האם פרקליט מחוז ירושלים התערב בקביעת מועד דיון?

אמש נעצרו 17 פעילי גרעיני הערים העבריות,לאחר שחצו את הגבול לירדן, התבצרו במבנה מעבר לגבול, וקראו להקים ישובים יהודיים בעבר הירדן המזרחי.
הבוקר שוחררו ללא דיון שני ילדים כבני 13 שהיו בן העצורים.
שאר העצורים, שמונה בגירים ושבעה קטינים, הובאו לבית משפט השלום בירושלים שם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם ביומיים. השופט עודד שחם שחרר את העצורים בתנאי הגבלה, לפיהם יורחקו הפעילים לתשעים יום מהאיזור בו התנהל האירוע, ויפקידו 3000 ש"ח בקופת בית המשפט.
המשטרה ביקשה את עיכוב ביצוע ההחלטה והודיעה כי תערער עליה לבית המשפט המחוזי. בדיון של הבגירים שהתקיים ראשון, לא נכח נציג משטרה שבסמכותו לבקש עיכוב ביצוע, ולפיכך הם שוחררו במקום.
אולם לדיון של הקטינים שנערך לאחר מכן, הגיע תובע משטרתי והשופט עודד שחם נתן עיכוב ביצוע להחלטה.
הדיון הסתיים בסביבות השעה 19:00, ונציג המשטרה מיהר להגיש ערר על החלטת השחרור לבית המשפט המחוזי.
להפתעת נציגי עמותת חננו ועו"ד נפתלי ורצברגר המטפלים בתיק, על אף השעה המאוחרת נקבע הדיון בבית המשפט המחוזי לשעה 20:00 בערב, בפני השופט רומנוב. כאן המקום לציין כי מדובר בצעד חריג ביותר, שכן ערר המוגש בשעות כאלו, נקבע בדרך כלל ליום המחרת.
ממידע שהגיע הערב לידי הקול היהודי עולה כי הדיון המהיר נקבע ככל הנראה בעקבות התערבותו של פרקליט מחוז ירושלים. גורמים המקורבים לעצורים הביעו תרעומת על כך שפרקליט מתערב בקביעת מועד דיון, שכן כל פניה לשופט חייבת להיערך במעמד שני צדדים.
גורם משפטי אומר כי במידה והטענות נכונות מדובר במקרה חמור של התערבות של גורם בכיר בפרקליטות המדינה בעניין בו אין לו סמכות.
בעמותת חננו מביאים כתמונת ראי מקרה בו הוגש ערר השבוע על מעצרה של קטינה המוחזקת במעצר למעלה משבוע. בקשת הערר הגיע לאותו שופט, אולם במקרה זה הסביר השופט כי בשל העובדה שהערר הוגש בשעה 17:00 בערב, הדיון נקבע ליום המחרת.
במקרה של פעילי גרעיני הערים העבריות ששוחררו ממעצר, הוגש כאמור הערר על שחרורם בשעה 19:00, והדיון נקבע לשעה 20:00.