הנשמה של קרליבך – אורי אדלר מספר על ספרו החדש

"לא הכרתי את ר' שלמה אישית, אבל הכרתי אותו שנייה אחרי שהוא נפטר", מספר אורי אדלר. "הייתי בגיל 21 אז, ושמעתי תוכנית של ר' שלמה במוצאי שבת עם הבת שלו, נשמה קרליבך. שמעתי אותו וכל כך התפעלתי, אמרתי: 'אני חייב להכיר את ר' שלמה, מוכרח לבוא להופעה שלו או לשיעור שלו לשמוע אותו'. זמן קצר אחרי שהתקבלה בליבי ההחלטה הזאת, בערך חודש אחר כך, שמעתי על פטירתו."

אורי הפך למעריץ של ר' שלמה, ועבר מתלמיד לתלמיד כדי לשמוע עוד ולקבל. כך הגיע למשפחת ויט מנחלאות, שהיו עורכים התוועדויות בימי חמישי בערב ומנגנים מניגוני קרליבך. "לא יצא שום ספר על ר' שלמה. אבל הייתי מגיע למשפחת ויט בנחלאות כל יום חמישי, והם היו מקריאים מכתב היד של הספר הראשון שהם הולכים להוציא. אז התחלתי לשמוע דיבורים של רבי שלמה שחודרים לעומק הנשמה".

משם, הוא מספר, נוסד גם מניין קרליבך הראשון בכותל – שהיה בשבילו מקום לשמוע עוד מהניגונים, התורות והסיפורים. "היום יש לך מאות ואלפי מנייני קרליבך בארץ. בשנה של הפטירה זו רק הייתה ההתחלה של ההתחלה – של הספרים שלו והמניינים שלו שעומדים כאן נפוצים על פני כל הארץ. שם התחלתי להכיר ולהתקרב לר' שלמה, ועד היום שזכיתי להוציא את הספר השני מסיפוריו המדהימים והחודרים ללב".

ברסלב, קרליבך ואקטואליה לילדים

אורי אדלר, תושב בת עין, הוא מוזיקאי ועורך ספרים כבר שנים רבות. הוא החל את דרכו בעולם המוזיקה כזמר יוצר וזמר חתונות, ולאחר מכן התחיל לכתוב ולעבד סיפורי ילדים בליווי מוזיקה. הספר הראשון שהוציא היה  "מעשיות רבי נחמן מברסלב", הכולל מבחר מתוך סיפורי מעשיות של רבי נחמן כשהם מעובדים לילדים, ומלווים בדסק שמע המספר את הסיפור בליווי מוזיקה. לאחר מכן יצא הספר הראשון שלו מסיפורי קרליבך, גם הוא מלווה בדיסק – שני הסיפורים יצאו בהוצאה עצמית ונמכרו בכמה אלפי עותקים.מתחום סיפורי הצדיקים עבר אדלר לסיפורים בני ימינו – כשהוציא יחד עם צבי יחזקאלי, תושב בת עין גם הוא, את ספר הקומיקס "השקט שלפני הסערה". הספר מספר לילדים את האירועים שקדמו למלחמת שמחת תורה, האזהרות שהוכחשו והעמל של הבודדים שידעו להפיץ אותן בכל זאת.

 לאחר מכן בא הספר למבוגרים אותו כתב יחד עם יחזקאלי, "אמרתי לכם, זה ג'יהאד" המסכם את תובנותיו של צבי על המזרח התיכון וישראל בתוכו. כעת, הוא חוזר שוב לר' שלמה קרליבך בספר הילדים "לכל נשמה יש סיפור". הפעם, הוא מספר, הספר יצא בהוצאת "ידיעות ספרים" ומופץ בצורה רצינית יותר, בכל חנויות הספרים.

החיבור שמבטא אדלר בין מציאות חיינו בארץ לבין הרוך והנשמה שבסיפורי קרליבך, מזכיר מאוד את ר' שלמה קרליבך עצמו. עם כל החיבור שלו ל"היפלאך הקדושים" של שנות השישים עם דבורי השלום, החופש והסמים, ר' שלמה לא שכח את קדושת עם ישראל ואת החיבור העמוק שלהם לארץ.

לא במקרה, בחר אדלר להקדיש את הספר לחיילים ומשפחותיהם ולצטט בראש הספר מדברי ר' שלמה: "אני מאמין באמונה שלמה, שכל החיילים שלנו יש להם קשר קרוב ונסתר עם הקדוש ברוך הוא. אם שואלים אותי: איזה אדם אתה רוצה שיתן לך ברכה? אני מעדיף חייל – כי הוא מקבל את ההשפעה ישירות מן השמים".

"בספר יש ציורים מדהימים של הלל בזק, בנו של הרב אמנון בזק". מספר אדלר. "פגשתי אותו באומן, הוא אמר שהוא מצייר, ואני כתבתי ספרים. ככה נולד החיבור. הסגנון שלו נוטה לסוריאליזם, קצת כמו מרק שגאל. זה מעביר את הילד לעולם אחר, לא ריאליזם פשוט, אלא חוויה דמיונית, רוחנית, עם צבעים חזקים ודימויים לא שגרתיים". עברה השנה ואורי חזר לאומן עם הספר החדש – שיצא מעט קודם לכן.

הקשר הברסלבאי נוכח גם בספר עצמו – שאחד מסיפוריו הוא עיבוד של ר' שלמה לאחד מסיפוריו של רבי נחמן, "מעשה מטיט ומרגלית". כשאני מתעניין בקשר בין הספר ור' שלמה לאומן ורבי נחמן, הוא מספר: "ר' שלמה גם למד ולימד המון מרבי נחמן, וגם היה בקבר של רבי נחמן. הוא היה שם בסביבות נפילת מסך הברזל, קצת לפני או אחרי, והגיעא לרוסיה עם שלושים מהתלמידים שלו".

ר' שלמה ערך הופעות, חיזק את יהודי רוסיה שבאו לשמוע אותו באלפים – ואז הוציא אוטובוס לציון רבי נחמן באומן. "הוא לקח אוטובוס, לקח את התלמידים שבאו איתו מארצות הברית, ועוד הכניס ככה, דחף לאוטובוס, 25 חבר'ה שהצטרפו. נתן קצת שוחד לנהג, והם הגיעו לציון של רבי נחמן באומן. לא היה שם כלום, היה שם בית של איזו זקנה, והיה כתוב שם 'פה קבור רבי נחמן'. זה פחות או יותר מה שהיה שם, אבל אותם יהודים רוסים שהיו שם אמרו: זהו, זה החזיר אותם בתשובה, להגיע לרבי נחמן. ר' שלמה סיפר שאחר כך אמרו לו: "אנחנו רוצים לחזור בתשובה, ללמוד תורה, לא רוצים שום דבר אחר. ההגעה לציון איתך, היא עשתה לנו את הדבר הזה בלב".

הנופך של ר' שלמה

מה שחיבר את אורי אדלר לתורתו של ר' שלמה, הוא גם מה שמייחד בעיניו את הסיפורים החסידיים שסיפר על פני אותם סיפורים ממש, בטרם נגעה בהם יד הזהב של 'הרבי המספר': "ר' שלמה, כל סיפור שהוא סיפר בעולם, הוא שם לו נופך חדש. הוא גילה בו יותר עומק, יותר פתיחת הלב. זה לא אותו סיפור ששמעת קודם".

כשאני שואל על העיבוד שר' שלמה העניק לסיפורים, הוא מאשר: "כן, הוא לקח לעצמו את האומץ לשנות קצת, אבל עדיין, המסר והרעיון הכללי הוא אותו מסר ורעיון עם היופי והנופך של רבי שלמה. אתה חש יותר קרוב, מקבל שם זריקה גדולה של אמונה, בהתחדשות  לגמרי. הסיפור הזה חדר ללב שלך לפני כן? עכשיו הוא הולך לחדור עוד יותר".

לדברי אדלר, הנקודה הזו משתקפת גם בכל תורת ר' שלמה ובניגונים שכתב. כך הוא הצליח לקרב אל היהדות הרבה יהודים בני דור הניו אייג', שהגיע אליו עם רעיונות של חופש, שלום ואהבה. "ר' שלמה היה מראה להם איך כל מה שהם מדברים עליו נמצא בתורה. התורה היא הכי הרבה אהבה שיש, התורה היא הכי הרבה אחדות שיש, הכי הרבה שלום שיש.

"אם אתה רוצה להיות בהיי של סמים, בוא אני אראה לך להיות בהיי מהקדוש ברוך הוא. יש לר' שלמה את ההלחן המפורסם של אנא בכוח, ששרים בערב שבת. . ללחן הזה יש גם מילים אחרות, שלמדתי אותם  מתלמיד של ר' שלמה. ר' שלמה גם שר אותן, באנגלית: לורד גט מי הי, גט מי הי, גט מי הי... או בעברית הקדוש ברוך הוא, קח אותי גבוה, קח אותי גבוה, גבוה מעל גבוה. אתם רוצים ללכת גבוה בעזרת סמים? אני אראה לכם שהתחברות לקדוש ברוך הוא בתפילה, באמונה, בתורה, בשיר וריקוד, היא  הטריפ".