בע"ה כ"ד אב תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"יש כאן מגמה לצמצם את סמכויות בתי הדין הרבניים"

בשיחה עם הקול היהודי, מסביר דיין מאחד מבתי הדין הרבניים את ההשלכות הצפויות של הדיון שיערך שבוע הבא בבג"ץ. "יש כאן גם מלחמה על ערכי המשפחה"

  • יהודה פרל
  • ח' אב תש"פ - 10:09 29/07/2020
גודל: א א א

הדיון שיערך בבית משפט העליון בשבוע הבא, בתיק שזכה לשם "בגץ הבוגדת", עשוי להשליך על פעילות בתי הדין הרבניים ברחבי הארץ.

הרכב השופטים בבית המשפט מבקש לדון בסמכות בתי הדין הרבניים לדון ולפסוק בנוגע ליחסי ממון בין בני זוג. כמו כן, השופטים ידונו בעצמאות וסמכות בתי הדין הרבניים לפרש את החוק, כפי שעושים שופטים ודיינים במהלך עבודתם.

"אנחנו רואים זאת כהפרה ייסודית ופגיעה קשה בסמכות ועצמאות בתי הדין הרבניים", אומר בשיחה עם הקול היהודי דיין באחד מבתי הדין הרבניים בארץ, שביקש להישאר בעילום שם. "בג"ץ רוצה לקבוע שלא משנה מה הדיין יפסוק, בג"ץ, שמחזיק בעולם ערכים אחר, יכול להפוך את פסק הדין".

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >>

בתחילת הריאיון מציין הדיין כי "אסור לנו להתראיין וליצור קשר עם חברי כנסת. כדי ליצור שינוי ולהשמיע את קול הזעקה של מה שקורה כאן, אנחנו צריכים את הציבור. אנחנו לא יכולים לפעול בתחום הזה".

"בשנים האחרונות אנחנו מתמודדים עם צמצום הכוח של בתי הדין הרבניים. לא מדובר במשהו שקורה דווקא עכשיו, אלא הוא מתרחש כבר עשרות שנים. כל פעם נוגסים עוד חתיכה ועוד חתיכה מסמכות בתי הדין הרבניים".

"זה התחיל בצמצום הכוח של בתי הדין הרבניים בדיני ממונות בתקופתו של השופט מזוז כיועמ"ש לממשלה, אפילו כששני הצדדים רוצים בכך. כשאין לך יכולת הבאת עדים על פי חוק, זרועות ביצועיות וכדומה, זה לא רציני ואי אפשר לעבוד ככה. יש פסקי דין בנושא ממון של גדולי ישראל כדוגמת הרב עובדיה והרב אלישיב, וכשיש פסק דין אז יש נימוק ואפשר גם לערער, יש דיון. אבל כשזה נעצר זו פגיעה קשה. כעת יש חלק עצום מהתורה שלא יכול לבוא לידי ביטוי".

דוגמא נוספת, מבקש הדיין לתת לנו מענייני משפחה. "ניקח לדוגמא את הפסקה האחרונה של השופט מזוז שקבע שבתי הדין הרבניים לא יכולים לדון בדיני מזונות לילדים, אף על פי שבצורה פשוטה יש להם סמכות כזו על פי החוק. מדוע? כי בתי הדין הרבניים יכולים לדון רק בנושאי קידושין ונישואין ובדברים שמסתעפים מזה".

נו, דיני מזונות לילדים זהו דבר שמסתעף מנישואין וגירושין.  אני טועה?

"בדיוק. ומה אומר השופט מזוז? ילדים אינם קשורים לקידושין ונישואין. ילדים אפשר להביא גם בלי קידושין ונישואין. אצלו יש הפקרות בכל הנושא של ערכי המשפחה ובגלל זה בתי הדין הרבניים לא יכולים לדון בזה. זה מקשה מאוד על העבודה של בתי הדין כשצריך לדון בענייני רכוש ומזונות ובכל המכלול של זוג המתגרש. קל יותר כשיש סמכות רחבה ואז ניתן להגיע להבנות. אם זה לא בסמכותך אתה לא יכול לפעול".

"כל זה בכוונת מכוון לפגוע בבתי הדין, לסרס את בתי הדין, שלא יוכלו לעבוד. כל פעם נוגסים בסמכות הזו עוד ועוד".

   | "הם רוצים לחייב את בתי הדין, לפסוק על פי הגחמות והתיאוריות המטורפות שלהם"

על פי החוק בישראל, כל אחד מבני הזוג מחזיק ברכוש אותו הביא עימו וכן זה שצבר עימו בתקופת הנישואים. הרכוש והממון הללו הם פרטיים של כל אחד מבני הזוג. אלא שבמידה והם מתגרשים, עליהם לחלק את הממון בצורה שוויונית. גם את הפנסיות וקרנות ההשתלמות של כל אחד, לדוגמא, מחלקים באופן שוויוני.

"לפי דין תורה זה לא נכון, אבל זה דבר שאפשר להבין את ההיגיון שלו ולפתור את זה באמצעות קניינים. אבל כשהגירושין באים אחרי שצד אחד בוגד בשני, מפר את ההסכם הכי קדוש בין בני זוג, שהוא מהות הנישואים והולך לזנות בשדות זרים, האם אפשר גם כאן להגיד שצריך לאזן בין הנכסים של שני הצדדים?!" שואל בתמיהה הדיין. "על פי החוק, חוק החוזים, הפרת חוזה היא מפירה את כל הקניין וכל החוזה כולו. פה מדובר על הפרת מהות הנישואין. ברור שכשבאים לחלק את הרכוש צריך להתחשב בזה".

כאן נכנס הדיון שצפוי להתקיים שבוע הבא בבג"ץ. מקרה שעוסק בדיון בסוגיה הזו הובא בפני בית הדין הרבני הגדול שקבע כי לאשה שבגדה בבעלה לא יהיה חלק בבית בו התגוררו. שופטי בג"ץ אשררו את פסק הדין לאחר שעתירה בנושא הובאה לפניהם. כעת כינסה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הרכב של תשעה שופטים כדי לקיים דיון חוזר בתיק המדובר.

"העובדה שבג"ץ מבקש לדון בזה שוב, בהרכב של תשעה שופטים שחיות בחרה אותם איך שהיא רוצה, זו מתן לגיטימציה לחורבן הבית ולגיטימציה להפקרות שחוגגת. עזוב דתי או לא דתי, תורה או לא תורה, כל אדם מתחייב לשמור אמונים. אם אדם מפר את ההתחייבות לשמור אמונים אין נגדו שום סנקציה? אין משהו שהוא צריך להפסיד?".

"זוהי עוד פעם מלחמה על ערכי המשפחה, ועכשיו הם רוצים לחייב אותנו, את בתי הדין, לפסוק על פי הגחמות והתיאוריות המטורפות שלהם".

הדיין מבקש להדגיש כי אין כאן משהו דרמטי חדש, והפגיעה הזו מתרחשת שוב ושוב כבר עשרות שנים. מבחינתו, מדובר כאן על עוד נקודת ציון בדרך למסמוס היכולת של בתי הדין הרבניים.

"בעצם, בג"ץ ידון האם לדיין בבתי הדין תהיה עצמאות להחליט שהוא מפרש את החוק, כמו שעושה כל דיין ושופט מתוקף תפקידו. בג"ץ רוצה להגיד - אין לכם סמכות לפרשן את החוק, לפי הערכים של התורה. אבל מה ההיגיון שלהם שעל פי הם מפרשים את החוק? כל אחד חי בהפקרות וגם כשאדם התחתן, אף אחד לא מונע ממנו ללכות לזנות עם מישהו אחר".

"זוהי מגמה. עוד מקרה ועוד מקרה, אנחנו מזהים מגמה. המגמה היא לצמצם את השפעת בתי הדין והסמכות שלהם והיכולת שלהם לפסוק. והדבר השני, לצמצם את ערכי בתי הדין. להביא ערכים ליברלים, פתוחים ומעוותים, במקום את ערכי התורה".

"בעצם בג"ץ בא ואומר לבתי הדין:  הפרשנות שלכם לא שווה כלום. אנחנו הקובעים. הדיין אמנם יכול לפרשן את החוק, אבל השופט ישנה".

לסיום, ברוח ימי בין המצרים, מבקש הדיין לצטט פסוק, ולצידו מאמר חז"ל: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. כדאי הוא מינוי הדיינים ההגונים להעמיד את ישראל על אדמתם".

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד