אל תהיה דואג

יש רוח רעה שמנסה לפגוע ביהודים יותר מאשר בשונאים. הרוח הרעה נובעת מההרגשה שיש כאן משהו חדש. 'אל תהייה דואג' - אל תנסה לאחוז את החבל משתי קצותיו • דעה

מאורעות השנים האחרונות מזכירות לי את הסיפור של דוד ושאול. שאול לא הולך על דבר ה' והיכולת שלו להילחם למען עם ישראל קטנה. דוד לעומתו נבחר על ידי ה', הוא ה'דבר הבא' ובהתאם גדלה היכולת שלו להושיע את עם ישראל. בצדק שרות הנשים "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו". שאול מתחיל לחוש שאין לו מקום בעולם. ההרגשה הזו היא רוח רעה.

שאול מבין שה' מוליך כאן צעד חדש אבל ברגעי משבר הוא מפנה את הזעם כלפי דוד. דוד אומר לשאול באחד המרדפים "אחרי מי יצא מלך ישראל לרדוף אחרי .. פרעוש אחד" – מצד עצמי אני פרעוש, אני לא מאיים על המלכות שלך בכלל. אלא מה מצד זה שה' מעביר הילוך ממלכות למלכות – מה' יצא הדבר. מה יש לך לרדוף? תאמין שזה הדבר שהכי טוב לעם, לעולם, גם לך ותתפלל לה' שייתן לך מקום בתוך זה.

אולי משיח בן יוסף ומשיח בן דוד מקבילים למלכות שאול ומלכות דוד. כתוב באר"י שצריך להתפלל על משיח בן יוסף שלא ימות. מה הכוונה איך הוא יחיה הוא יהיה אזרח סתמי במלכות משיח בן דוד – לא נשמע הגיוני. אלא מה? ה' יימצא לו מקום. כך גם לגבי שאול ה' היה מוצא לו מקום לולא הלחץ שלו לדאוג למקום שלו.

הרוח הרעה של שאול היא מובנת והיא חלק מהמהלך. היא גם לא גורמת להרבה נזק כי אם לפעולות קטנות הנובעות מתסכול. לעומת זאת דואג לוקח את הרוח רעה הזו והופך אותה לאסטרטגיה ממלכתית. הוא מחשב כך: דוד לא מהווה איום מצד עצמו למלכות שאול יותר אשר הפלישתים לדוגמא. הוא אפילו נלחם בהם ומחליש בכמה גזרות את האיומים על מלכות שאול. אבל כיון שברור שדוד הוא ה'דבר הבא' הוא האיום הכי גדול על מלכות שאול.

דואג גם מרבה בלשון הרע על דוד, בכך הוא רוצה ליצור מצב שהעם לא יאהב את דוד ומלכות דוד תיראה מנותקת מהמציאות. בכך הוא מצדיק את היחס שלו לדוד.

במהלך הבריחה משאול, דוד נעזר באנשי נב. דואג מלשין עליהם וכאשר שאול מבקש להרוג את אנשי נב, אנשיו מסרבים פקודה. למה? כיון שאחרי כל החשבונות הם אומרים: רגע, מה שמאיים על מלכות שאול אינו דוד, אלא העובדה שה' החליט להעביר את המלכות לדוד. רק דואג הולך על סברות של העולם הזה בלי לקחת בחשבון את ההשגחה ומחריב את נוב עיר הכוהנים. ההחרבה הזו עומדת לחובתו של שאול שאינו זוכה לראות בגאולת ישראל על ידי דוד.

בשנים האחרונות נהייה יותר ויותר קשה לפעול למען יהודים מתוך מסגרות הממסד שאינו הולך על דבר ה'. יש יהודים שפועלים בתודעה שהם לא חלק מהממסד. הממסד לא אמור להיות מוטרד מהם יותר מאשר פי מליון פעולות שנעשות על ידי שונאי ישראל. אבל יש רוח רעה שמנסה לפגוע ביהודים יותר מאשר בשונאים. הרוח הרעה נובעת מההרגשה שיש כאן משהו חדש.

כל יהודי צריך לשאול את עצמו אם הוא מרגיש שאותם פעולות קשורות ללידה של ה'דבר הבא'?  אם הוא נוטה לכך זה מפני שהדבר הבא בעיניו הוא טוב ומביע את רצון ה' ואת רצונו הכמוס של העם, והוא מוזמן כמובן להצטרף. אבל אם הוא חושב שזה סתם פרעוש שמטריד את הממסד, חשוב לו לשים לב לכך שיש אויב רע מבחוץ ומבפנים שמאיים הרבה יותר. 'אל תהייה דואג' אל תנסה לאחוז את החבל משתי קצותיו. מצד אחד להדאיג את הציבור מהדבר החדש שהולך להשתלט על המציאות ומצד שני להגיד שאין זה אלא פרעוש שאין לו שום מקום במציאות ובלב העם.

אם אכן דבר חדש שמאיים על הדבר הישן יש כאן – תדבר ותברר מה המקום של ה"ישן מפני חדש תוציאו" ותתפלל על משיח בן יוסף שלא ימות. אולם כאשר גורמים לממסד לרדוף אחרי יהודים בחוסר פרופורציות אולי הורגים בכך את הזכות של אותם פעולות שנעשו מתוך הממסד לטובת היהודים. ובכך הורגים את משיח בן יוסף....