"לאחוז בחול" - להסתכל לגירוש בעיניים

הסרט "לאחוז בחול" מביא תיעודים אותנטיים של רגעי הגירוש מגוש קטיף והמאבק שקדם לו, מזוית הראייה של משפחת ברמסון המורחבת שהגיעה להאבק על ביתו של האח ברוך, בעוד שהוא החליט לעזוב ללא מאבק. ואיך כל זה נראה תשע שנים אחרי? 
[caption id="attachment_95721" align="aligncenter" width="355"] "סירבתי פקודה" - מתוך 'לאחוז בחול'
שמונה שנים לקח לתהילה פרל (ברמסון) לערוך את החומרים הרבים שצילמה בתקופה הגירוש מגוש קטיף ותקופת המחאה שקדמה לו, לכדי סרט המתעד את התקופה מעיניה של משפחתה המורחבת בכלל , דרך סיפור משפחתו של אחיה ברוך שהתגורר בישוב קטיף, בפרט.
"יצאתי לעשות את הסרט בלי לדעת שאני עושה סרט" מספרת תהילה בשיחה עם הקול היהודי במלאת תשע שנים לגירוש, ובעיצומו של סבב הקרנות של הסרט "לאחוז בחול", ברחבי הארץ. "בתקופת הגירוש צילמתי המון. צילמתי מאבקים בירושלים, מעצרים והארכות מעצר. המצלמה קלטה ב"ה הרבה דברים וחומרים מעניינים, והרבה פעמים הייתי היחידה באזור עם מצלמה".
תהילה, עורכת וידאו במקצועה, נזכרת ביום הירידה לגוש עצמו. "ישבתי אצל ההורים וערכתי סרט, ואני שומעת ברדיו שברגע זה נסגר הגוש. עזבתי את המחשב, לקחתי תיק גדול, שמתי בתוכו טונות של קלטות, בטריות, שתי מצלמות ובגדים, וירדתי לגוש. בלי לתכנן, כל אחד ממקומו שמע את הבשורה על סגירת הגיש והגיעו כל המשפחה המורחבת, ושם בעצם התחלתי לצלם באופן יותר אינטנסיבי".
[caption id="attachment_60748" align="aligncenter" width="100%"] פינוי כפר ים (דובר צהל)
"אנחנו באנו להילחם והוא עוזב?"
בני משפחת ברמסון, אשר רבים מהם פעילים מוכרים בהתיישבות ובגופי הימין השונים, הגיעו כאיש אחד בכדי להתנגד לגירוש וללוות את ברוך, אולם התברר להם כי ברוך, בניגוד לעמדת הישוב קטיף ורוב תושבי הגוש, וודאי בניגוד לעמדת המשפחה, החליט לעזוב את הגוש ללא מאבק.
"כשהגעתי למושב קטיף אני מגלה שברוך, האח היחיד שגר בגוש, סגר עם המנהלת שהוא עוזב, וזה כשכל המשפחה הלוחמת מגיעה להאבק...", נזכרת תהילה. "לכאורה גיבור הסרט שלי הוא האנטי גיבור, אבל המשכתי לצלם, וכך הסרט בעצם מתעד את המפגש של שתי תפיסות העולם שיוצגו במשפחה".
דווקא בהסתכלות של תשע שנים לאחור, מספרת תהילה כי התסכול וחוסר ההבנה שהיו לה בימי הגירוש מהצעד של אחיה וגיסתה, מתחלפים בהבנה כואבת על כך שברוך היה מבין היחידים שהעזו להסתכל למציאות בפנים.
"מי שלא מפנה את ביתו תוך 48 מאבד בערך 400 אלף ₪", אומר בסרט ברוך, שעבד אז ככבאי והוקפץ מזירה לזירה בימים בהם רקטות ופצצות מרגמה היו נחלתם של תושבי הגוש ועוטף עזה בלבד. "אני צריך את הכסף הזה. אני צריך אחרי שיהרסו את הבית שלי ויגרשו אותי מהישוב, לדאוג לפרנסה".
"באותו הזמן הוא היה נראה בעיני כמי שבוגד בערכים. אנחנו באנו להילחם והוא עוזב", אומרת תהילה. "אבל ברוך היה הכי ריאלי, והוא הבין את מה שאנחנו סירבנו להאמין. שיהיה גירוש. הוא גם הבין שההנהגה, גם של יש"ע וגם של הישוב, היא הנהגה שאומרת מצד אחד תאמינו שאין גירוש ותישארו בבתים, ומצד שני לא מייצרת שום מאבק כדי שלא יקרה הגירוש".
תהילה מדגישה כי אין להבין מדבריה שהיא תומכת כיום בפינוי ללא מאבק, ואף יותר מכך, היא סוברת כי אחיה היה נשאר להאבק לו היה מאבק אמיתי על הגוש. "הוא אמר לעצמו, אם משפחת פואה (מיכאל פואה מראשי מנהיגות יהודית, גיסו של ברוך, א"ג) נקראת קיצונית בפי ראשי הישוב, ולא מכניסים לכאן אנשים, ולא ממלאים את הבתים, אז ההנהגה אומרת ועושה דבר והיפוכו, ועם זה הוא לא רצה לשתף פעולה".
"הוא כאילו היה האנטי גיבור בשביל סרט על הגירוש, אבל באמת הוא היה גיבור שהלך עם האמת שלו נגד המשפחה ונגד הישוב, ובסוף הילד טוב ירושלים הזה הוא היחיד שגם מסרב פקודה".
[caption id="attachment_95720" align="aligncenter" width="360"] מתוך לאחוז בחול
ברוך, שסירב לכבות את מחסומי הצמיגים שהניחו המפגינים בכניסה לישוב, שילם על כך במשרתו. "הוא לא הסכים לכבות כי לא היתה סכנת חיים והוא לא היה מוכן לשתף פעולה עם מערכת הגירוש", אומרת תהילה. תנ"צ מאיר בן ישי, מפקד כוחות הגירוש, התלונן על ברוך לנציב הכבאות, ועד היום מנסה ברוך להתקבל חזרה לעבודה ככבאי, אך ללא הצלחה, וזאת חרף מסירותו הרבה וסיכון חייו לא אחת במהלך שירותו ככבאי בגוש קטיף.
שבוע לפני הגירוש עזבה משפחתו של ברוך לכפר פינס, שם שוכנו מגורשי הישוב קטיף. ברוך חזר מיד לעבודתו ככבאי בישוב, אך הילדים נשארו בכפר פינס בהמתנה לשאר המגורשים. אילה, רעייתו של ברוך, הצטרפה אליו בערב הגירוש עצמו.
הבית נשאר לרשות המשפחה המורחבת וכך נגררו בני המשפחה ביום הגירוש בידי חיילי וקציני צה"ל, אשר לא שעו לקריאותיהם לסרב פקודה.
"אני הראשון שחוזר לגוש"
"עד היום הילדים של ברוך קצת כועסים עליו על צורת העזיבה", מספרת תהילה. "כולם שואלים בהקרנות מה ההבדל בין הילדים שלו לבין הילדים האחרים שנשארו להילחם. אני מדברת כדודה ולא כפסיכולוגית, וכמובן שקשה מאוד להשוות כי הילדים של ברוך גם חוו 8 שנים של פצצות מרגמה, והיו היחידים מהישוב שעזבו כך, אבל בגדול ראיתי שהילדים שנאבקו, יצאו גאים ושמחים יותר וההתמודדות היתה יותר בריאה".
כחלק מהראליות שלו, היה ברוך מהראשונים לבנות בית קבע בישוב יד בנימין, בו מתגוררים רבים מהמגורשים. עם זאת הכמיהה לשוב לגוש לא התפוגגה ולו לרגע. "שבוע שעבר היתה הקרנה של הסרט ביד בנימין ובגלל שהיו תקוות מהמלחמה, מישהו מהקהל שאל אותו, אם חוזרים עכשיו לגוש קטיף אתה חוזר? ברוך ענה בנחרצות שהוא יהיה הראשון שיחזור. כלומר הוא מוכן להקים גם את הבית השלישי".
[caption id="attachment_95722" align="aligncenter" width="355"] ברוך ברמסון - מתוך 'לאחוז בחול'
"לא פרופוגנדה"
"הסרט בנוי בעצם חציו ממה שקדם לגירוש – המאבקים והדילמות, וחצי סרט הוא תיעוד של יום הגירוש עצמו", מסכמת תהילה.
את הסרט "לאחוז בחול" ניתן לראות כרגע בהקרנות בהזמנה בלבד, וביום שלישי הקרוב תיערך הקרנה בישוב אלון מורה בשומרון. עד עתה נערכו עשרות הקרנות של הסרט, בפרט בימי תשעת הימים. "יש אפשרות גם להזמין אותי לערוך דיון על הסרט", אומרת תהילה, ומדגישה כי מבחינתה מה שיפה בסרט הוא שהוא מעביר את המציאות באופן מדוייק כמה שניתן, ללא אג'נדה.
"באיזה שהוא מקום אף אחד לא מרגיש איתו בנוח במאה אחוז כי הוא לא מייצג שום אג'נדה של גורם מסוים, ולכן הוא מעורר תמיד שאלות ודילמות ומחשבות חדשות", אומרת תהילה. "לאורך הסרט אני מביאה את הדעה שלי דאז, ואת המחשבות והתחושות שלי, ומניחה הכל על השולחן, כדי לנטרל כל מצב שמישהו ישב ויחשוב, רגע מה יוצרת הסרט מנסה לשדר כאן. אני משתדלת להביא את המציאות כמו שהמצלמה קלטה אותה, והיא לא מציאות פשוטה, אז תמיד יש מישהו שמשהו לא מוצא חן בעיניו".
[caption id="attachment_95719" align="aligncenter" width="357"] לאחוז בחול
"כמעט אין דבר כזה שמישהו יוצא מהסרט ללא בכי", היא אומרת, ומתארת כיצד ניגשה אליה אישה בעלת דעות שמאלניות, ואמרה לה כי הסרט מראה כיצד החיילים היו רגישים ועדינים למגורשים. "אני הייתי בשוק ואמרתי וואו, מה עשיתי, איך היא הגיעה לזה?, ואז הבנתי שגם כל אחד רואה את הדברים מהזווית שלו, אבל גם שהסרט באמת היה ללא פרופוגנדה. חוץ מזה אני גם רוצה לפתוח אנשים לאומנות כי אומנות היא לא מילה גסה".
"לאנשים עם דעה אידיאולוגית ברורה, יותר קשה בדרך כלל עם הסרט" היא מנסה להסביר. "אני אעשה הכללה גסה ואומר שהציבור המתנחלי - דתי לאומי, רגיל לראות פרופוגנדה בה ברור מה רואים ומה רוצים, ומה המסר. פה בסרט אני רוצה שבן אדם יראה מציאות ויחשוב פעמיים ושלוש על מה שהוא ראה וזה יעורר לו מחשבות ותהיות".
לצפייה בטריילר באתר הסרט
להזמנת הקרנות – 0506579024 (תהילה)