גזר דין ב"תיק המרגלים": עקיבא הכהן ואפי חייקין יכנסו למאסר

גזר דין ראשון ניתן היום (א') בפרשת "המרגלים". אפי חייקין ועקיבא הכהן צפויים לרצות 3 חודשי מאסר על חלקם בהפעלת חמ"ל המאחזים, ויכלאו בשבוע הבא. בעוד שבועיים יינתנו שאר גזרי הדין והפרשה צפויה להגיע לסיומה.

בבית המשפט המחוזי בירושלים ניתן לפני זמן קצר (ראשון) גזר דינם של שלושה מהנאשמים בסיכול הרס מאחזים, בפרשה שזכתה לשם "המרגלים". במסגרת עסקת טיעון גזר השופט יורם נועם שלושה חודשי מאסר בפועל על עקיבא הכהן ואפי חייקין ושישה חודשי מאסר על מאיר אטינגר.

מאסרו של אטינגר יקוזז מששת החודשים בהם ישב במעצר. ממאסרו של חייקין יקוצצו 31 יום אותם כבר ריצה בתקופת המעצר וממאסרו של הכהן 18 יום.

הכהן וחייקין צפויים להיכנס לבית הסוהר ביום רביעי הבא, ובשבוע הקרוב צפויים להיערך מספר אירועי תמיכה בשני הפעילים.

בעוד כשבועיים יינתן גזר הדין בעניינם של שני הנאשמים הנוספים בתיק, אלעד מאיר ודוד צבי אליהו. השניים לא יכנסו למאסר והשופט יכריע האם להרשיעם או להסתפק באי הרשעה.

החמישה הואשמו בידי הפרקליטות בסיכול הרס המאחז מצפה יצהר, ובהפעלת חמ"ל טלפוני בו התקבלו דיווחים על תנועת כוחות צה"ל ומשטרה לקראת הרס בתי יהודים ביהודה ושומרון.

לאחר שנה בה שהו במעצר בית בתנאים מחמירים והתייצבו עשרות פעמים בבית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר טיעון. על פי הסדר הטיעון, עקיבא הכהן, אפי חייקין ומאיר אטינגר הורשעו בעבירה המנדטורית של איסוף ידיעות בעלות ערך צבאי וכן בקשירת קשר להתפרעות וכניסה לשטח צבאי.

בנוגע לאלעד מאיר ודוד צבי אליהו הושג הסדר לפיו תעתור הפרקליטות להרשעתם בעבירה של קשירת קשר להחזקת ידיעות בעלות ערך צבאי, ותבקש כי יגזרו עליהם שעות שירות לציבור. עורכי דינם של השניים יעתרו לאי הרשעה בעבירות.

השב"כ והפרקליטות החליטו לנטרל את הפעילים

עסקת הטיעון הגיעה לאחר שנה של משפט ראווה, אותו ניהלו בפרקליטות ובשב"כ יד ביד. לאורך כל אורך המשפט ניכרה מעורבתה הגלויה של המחלקה היהודית בשב"כ, ששמה לה למטרה להשבית את פעילותם הציבורית של החמישה, במסווה של ניהול משפט פלילי.

אנשי השב"כ אף דרשו לאשר כל פרט בעסקת הטיעון ורק לאחר מכן הועברה ההחלטה למשנה לפרקליט המדינה אלי אברבנאל שאישר את העסקה.

הפרשה, שחוללה בזמנו סערה סביב הניסיון להאשים את הפעילים בריגול החלה, כאשר המדינה התחייבה בבג"ץ להרוס מבנים בשכונת רמת גלעד ובמצפה יצהר. במהלך הלילה בו תוכננה הריסת המבנים במצפה יצהר הגיעו לשומרון פעילים רבים, שהשתתפו בפעולות מחאה שונות ובהן הפגנת תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' בחטמ"ר אפרים, שזכתה לגל גינויים נרחב.

מספר ימים לאחר מכן פשטה המשטרה על דירה בשכונת קרית משה, בה פעל "חמ"ל המאחזים" שדיווח על תנועת כוחות ההרס ברחבי יהודה ושומרון.

חלק מהעצורים בפשיטה שוחררו כעבור מספר ימים, ובהמשך נעצרו מספר בחורים נוספים. בסופו של דבר הגישה הפרקליטות כתב אישום חמור בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד חמישה פעילים – עקיבא הכהן, אלעד מאיר, אפי חייקין, מאיר אטינגר ודוד צבי אליהו.

בכתב האישום המקורי שנפרס על פני לא פחות מתשעה עמודים וכלל 55 עדי תביעה, תיארה הפרקליטה גלית שהם בהרחבה את השתלשלות האירועים, החל מהרחקתם של חלק מהנאשמים בצווים מנהליים משטחי יהודה ושומרון, דרך הקמת חמ"ל המאחזים, וכלה בפירוט מורחב של ארועי חטמ"ר אפרים ופציעת הסמח"ט.

האישומים כללו סעיף מנדטורי של איסוף ידיעות צבאיות, סעיף שלא נעשה בו שימוש בישראל במשך עשרות שנים. בנוסף הואשמו החמישה בעבירות של כניסה לשטח צבאי, התפרעות, הפרעה לעובד ציבור, וכן קשירת קשר לשלושת העבירות. בנוסף נוספו עבירות נוספות לחלק מהנאשמים.

החמישה שהו במעצר ממושך, חלקם לתקופה של חודש, ובסופו של דבר שוחררו למעצר בית בתנאים מחמירים ביותר תוך הפקדת סכומי כסף גדולים.

כתב האישום הצטמק באופן הדרגתי

מי שנרתמו למאבק המשפטי בתיק היו עורכי הדין עדי קידר ודוד הלוי שנשכרו בידי אפי חייקין ואלעד מאיר, ועו"ד איציק בם, אברהם כהן, רועי גיא גרין ואלי פוקסברומר, שייצגו את שאר הנאשמים מטעם הסנגוריה הציבורית.

כאשר החלו עורכי הדין לצלם את החומר התברר כי מדובר בארגזים רבים של חומרי חקירה, וזאת בנוסף לדיסקים רבים. השופט יורם נועם, באולמו התנהל התיק, קבע דיוני הוכחות פעמיים בשבוע במטרה לעמוד בעומס והחל לדחוף את הצדדים להליך גישור מתוך הבנה כי לו  יתנהל התיק כסדר, הדבר עלול לארוך זמן רב מאוד, כאשר הנאשמים שוהים בתנאים מגבילים.

בשלב מסוים נעצר מאיר אטינגר בעת שהפר את מעצר הבית ונשלח למעצר עד לתום ההליכים, מה שגרם להגברת הרצון להגיע לעסקת טיעון.

בינתיים נמשכו ההליכים, כאשר עורכי הדין הגישו עתירה לגילוי חומרי חקירה בתיק. בשלב זה התברר כי העובדה שכתב האישום כלל, באופן חריג, תיאור רקע נרחב, מה שבמקור היה אמור לצייר את הנאשמים כמסוכנים, עמד לרועץ עבור הפרקליטות.

עו"ד איציק בם דרש לקבל כל מידע הקשור להוצאת הצווים המנהליים של חלק מהנאשמים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה וציין כי לא ברור מדוע היה צורך לכלול זאת בכתב האישום, אולם מכיון שהדבר מופיע, על הפרקליטות להמציא את החומרים או לחילופין למחוק את התיאור מכתב האישום.

מובן שבפרקליטות ובשב"כ העדיפו למחוק את הסעיפים מאשר להציג חומרים הנותנים אור על הליך הוצאת הצווים המנהליים, המופעל נגד יהודים מצידה הימני של המפה הפוליטית בלבד, ובכך החל כתב האישום להצטמק.

בהסדר הטיעון,נאלצו אמנם חלק מהנאשמים להסכים להרשעה ואף למאסר בפועל, אך במידה והיו מסרבים לעסקת הטיעון, היו נאלצים לנהל משפט ממושך בתנאי מעצר בית, ו'הפסד נקודות' משמעותי אצל השופט שדחף לעסקה.

בסיכומה של הפרשה ניתן לומר כי השב"כ והפרקליטות החשים מאויימים מאוהבי ארץ ישראל, פגעו אמנם בחמשת הפעילים שעברו תקופה לא פשוטה הכרוכה בין השאר בהוצאות כלכליות רבות. אולם נראה כי בסופו של יום, המאחזים פורחים, בשכונת מצפה יצהר בה אמנם נהרסו המבנים לאחר מחול הגינויים, פועלת כיום ישיבה חדשה והבנייה הוכפלה.

גם חמשת הנאשמים בתיק, שאינם פועלים ממניע כלכלי או אישי אלא מתוך דאגה לעם ישראל, יצאו בסופו של דבר מחוזקים ושמחים חרף כל הרדיפות, כשבליבם רצון חזק לא פחות לפעול להחשת הגאולה השלמה בקרוב.