בעקבות הוצאת הסרט: 'אשרף מרוואן - שם בדוי', סדרת הדוקו החדשה של ערוץ 14 שיצר הבמאי אברהם שפירא בתמיכת "קרן קולנוע שומרון", ומבוססת על תחקיר הקול היהודי וחושפת את מרכז דאר א-סלאם בכפר קרע, שוחחנו עם הרב יואב זאב רובינסון מ'יד לאחים'. בראיון הוא מספר על היקפים גדולים בהרבה ממה שמוכר לרשויות, מספר על האלימות ועל הקשר לטרור וגם מצביע על חולשה קריטית באכיפת החוק.
לדברי הרב רובינסון, הרישום במשרד המשפטים של מתאסלמים המבקשים להירשם ככאלה לא בהכרח משקף את המציאות. "יש נשים שמתאסלמות אך לא נרשמות במשרד המשפטים. בפועל מדובר על כמה עשרות בשנה שנרשמות, ולהערכתנו יש עוד פי שניים עד פי שלושה שמתאסלמות אך אינן נרשמות".
נשים נוספות נמצאות בקשר עם מוסלמים – בלי התאסלמות רשמית או לא רשמית – כך שהתופעה רחבה הרבה יותר מהנתון הרשמי של ההתאסלמות עצמה, ומגיעה, לדבריו, לכמה מאות מתאסלמות ומתאסלמים בכל שנה.
חלק מהמקרים מתרחשים במסגרת קשר זוגי שהתפתח באופן פרטי, כאשר הלחץ להתאסלם קשור במיסוד הקשר. "בחורה שמכירה בחור, הקשר מתפתח, וכשרוצים להתחתן – היא נמצאת תחת לחץ להתאסלם. "מספר הגברים הרבה יותר קטן ביחס לנשים. חלק גדול מזה, כי צדים את הבנות האלה כדי לחתן אותן עם שייח'ים תחת לחץ גדול." הוא אומר.
לפעמים מדובר גם באינטרסים כלכליים או תדמיתיים - כשהמחזר מעוניין בחשבון בנק ישראלי, בכרטיס האשראי של הבחורה או בהצגה לקצין המבחן המטפל בעבריינות שלו: "תראה, אני השתקמתי, אני נשוי עכשיו, יש לי אישה, יש לי ילדים…" במקרים של "אסלום כלכלי" כזה, הרב רובינסון מספר על בחורות רבות שנקלעו לסבך כלכלי עצום.
לצד כל זה, קיימת תופעה נוספת - אסלום ממוסד. בדאר א- סלאם, כפי שחשפנו, קיימת פעילות ענפה ומאורגנת - שמטרתה בסופו של דבר לאסלם את כל מי שרק אפשר. וכן, גם גברים נופלים ברשת: "אני באופן אישי חילצתי דווקא בחור שהתאסלם והיה גר בדאר א-סלאם. נכנסתי באישון לילה אל תוך הכפר , והוצאתי אותו משם. בסופו של דבר הוא עזב את האסלאם וזכה לחזור בתשובה ולהתחתן".
במרכז דאר א-סלאם, הוא מספר, “מגיעות קבוצות באוטובוס, יושבים ושומעים הרצאה של שייח’ על האסלאם, כמה יפה האסלאם וכמה צדקה ושלום יש באסלאם”, וכפי שחשפנו, מגיעים אפילו לסיורים מטעם בתי ספר יהודיים, כאשר נושאי האלימות והג’יהאד, מוצנעים או מוצגים למבקרים כ“לא האסלאם האמיתי”.
בפועל, ה"צדקה" עשויה לממן ארגוני טרור כחמאס ודעא"ש, והפעילות כולה היא חלק מתפיסה רחבה יותר. “בתפיסה המוסלמית, המטרה היא שכל העולם יהיה מוסלמי”, הוא טוען, ומסביר כי כאשר אין שלטון וכוח – פועלים בדרך של שכנוע, “דעווה”, אך המטרה הסופית נותרת בעינה.
במקרים בהם המוסלמי יחוש חזק מספיק - הוא יפנה לדרך הטרור והאלימות, אבל גם כך ה"דעווה" איננה בדיוק פעילות שלום: “לאותן משפחות, המאות האלה שמתאסלמות בשנה זה קשה מאוד, זה כמו פיגוע”, הוא אומר, ומסביר כי המניע לפעולות כאלה הוא לעיתים קרובות לאומני. לדבריו, התוספת החדשה לאסלאם היא חלק ממלחמת הקודש האסלאמית נגד הדתות האחרות.
כשאני שואל על המגבלות החוקיות שמוטלות על פעילות מיסיונרית, הוא מצנן מהר מאוד את ההתלהבות: "חוק המיסיון אומר, שאסור לתת כסף או שווה כסף [כתמריץ] להמרת דת. יש כמובן גם את הסעיף שמדבר על קטינים, שיש איסור לפנות באופן ישיר לקטין להמיר את דתו. עם זאת, המשטרה מעולם לא הגישה כתב אישום ומעולם לא העמידה לדין אף אחד בנושא הזה, לצערנו".
לטענתו, אחראי על כך לחץ אמריקאי - מכיוון שרוב הפעילות להמרת דת היא נוצרית. התוצאה היא פעילות לא חוקית בעליל - מתנצרים או מתאסלמים המפותים בכסף, והמרת דת של קטינים ללא הסכמת ההורה. "יש לנו תלונות במשטרה, של הורים שפנו לילדיהם וניסו לשכנע אותם להתנצר, וגם אז המשטרה לא עשתה כלום".
ביד לאחים, אומר הרב רובינסון, פועלים הן במניעה והן בטיפול. הארגון מעביר הרצאות, מפעיל עובדות סוציאליות, ופועל ברשתות החברתיות כדי להגביר את המודעות.
במקביל, הארגון עוסק גם בחילוצים. “בממוצע, בכל שנה אנחנו פועלים ב-120 חילוצים”, מספר הרב רובינסון. מדובר, לדבריו, בנשים רווקות וגם בנשים עם ילדים, כאשר לעיתים מדובר בחילוצים דרמטיים מכפר עוין, כולל סיוע של כוחות ביטחון, ולעיתים בתיאום פשוט של יציאה לנקודת מפגש מוסכמת.
החילוץ, הוא מדגיש, הוא רק תחילת הדרך. לאחריו מתחיל תהליך שיקום ארוך, הכולל ליווי של עובדת סוציאלית, ייעוץ משפטי בהליכי גירושין, ולעיתים גם ליווי פלילי במקרים של אלימות. הילדים זוכים לחונכים פרטיים, ללימוד עברית ולהשלמת פערים לימודיים, והמשפחות מקבלות סיוע רגשי וכלכלי. “חלק מהשיקום זה שאותה אישה תהפוך להיות עצמאית מבחינה כלכלית”, הוא אומר, ומפרט על קורסים והכשרות מקצועיות שהארגון מסייע בהן.
הרב רובינסון מציין כי ישנם מקרים שבהם הקשר עם המשפחה הביולוגית של האישה מתנתק בעקבות המעבר וההתאסלמות, ו“יד לאחים הופכת להיות כמו המשפחה הקרובה ביותר” עבורה. הארגון מקיים גם שבתונים ופעילויות קהילתיות, שמטרתן לחזק זהות ולסייע בקליטה מחדש.
לקראת סיום הראיון מדגיש הרב רובינסון את חשיבות המניעה המוקדמת. “הרבה יותר קל לעזור לבחורה שרק התחילה קשר, מאשר לבחורה שכבר נשואה עם ילדים”, הוא אומר, וקורא להורים לשמור על ערוץ תקשורת פתוח, קשוב ואוהב - לא להיבהל או לנתק קשר עם הבת. לדבריו, "נערה שמקבלת בבית אהבה, קשב, יחס – היא לא תחפש את זה במקום אחר”.