנקלעת בטעות לרמאללה. אני ואחי יושבים ברכב ומסביב הרבה ערבים ורכבים. המזל שלי שרובם היו מאחורי".

מכאן, מספר אוחיון, החל מרדף רכבים שניסו לחסום אותו, וכל אותה העת השליכו לעברו אבנים. "הם לא זרקו אבנים שפוצעות, זה היה אבנים שהורגות בני אדם. הייתה שם פשוט המולה שהולכים להרוג מישהו, הם לא ניסו להפחיד, הם ניסו להרוג, בנס הם פשוט לא הצליחו. עם מישהו היה אורב לי מקדימה, עם סדר הגדול של האבנים שזרקו עלי, הם היו גומרים אותנו".

"הם ניסו לעקוף את הרכב שלנו ולחסום אותנו. בשלב מסוים הם הצליחו לחסום חלקית ובחסדי שמים ה' סידר לי איך לצאת והצלחתי לברוח. זה ממש לא יאומן כל המרדף הזה ואיך הצלחתי לברוח".

השניים חשבו כי במשטרה, אלו שאמונים על בטחון התושבים באזור, יסייעו להם להחלץ מהתופת, אך התבדו. "במקביל, אחי התקשר למשטרה, הגוף שאמור לעזור לנו. אחי אמר שיש לינץ' בכפר קרע, במרכז הכפר. 'בואו דחוף הורגים אותנו'. אבל המשטרה ענתה לו באדישות בכל מיני שאלות מפגרות שרק מבזבזות את הזמן. 'איך קוראים לכם?', 'מה אתם רואים מסביב?'. כל טיפש שנוסע בצומת כפר קרע יכו לראות שעושים לינץ'. הם פשוט בזבזו את הזמן. אחי אמר להם 'תרחמו עלי, אל תשאלו איך קוראים לי, בואו'. אבל הם לא הגיעו.

"ברגע שהצלחתי לצאת מהכפר, אחד הערבים שם גז ברכב שלו וניסה להתקע בי מאחורה כדי לעשות תאונה ולתקוע אותי. בחסדי שמיים הצלחנו לצאת. אבל מה שבטוח ניסו לרצוח אותנו. זה ממש כמו שנכנסים לעזה או לרמאללה".

"יש תחושה כזו אצלנו בישראל שיש דבר כזה ערבי מהשטחים וערבי ישראלי", אומר אוחיון שבתחילתה שבוע עוד חשב כך. "המחסום לא מבדיל. האמונה אותה אמונה, השנאה אותה שנאה. אין הבדל בין ערבי ישראלי לבין ערבי מהשטחים. אני גם טעיתי בזה עד אתמול".

באתר ויקיפדיה כתוב, כי "בכפר קרע קיים בית ספר ערבי-יהודי דו-לשוני, ראשון מסוגו באזור הנקרא בשם "גשר על הוואדי". מטרת בית הספר היא ליצור דו קיום, לקרב לבבות, ולהסיר את המחסומים בין שתי התרבויות וכך לשלב את האזרחים הערבים בחברה הישראלית". האם גם תלמידי בית הספר השתתפו בלינץ' ההמוני? האם זריקות האבנים ניסו לשבור מחסומים בין התרבויות?

ממשטרת מחוז חוף נמסר לקול היהודי, כי "הסיפור מוכר למשטרה. בניסיון להבין את הסיבה בגינה הגיעו לכפר, לא קיבלנו תשובה".