הימין? "תמיד מתחבאים", השמאל? "שונא את עצמו", יצהר? "אלו אנשים נורמליים", העיתונאי טוביה טננבום סייר בארץ כשהוא מציג עצמו כעיתונאי גרמני. הדלתות שנפתחו בפניו הביאו אותו לתובנות מרתקות וספר מטלטל[caption id="attachment_97550" align="aligncenter" width="370"]
טוביה טננבום (צילום מסך ערוץ 10)
כבר שבוע שהעיתונאי טוביה טננבום אינו יורד מהכותרות בכלי התקשורת. טננבום, שגדל במשפחה חרדית, עבר בישיבת מרכז הרב, נטש לגרמניה וארצות הברית וחדל מלשמור תורה ומצוות, עורר סערה אחת כאשר פרסם בגרמניה את הספר "אני ישן בחדרו של היטלר", החושף את הנאציזם המפעפע בגרמניה מתחת לפני השטח. כעת שחזר טננבום את ההצלחה סביב מה שמכונה "הסכסוך הישראלי פלסטיני".
הוא עובד כעיתונאי עבור עיתון גרמני, מתגורר בארצות הברית, ושולט בשפות רבות. במשך חודשים סייר בארץ ישראל, כשהוא מציג עצמו כטובי, עיתונאי גרמני. בדרך זו הצליח לשמוע את עמדותיהם האוטנטיות של ארגוני שמאל קיצוני, אנשי הפת"ח ה"מתונים", וגם את אלו של הצד היהודי.
תוצאות הסיור הובאו בספר שפרסם בשם "תפוס ת'יהודי", בוא הוא מביך בעיקר את ארגוני השמאל ו"זכויות האדם" הפועלים בישראל, אך לא חוסך ביקורת גם מהצד הימני, בעיקר על חוסר הנכונות שלו לעמוד על שלו.
טננבום התלווה בין השאר לאנשי 'רבנים לזכויות אדם' ולאיש השטח שלהם זכרייה סדא, במסיק זיתים בכפר בורין הסמוך ליצהר. כאשר החל לשאול שאלות קשות במקום לקבל בשקיקה את תיאוריהם הצבעוניים של חקלאי בורין, הבין כיצד פועלת השיטה. לדבריו אנשי השמאל הישראלי מלאים בשנאה עצמית ויחד עם אירופאים רבים המגיעים לישראל מנסים "לתפוס את היהודי" ככל שניתן.
ארגוני השמאל הקיצוני הובכו ביותר בעקבות ספרו של טננבום. תחקירן ערבי של בצלם למשל, תועד בידי טננבום כשהוא טוען כי השואה מעולם לא התרחשה וכי מדובר בהמצאה של היהודים. ארגוני השמאל התפתלו וזעמו, ואשת השמאל הקיצוני אלונה קמחי כבר קראה להעלות את טננבום על המוקד או לטפל בו באמצעות ידידיה מלוד שיסיימו את העבודה "בחולות של ראשון" כדבריה.
[caption id="attachment_85660" align="aligncenter" width="432"]
אירוע תמיכה בישיבת עוד יוסף חי ביצהר (דרך חיים - סניף יצהר)
בראיון ל"עולם קטן", פירט טננבום חלק מתובנותיו. על הימין אומר טננבום כי הם "תמיד מתחבאים, ותמיד לא מוכנים להילחם בחזרה". "עמדתי בעיר דוד וראיתי את המאבטחים שמלווים את התושבים, את דלתות הברזל הממוגנות", הוא מספר בראיון לעיתונאי ארנון סגל. "ובצד השני של הכביש עומדים שלושה ילדים ערבים בני ארבע או חמש, מצויידים במקלות, וכל היהודים מפחדים לעבור שם. עמדתי שם חצי שעה ולא האמנתי למה שאני רואה. זו מדינת ישראל? ברגע שהוצאתי את האייפון לצלם הם ברחו. לאן הגענו? זה אבסורדי. אפילו קפקא לא חלם על זה".
דווקא מאנשי יצהר התרשם טננבום לטובה. "מישהו ביצהר אמר לי, 'אתה רואה את מטע הזיתים השרוף שם? אתה יודע מי שרף אותו? אנחנו'. שאלתי אותו: 'זה היה בעקבות איזו מריבה עם הערבים?' הם ענו: 'לא. עשינו זאת כדי שהערבים ידעו לא להגיע לכאן. אנחנו אדוני הארץ. בעיני אלו אנשים נורמליים. ככה אדם בניו יורק היה עונה לי: "זה השטח שלי - אל תיכנס לפה. אם אדע שאתה רוצה להיכנס אשרוף לך את הרכוש כדי להרחיק אותך".
"בימין צריכים להפסיק לפחד", הוא אומר. "אם אשאל חוואי ניו יורקי למה הוא גר דווקא שם הוא לא יתחיל לספר לי על ההבטחה האלוקית מלפני 3,000 שנה, ולהכביר באוזניי דוגמאות שיוכיחו כמה הוא מוסרי. אתה מאמין שאתה צודק? אז חלאס. למה אתה פה? כי אתה פה. המוסלמי לא מנסה למצוא פסוק מהקוראן כדי להצדיק את נוכחות פה. העובדה שירושלים בכלל לא מוזכרת בקוראן לא משנה לו. רק יהודים לא יודעים להסביר את עצמם בעיתונות, מהסיבה הפשוטה שהם עצמם אינם מאמינים בצדקת דרכם".
