ביהמ"ש: בית השלום נרכש כחוק - יועבר ליהודים בתוך 30 יום

לאחר משפט מייגע בן ארבע שנים, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי בית השלום בחברון, שפונה מיושביו היהודים לפני כארבע שנים, נרכש כדין. השופט ברעם קבע בהחלטתו כי המוכר הערבי שיקר בעדויותיו, והורה להשיב את המבנה לידי הרוכשים היהודים בתוך 30 יום
[caption id="attachment_42682" align="aligncenter" width="485" caption="ישוב לבעליו היהודים. בית השלום (דוד וילדר)"]
בית המשפט המחוזי בירושלים פרסם היום את החלטתו בעניין רכישת בית השלום בחברון וקבע חד משמעית: הבית נרכש בידי היהודים כדין, המוכר הערבי שיקר בעדויותיו, ועל המדינה להעביר את הבית לידי הרוכשים היהודים בתוך 30 יום.
לפני כארבע שנים עלה הבית לכותרות, לאחר שמשפחות מחברון, שרכשו את הבית עברו להתגורר בו. מדובר במבנה ענק, בו תכננו התושבים לשכן משפחות רבות. הערבי ממנו נרכש הבית התלונן כי הרכישה מזוייפת, ובג"ץ הורה על גירוש היהודים מהבית מבלי שבחן את העובדות.
במשך מספר ימים שהו בבית ובסביבתו מאות פעילים שהתנגדו לגירוש. העיר חברון סערה וגעשה ותהלוכות של פעילים נכנסו לשכונות הערביות תוך ידוי אבנים, הצתות רכבים ופגיעה בערבים. לאחר מספר ימים פשטו כוחות משטרה מיוחדים על בית השלום במבצע מהיר והשתלטו על הבית תוך שימוש באלימות וברימוני גז והלם.
ברחבי יהודה ושומרון פרצו מהומות ופעילים הפגינו בעשרות צמתים וישובים. רכוש ערבי רב נפגע ואבנים הושלכו במספר מוקדים על כלי רכב של ערבים. גם בערים בתוך הקו הירוק נערכו הפגנות וחסימות כבישים.
בהחלטתו קבע בג"ץ כי המבנה יועבר למשמורת המדינה עד לבירור המשפטי בעניין רכישתו.
[caption id="attachment_42681" align="aligncenter" width="540" caption="ליל הכניסה הראשון לבית השלום (דוד וילדר)"]
"המוכר הערבי שיקר"
הסיפור התחיל לפני כ-8 שנים, כשחברת"טל בניה והשקעות" רכשה את הנכס באמצעות איש קש ערבי. הבניין נרכש  בעבור סכום של 464 אלף דינרים ירדנים, מתוכם כ-65 אלף דינר שולמו כמקדמה, ושאר הסכום שולם במהלך התקופה שלאחר מכן.
שנה וחצי לאחר מכן החלה חברת טל השקעות לבצע עבודות במבנה באמצעות פאיז מחמוד זאיד רג'בי, אחד הערבים ממנו נרכש הבית שאף ששימש כקבלן, אך כשנה לאחר מכן, כשרצו הרוכשים היהודים להיכנס, טען לפתע רג'בי כי הוא כלל לא מכר את הנכס. לטענת הרוכשים, הכחשתו של רג'בי הגיעה בעקבות לחץ של גורמים ערבים בעיר ומחששו של המוכר לחייו.
[caption id="attachment_42697" align="aligncenter" width="450" caption="מסר 5 גרסאות סותרות .פאיז רג'בי ליד הבית שמכר. (סמאח שהיאן)"]
רג'בי הגיש תלונה במשטרת חברון, בטענה כי פלשו לו לנכס, והמשטרה החליטה לפנות את הרוכשים היהודים. חברת טל בנייה הגישה בג"ץ כנגד החלטת הפינוי ובג"ץ קבע כי גם אם יש תוקף לעסקה, הרי שחזקתו של רג'בי כדין עד להכרעה, ויש לפנות את הרוכשים היהודים. בג"ץ קבע כי החזקת הנכס תועבר לידי המדינה עד לסיום ההליך המשפטי.
טענתו המרכזית של רג'בי לאורך המשפט הייתה כי הוא קיבל רק את המקדמה, ושאר הכסף לא שולם. לטענתו, גם המקדמה הוחזרה לאיש הקש לאחר ש"הרשות הפלסטינית" סרבה לרשום את הבית על שמו.
[caption id="attachment_42693" align="alignleft" width="240" caption="השופט משה ברעם (אתר בתי המשפט)"]
אולם השופט משה ברעם לא קיבל את גירסתו של רג'בי. "לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והתרשמתי מעדויות עדי הצדדים, שוכנעתי, במידה הדרושה, כי הסכם רג'בי לא בוטל, בהסכמה, כנטען על ידי רג'בי וכי גרסתו בעניין זה אינה אמת", כתב השופט ברעם.
במהלך ההליך המשפטי הציג הנתבע הערבי רג'בי חמישה מועדים שונים בהם לטענתו התבטלה הרכישה, מה שהעיד על אמינותו הרבה בסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק...
בניגוד לטענתו של רג'בי, הציג נציג הרוכשים היהודים בדיון אישורים בחתימתו של רג'בי על כל התשלומים גם של המקדמה וגם של התמורה לאחר מכן. חתימותיו של רג'בי נשלחו לבדיקה ונמצאו אותנטיות במידה "שאינה מותירה ספרק של ממש שנכתבו על ידו", כפי שנכתב בפסק הדין.
בית המשפט ציין כי הנתבעים הערבים נמצאו בלתי מהמנים לחלוטין.
איוב, איש הקש, לא התייצב לעדות במשפט ומהקלטה של שיחה שנערכה עמו עולה כי נמלט לירדן מאימת גורמי הרשות. איש הקש יש לציין נתבע בעצמו בידי החברה.
בסופו של דיון קבע השופט ברעם כי "הנני מקבל את התביעה, מורה על אכיפת הסכם רג'בי וקובע כי התובעת זכאית לקבלת החזקה בנכס. משההחזקה בנכס נמסרה, בהסכמה, לתקופת בניים, לידי המדינה... חזקה עליה כי תפעל למסירת החזקה בנכס לידי התובעת לאחר הערכות מתאימה ובתוך 30 יום".
בית המשפט קבע כי הנתבעים ישאו בהוצאות המשפט וכן בשכר טרחת עורך הדין של התובעים בסך של 50,000 ש"ח. לקריאת פסק הדין לחץ כאן.
"המושכות אצל ברק"
אולם בכך לא תם הספור. בהתאם לתחיקת הביטחון המהווה את החוק בטחומי יהודה בשומרון, כל רכישת מבנה באזור אמורה לעבור "היתר עסקה", הנחתם בידי שר הביטחון.
בידי ברק נתונה ההחלטה אם לאשר את העסקה או לו, ואם יתנגד ברק, לא יוכלו הרוכשים היהודים לממש את זכותם בבניין שרכשו.
בעקבות ההחלטה, יצאו הערב גורמים רבים, ביניהם שרים בממשלה, בקריאה לברק, לאשר את הרכישה, ולאפשר לתושבים היהודים להתגורר בביתם.