בית השלום בחברון ליהודים – "זהו נס פורים"

לאחר שנים של דיונים דחו הבוקר (ג') שופטי בג"ץ את ערעורם של הערבים מהם נרכש בית השלום בחברון. השופטים קבעו כי בתוך חודש תשולם למוכרים יתרת סכום הרכישה והבית יעבור באופן סופי לידיים יהודיות. "זהו נס פורים", אומרים בישוב היהודי
[caption id="attachment_42682" align="aligncenter" width="300"] בית השלום (דוד וילדר)
הפעם זה נראה סופי: אלא אם תצוץ גזירה חדשה, בעוד חודש יוכלו תושבי עיר האבות להיכנס ולגור בבית השלום בחברון באופן חוקי למהדרין, גם לפי שופטי בג"ץ.
לאחר שנים ארוכות של דיונים, עדויות שקר, מסמכים מזוייפים וטענות מכל הסוגים והמינים, דחו הבוקר שופטי בג"ץ את ערעורם של המוכרים הערבים וקבעו כי העסקה לרכישת הבית בוצעה כחוק.
השופטים קבעו כי בתוך חודש יצטרכו הרוכשים לשלם את יתרת הסכום בגין רכישת הבית, ואז יוכלו להיכנס להתגורר בו. בנוסף חוייבו המערערים הערבים לשלם הוצאות משפט בגובה 30,000 ש"ח לקונים. לכאורה זו המשוכה האחרונה לאחר שאפילו שר הבטחון לשעבר אהוד ברק נתן את האישורים הנדרשים לביצוע הרכישה והכניסה למתחם.
"אני חושב שזה סוג של נס פורים", אמר בשיחה עם הקול היהודי נועם ארנון דור הישוב היהודי בחברון. "במשך שנים ליהודים היה אסור לקנות בתים בחברון עיר האבות, והיום זה בעצם בפעם הראשונה שקניית בית אושרה באופן מוחלט. יש פה בשורה היסטורית ואני מקווה שבעז"ה העסקה הזאת וגם עסקאות נוספות יושלמו, וליהודים תהיה אורה ושמחה וששון ויקר, ונוכל לבנות את עיר האבות כיאות וכראוי.
[caption id="attachment_42681" align="aligncenter" width="300"] ליל הכניסה הראשון לבית השלום (דוד וילדר)
לפני למעלה מחצי שנה קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי הבית נרכש בידי היהודים כדין וכי המוכר הערבי שיקר בעדויותיו. לפני כחמש שנים עלה הבית לכותרות, לאחר שמשפחות מחברון, שרכשו את הבית עברו להתגורר בו. מדובר במבנה ענק, בו תכננו התושבים לשכן משפחות רבות. הערבי ממנו נרכש הבית התלונן כי הרכישה מזוייפת, ובג"ץ הורה על גירוש היהודים מהבית מבלי שבחן את העובדות.
במשך מספר ימים שהו בבית ובסביבתו מאות פעילים שהתנגדו לגירוש. העיר חברון סערה וגעשה ותהלוכות של פעילים נכנסו לשכונות הערביות תוך ידוי אבנים, הצתות רכבים ופגיעה בערבים. לאחר מספר ימים פשטו כוחות משטרה מיוחדים על בית השלום במבצע מהיר והשתלטו על הבית תוך שימוש באלימות וברימוני גז והלם.
ברחבי יהודה ושומרון פרצו מהומות ופעילים הפגינו בעשרות צמתים וישובים. רכוש ערבי רב נפגע ואבנים הושלכו במספר מוקדים על כלי רכב של ערבים. גם בערים בתוך הקו הירוק נערכו הפגנות וחסימות כבישים. בהחלטתו קבע בג"ץ כי המבנה יועבר למשמורת המדינה עד לבירור המשפטי בעניין רכישתו.
"המוכר הערבי שיקר"
הסיפור התחיל לפני כ-9 שנים, כשחברת "טל בניה והשקעות" רכשה את הנכס באמצעות איש קש ערבי. הבניין נרכש בעבור סכום של 464 אלף דינרים ירדנים, מתוכם כ-65 אלף דינר שולמו כמקדמה, ושאר הסכום שולם במהלך התקופה שלאחר מכן.
שנה וחצי לאחר מכן החלה חברת טל השקעות לבצע עבודות במבנה באמצעות פאיז מחמוד זאיד רג'בי, אחד הערבים ממנו נרכש הבית שאף ששימש כקבלן, אך כשנה לאחר מכן, כשרצו הרוכשים היהודים להיכנס, טען לפתע רג'בי כי הוא כלל לא מכר את הנכס. לטענת הרוכשים, הכחשתו של רג'בי הגיעה בעקבות לחץ של גורמים ערבים בעיר ומחששו של המוכר לחייו.
רג'בי הגיש תלונה במשטרת חברון, בטענה כי פלשו לו לנכס, והמשטרה החליטה לפנות את הרוכשים היהודים. חברת טל בנייה הגישה בג"ץ כנגד החלטת הפינוי ובג"ץ קבע כי גם אם יש תוקף לעסקה, הרי שחזקתו של רג'בי כדין עד להכרעה, ויש לפנות את הרוכשים היהודים. בג"ץ קבע כי החזקת הנכס תועבר לידי המדינה עד לסיום ההליך המשפטי.
טענתו המרכזית של רג'בי לאורך המשפט הייתה כי הוא קיבל רק את המקדמה, ושאר הכסף לא שולם. לטענתו, גם המקדמה הוחזרה לאיש הקש לאחר ש"הרשות הפלסטינית" סרבה לרשום את הבית על שמו.
[caption id="attachment_42683" align="aligncenter" width="300"] גזלנים - הגירוש מבית השלום (דוד וילדר)
אולם השופט משה ברעם לא קיבל את גירסתו של רג'בי. "לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והתרשמתי מעדויות עדי הצדדים, שוכנעתי, במידה הדרושה, כי הסכם רג'בי לא בוטל, בהסכמה, כנטען על ידי רג'בי וכי גרסתו בעניין זה אינה אמת", כתב השופט ברעם.
במהלך ההליך המשפטי הציג הנתבע הערבי רג'בי חמישה מועדים שונים בהם לטענתו התבטלה הרכישה, מה שהעיד על אמינותו הרבה בסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק…
בניגוד לטענתו של רג'בי, הציג נציג הרוכשים היהודים בדיון אישורים בחתימתו של רג'בי על כל התשלומים גם של המקדמה וגם של התמורה לאחר מכן. חתימותיו של רג'בי נשלחו לבדיקה ונמצאו אותנטיות במידה "שאינה מותירה ספרק של ממש שנכתבו על ידו", כפי שנכתב בפסק הדין.
בית המשפט ציין כי הנתבעים הערבים נמצאו בלתי מהמנים לחלוטין. איוב, איש הקש, לא התייצב לעדות במשפט ומהקלטה של שיחה שנערכה עמו עולה כי נמלט לירדן מאימת גורמי הרשות. איש הקש יש לציין נתבע בעצמו בידי החברה.
בסופו של דיון קבע השופט ברעם כי "הנני מקבל את התביעה, מורה על אכיפת הסכם רג'בי וקובע כי התובעת זכאית לקבלת החזקה בנכס. משההחזקה בנכס נמסרה, בהסכמה, לתקופת בניים, לידי המדינה… חזקה עליה כי תפעל למסירת החזקה בנכס לידי התובעת לאחר הערכות מתאימה ובתוך 30 יום".
היום כאמור, קיבל גם בית המשפט העליון את עמדת הרוכשים ודחה את הערעור שהגישו המוכרים הערבים.