אני גר ביישוב בשומרון...
בוקר אחד המשטרה פושטת לנו על היישוב ומבצעת חיפוש בין היתר בביתי, תוך כדי החיפוש ניגש אלי אדם אחד בלבוש אזרחי ואומר: "שלום, שמי מאיר ממשרד הביטחון. שמע, אני יודע שאח שלך הצעיר עושה שטויות, הוא מסתובב עם חבר'ה לא טובים והולך להסתבך. אם אתה רוצה לעזור לו, בוא נשב ונדבר." באמת בתקופה האחרונה אני דואג לו, לאחי, הוא עושה קצת שטויות. טוב, אם הם רוצים לעזור לו אדבר איתם. קבענו לדבר. למחרת הוא התקשר אלי לטלפון, ממספר חסוי כמובן.
מקיום שיחת הטלפון הזה ובמהלך השבועיים שלאחריה, החיים שלי השתבשו. סדרת שיחות טלפוניות החלה, שבמהלכן אני נהיה יותר מתוח מיום ליום. בהתחלה, הוא ניהל איתי שיחה אישית, על העבודה וכד'. בהמשך, מאיר טען שיש לו נושא חשוב לברר איתי בנוגע לאירועים שהיו באזור מגורי בתקופה האחרונה, הוא אמר שאנחנו צריכים להיפגש על הנושא. ניסיתי לסרב, אמרתי לו שאני עסוק בעבודה ולא יודע כלום ולא מעורב בשום דבר. זה לא עזר הוא אמר שאנחנו חייבים להיפגש. אמרתי לו שאחשוב על זה.
רגע, מה עם אחי? מסתבר ש"מאיר" שכח ממנו...
התייעצתי עם הרב. הוא אמר, "אין בעיה, שיפגשו איתך, אבל תגיד להם שאני בא איתך ביחד". אחרי כמה ימים מאיר שוב התקשר, סיפרתי לו שאני מוכן להיפגש, ושהרב יבוא איתי. מאיר התעצבן מזה שסיפרתי על השיחות שלנו, "חשבתי שהשיחות האלה נשארים בינינו, אני רואה שלכל העולם ואישתו כבר סיפרת" וודאי שהוא לא הסכים שהרב יבוא לפגישה. הוא לא אהב את הרעיון הזה. מכאן מאיר התחיל לאיים, "כשאני אומר לך שאני רוצה לדבר איתך, זה לא משא ומתן. זה לא לשיקולך! אם אני רוצה - אני ידבר איתך. השאלה רק איך, חשבתי שאתה בחור רציני עם ראש על הכתפיים! שאיתך כדאי לדבר בצורה מכובדת, לא לשלוף אותך באמצע הלילה מהמיטה" " אבל, הבנתי. אם ככה אתה רוצה להתנהל אז בסדר, יש לנו הרבה דרכים להביא אותך אלינו". שוב הסברתי לו, שאין לי בעיה להיפגש איתו אבל אני בא עם הרב. ושוב מאיר איים עלי שיש להם דרכים רבות להביא אותי ואם לא אגיע עכשיו הם יבחרו את הדרך שלהם לפעול.
כבר סיפרתי לכמה חברים, כולם יעצו לי אותו הדבר – להגיד להם שאפשר להיפגש, אבל ביחד עם עוד מישהו. בימים הקרובים התקיימו עוד שיחה או שניים במהלכם עמדתי על שלי ומאיר על שלו. אמרתי לו שכולם כבר יודעים על זה שהוא מדבר איתי ושכבר אומרים עלי "שבכניק". בסופו של דבר הוא הבטיח שהוא כבר ישקול את הדברים ויחליט מה לעשות איתם, וחבל שכך בחרתי לעשות...
ב"ה מאז לא שמעתי ממנו. כנראה שזה הרתיע אותו שסיפרתי לכל כך הרבה אנשים.
היום, שנה אחרי, אני מבין איך ש"מאיר" ממש הצליח לגרום לי לפחד ולהיות מבולל. במשך הזמן שבו הוא התקשר אלי אני ממש לא הצלחתי להתרכז בעבודה. היום אני מבין שחבל, לא היה לי ממה לפחד כלל.
"כוחם של אנשי השב"כ הוא בחשאיותם, וברגע שהחשאיות מוסרת – הם מתגלים בחולשתם".
אם יש לך סיפור דומה ותרצה לשתף את הציבור בו, אנא פנה למערכת.
