[caption id="attachment_6129" align="alignleft" width="100%" caption=""הפעילים נערכו במהירות" (ארכיון)"]
השבוע הגיעה התראה חמה למטה המאבק בשומרון: כוחות רבים של משטרה נצפו מתקדמים לכיוון לב השומרון, מלווים בשלשה שופלים. המצב הזה הקפיץ באופן מיידי את פעילי השטח, שנערכו לקראת הרס אפשרי. בסופו של דבר לא גרמו הכוחות הללו הרס – יתכן שהדבר נבע מזה שהפעילים נערכו במהירות, וההורסים הבינו שיהיה להם קשה לבצע את זממם.
לידי הקול היהודי הגיע מסמך ובו הפקת הלקחים שנערכה על ידי הפעילים בעקבות כוננות ההרס.
הלקח הראשון שצויין במסמך, הוא הצורך בהפקת תכנית פעולה עדכנית, הנוגעת לסגנון ההתנגדות במקרה של הרס נקודתי. מלבד הצורך לפעול בערבות הדדית בכל רחבי הארץ – הובהרה התובנה שגם סביב נקודת ההרס צריך לעבוד על חסימת צירים במרחב כולו, וכך ליצור לחץ – פיזי ופסיכולוגי – על כוחות ההרס, שלאחרונה מצליחים למקד כח בנקודה מסויימת. שליטה של המתיישבים במרחב האיזורי, תגרום לכח ההרס הנקודתי להיות חלש בהרבה מכוחו הנוכחי כך כתוב במסמך.
הלקח השני שצויין בו נוגע לנפשות הפועלות, ומגלה נתון מפתיע: ישנם רווחים מצווי ההרחקה. נסביר את זה במטבעות לשון הלקוחות מלשון צבאית: הפעילים המרכזיים היום מבינים שבניית האלטרנטיבה לשלטון אינה יצירת אנרכיה, אלא יצירת מערכת של אמון ופעילות מדורגת ומוכוונת ברמות שונות. במלים יותר פשוטות: המאבק לא בנוי רק על פעילי שטח, אלא גם על אלה שמכוונים ומייצרים את הפעילות, מעין "קצינים", כך אומרים הפעילים.
צווי ההרחקה ניתנים על ידי השב"כ למי שנחשב בעיניהם ל"קצין", בתקווה שללא קצינים הפעילות תיפסק. והנה מתברר שהפעילים קורצו מחומר אחר: כאשר קצינים מורחקים – פעילים אחרים מבינים שעליהם לתפוס פיקוד, להתקדם להיות קצינים. הקצינים החדשים נכנסים לשטח, תוך זמן קצר לומדים ומבינים אותו, וכעת קם לו עוד דור של קצינים ברמות השונות (מלבד המורחקים שעוסקים בזמן ההרחקה בפעילויות נוספות, ושוב ניעזר במינוח צבאי: הם לומדים להיות "קציני מטה"...).
כתבנו מוסר לסיכום שהתחושה בקרב התושבים היא שההתראה הזו לא היתה לשווא: "נערכנו, הפקנו לקחים, ואנחנו מוכנים טוב יותר להגן על עצמנו מפני כוחות ההרס", אומרים הפעילים.
