גיליון 2 של 'ריבונות' - "לא מחכים לג'ון קרי"

במקביל ללחצים הבינלאומיים על ממשלת ישראל להביא לחלוקת הארץ יוצא הגיליון השני של כתב-העת 'ריבונות'. פוליטיקאים, אקדמאים ואנשי שטח מסבירים את האסון שבחלוקת הארץ ואת האלטרנטיבה שבסיפוח יהודה ושומרון, אותה מובילה תנועת "נשים בירוק"
[caption id="attachment_77372" align="aligncenter" width="300"] כתב העת ריבונות (נשים בירוק)
עם ראשית ביקורו הנוסף של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, בישראל ומאמציו הקדחתניים לקידום המו"מ המדיני בין ישראל לרש"פ ובמקביל ללחץ הבינלאומי האגרסיבי על ממשלת ישראל לוויתורים נוספים על חלקי ארץ ישראל יוצא לאור הגיליון השני של כתב העת 'ריבונות' על ידי תנועת 'נשים בירוק' הפורום למען ריבונות.
במערכת כתב העת מציינים בסיפוק כי לנוכח התגובות הנלהבות שקיבל הגיליון הראשון ירחיב 'ריבונות' את תפוצתו והוא יופץ בארץ ובחו"ל בהיקף של 100.000 עותקים בעברית ו-50.000 עותקים באנגלית. כמוכן ניתן להוריד את הכתב-עת באינטרנט: www.ribonut.co.il
כתב העת מתרחב גם בהיקפו והוא יעמוד כעת על עשרים עמודים בהם מאמרים וראיונות עם פוליטיקאים, הוגי דעות, פרופסורים ואנשי שטח הקובעים חד-משמעית שתכנית "שתי מדינות" מאיימת על קיומה של ישראל, ולעומתה האלטרנטיבה שמציג הימין הישראלי בדמות החלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון היא האלטרנטיבה הציונית הריאלית והבטוחה ביותר לעתידה של ישראל, גם אם אין מדובר בתכנית החפה מקשיים והתמודדויות.
בין המרואיינים בגיליון הקרוב של 'ריבונות' ניתן למצוא את סגנית שר התחבורה ציפי חוטובלי, יו"ר הקואליציה יריב לוין, ראש מועצת שומרון גרשון מסיקה, העיתונאית קרוליין גליק, הרב דב בערל ווין, דני דיין, השגריר בדימוס יורם אטינגר, פרופ' אריה אלדד, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ, ד"ר מרטין שרמן, פרופ' רפי ישראלי ואחרים.
במערכת 'ריבונות' רואים חשיבות מיוחדת בהפצתו של חזון הריבונות הישראלית ביו"ש דווקא בתקופה בה יש מי שמבקש לשכוח ולהשכיח את קיומה של אלטרנטיבה למדיניות שכשלה שוב ושוב, מדיניות השמאל וחלוקת הארץ. "ביהודה שומרון, הגולן ומזרח ירושלים חיים כיום כ-650.000 יהודים. כ-400.000 מתוכם חיים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. בעוד בירושלים וברמת הגולן הוחלה הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון עדיין חיים התושבים תחת ממשל צבאי. המשמעות היא שממשלות ישראל השאירו ואקום שלטוני שמזמין את הערבים ואת העולם כולו להיכנס אליו. מדינת ישראל השאירה אופציות פתוחות לגבי יהודה ושומרון. את האופציות הללו הולכים וסוגרים בפועל המתיישבים, אך לא די בפעילות חשובה זו. מאז שנת 1967 מתנהלים מאבקים מקבילים: בעוד המתיישבים קובעים עובדות בשטח השמאל עמל על קיבוע התודעה לפיה עם ישראל כובש בארצו".
עוד מוסיפים במערכת 'ריבונות' ומעלים תהייה אם הניצחון במערכה שייך לבנייה בשטח או למילה הכתובה. "ברור שבנייה בלבד אינה מספיקה. יש לעבוד על התודעה הבסיסית והיסודית של חיינו: שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. כאשר זו הייתה האמונה שהובילה אותנו הצלחנו. העליות הראשונות ידעו שצריך להגיע לארץ ישראל למרות היותנו במיעוט מזהיר. לא דמוגרפיה הכתיבה את העשייה אלא המטרה שהייתה נהירה וברורה - ארץ ישראל".
"אמנם בתחילה נאלצנו להסתפק בהיאחזות באזור החוף, השפלה והעמקים תוך שנותרה בנו התקווה לחזור אל שדרת ההר, שם ההיסטוריה בת אלפים של עמנו. על ירושלים השלמה והמאוחדת התפללנו ותחת חופותינו נשבענו – אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. ואכן במלחמה שנכפתה עלינו עלה בידינו לשוב אל ההר, אל מחוזותינו - שכם, שילה, בית אל וחברון. ירושלים אוחדה. העולם הריע לנו. ידעו שאנו צודקים, שזאת ארץ התנ"ך, שייכת לעם התנ"ך. לו היינו מכריזים אז על ריבונות הדבר היה מתקבל כמובן מאליו. האוכלוסייה הערבית הייתה משלימה עם ריבונותנו. כיום, 46 שנים אחרי השחרור, המליח שמאל לעורר ספקות על זכותנו הטבעית על ארץ ישראל. הספקות הללו חדרו לתקשורת, לפרקליטות, לאקדמיה ואף לתנועת הליכוד. עצם חיזוק הספק אצלנו עודד את הערבים לדרוש מדינה שמעולם לא הייתה להם על ארץ שמעולם לא הייתה שלהם".
ב'ריבונות' רואים במאמץ ההסברתי והתודעתי פתח לשינוי בזירה הפנים ישראלית ובזירה הבינלאומית. "עלינו לעבוד על התודעה. לחזור ולומר בקול גדול: זאת הארץ שלנו ויש להחיל עליה את הריבונות ולממש אותה בשטח. לא להותיר אופציות פתוחות".
כאמור, במערכת כתב העת לא רואים בביקוריו התכופים והקדחתניים של ג'ון קרי בישראל עילה לרפיון אלא להיפך. "דווקא עכשיו חובה עלינו לפעול וביתר שאת. צריך להיות מוכנים לרגע שה"שיחות" יתפוצצו או על שולחן הדיונים או חלילה באוטובוסים מתפוצצים. עלינו להיות ערוכים ומוכנים ליום בו תבוא כמצופה הכרזה חד-צדדית באו"ם. כבר כעת עלינו להכריז ולהזכיר למנהיגינו, וביניהם ראש הממשלה, שנבחרו על מצע לאומי, שקיימת אלטרנטיבה מדינית ריאלית לתכנית התעתועים של 'שתי מדינות'. זה אפשרי וזו חובתנו בתקופה בה השכונה המזרח תיכונית שלנו נמצאת בעיצומו של "אביב" אלים ועקוב מדם, כאשר שינויים מדיניים מטלטלים את המזרח התיכון עלינו להיות ערוכים עם אופציה ציונית ראויה. את המטרה הזו אנחנו במערכת 'ריבונות' רואים לנגד עינינו כיעד מרכזי ומוביל".

הכתבה באדיבות יח"צ