"מדוע הבית היהודי לא דואגים לשחרור האסירים היהודים?"

לאחר החלטת הממשלה לשחרר רוצחים ערבים, ככל הנראה תוך הסכמה שבשתיקה מצד הבית היהודי, פנו בעמותת 'חננו' לשר אריאל בבקשה לפעול אף לשחרורם של האסירים היהודים – אך נתקלו בסירוב. בראיון לקול היהודי תוקף מנכ"ל חננו את התנהלות השר. אריאל בתגובה: "שקר וכזב" 

מאז ההודעה על שחרורם של 104 רוצחים ערבים, פועלים בעמותת 'חננו' בניסיון לאזן ולו במעט את החלטת הממשלה. בארגון דורשים את שחרורם של האסירים הלאומיים היהודים הכלואים בבתי הסוהר, ומזכירים, כי בניגוד למחבלים הערבים, האסירים היהודים לא חוזרים לבצע עבירות על החוק, מספרם מצומצם בהרבה והם כוללים גם אנשי כוחות הבטחון.

במסגרת המאמצים, פנו ב'חננו' גם לאנשי הבית היהודי, שהפנו כתף קרה וסרבו לסייע. שרי הבית היהודי אמנם הצביעו נגד שחרור המחבלים, אך נראה כי הגיעו לסיכום עם ראש הממשלה בדבר בנייה ביהודה ושומרון, תמורת שקט בקואליציה שיאפשר את המהלך.

"זהו הסכם חמור מאוד", אומר בשיחה עם הקול היהודי שמואל מידד (זנגי), מנכ"ל עמותת חננו, בהתייחסו להסכמה שבשתיקה ומזכיר סיכום דומה מתקופה לא כל כך רחוקה. "זה מזכיר מה שהיה לפני עשרים שנה, כאשר בתמורה לתמיכה בישיבות ובבניית מקוואות ועוד כל מיני דברים, שהם קדושים באמת, אושרו הסכמי אוסלו, שכידוע גרמו ליותר מאלף הרוגים".

מידד אמנם מסייג את ההשוואה בין הדברים. "כל הפרסום היה, ואני יודע את זה גם מכלי ראשון, שסיכמו שמותר לחברי הבית היהודי להצביע נגד כי הרוב היה ידוע מראש, אבל הם סיכמו שהם ידאגו לשקט בקואליציה. זה דומה לאוסלו אבל קצת יותר מתוחכם".

אולם הביקורת של מידד מופנית בעיקר אל שר השיכון אורי אריאל. לאחר החלטת השחרור פנו בחננו לשר אריאל בבקשה שיפעל לכל הפחות לכלול את שחרור האסירים היהודים במהלך, אך הוא סירב.

"במהלך השנים, כשביקשתי מאורי אריאל לפעול בעניין שחרור האסירים, הוא אמר שהוא לא יכול כיוון שזה בעקיפין יכול לגרום לשחרור מחבלים, כי זה נותן לגיטימציה", מספר מידד. "אבל גם כששאלתי לאחר מעשה וכבר הסכימו לשחרור המחבלים, האם השתנתה עמדתו, הוא השיב שלא יסייע לשחרור האסירים היהודים".

"התחושות שלי הן שאת החלק הראשון עד ההחלטה לשחרור מחבלים, החלטה שהוא שותף אליה, אני יכול להבין איכשהו. אני יכול להגיד שכמה חודשים הפגנתי בהפגנת "לא בכל מחיר", מול משפחת שליט, הפגנה שהייתה לי קשה מאוד נפשית. אבל עכשיו אחרי שהוחלט על שחרור המחבלים אני לא רואה שום הגיון בכך שאורי אריאל והבית היהודי לא לוקחים על עצמם לדאוג לשחרורם של האסירים היהודים", אומר מידד ומדגיש, כי "הקריאה לשחרורם של האסירים היהודים חוצה ימין ושמאל והיא לא קשורה בכלל לדעה פוליטית".

מידד מבקר באופן כללי את שחרור המחבלים וטוען כי הוא מצביע על התנהלות אנרכיסטית במדינה. "הרי כשמדובר בדמוקרטיה יש שלוש רשויות, שופטת, מחוקקת ומבצעת. אני לא הצלחתי להבין עד היום איך הממשלה יכולה להתערב לרשות השופטת ולחתוך עונש שהרשות השופטת נתנה. היחידי שיכול לשנות עונש שהרשות השופטת נתנה זה הנשיא וגם הוא יכול לחון רק בכפוף לנסיבות אישיות. לתת חנינה גורפת לאלף או מאה מחבלים ודאי שאסור לו, אבל בכל זאת זה נעשה".

"יש כאן מצג של מדינה מסודרת אבל יש כאן הרבה בחינות של אנרכיה. יש פה ערבים ישראלים והנשיא הולך לחון אותם באופן גורף ופוליטי ולא בשינוי נסיבות אישיות. זה לא בסדר גם מבחינת החוק של המדינה".

"השר אריאל פועל ימים ולילות למען האסירים היהודיים והמורחקים המנהליים"

דוברו של השר אורי אריאל מסר לקול היהודי בתגובה: "ההאשמה כאילו השר סירב לסייע לשחרור אסירים יהודים הינה שקר וכזב. מר זנגי פנה לשר בבקשה לחתום על חוק בעניין, אך מאחר ושרים אינם יכולים להצטרף לחתימה על אף חוק הוא נענה בשלילה. השר אריאל פועל ימים ולילות למען האסירים היהודים כמו גם למורחקים המנהליים, ויכולים להעיד על כך על בני המשפחות שנעזרות בשר אריאל מדי יום. בנוגע לפרסומים כביכול  על הסכם בין הבית היהודי לבין רוה״מ- מדובר בטענות שקריות ומגמתיות שמטרתן השחרת שרי הבית היהודי, שהיו היחידים שהצביעו כסיעה מאוחדת כנגד שחרור המרצחים.

הבית היהודי לא יסכים בשום פנים ואופן לכרוך שחרור רוצחים עם היתרי בניה.  עם זאת השר אריאל דורש כל העת מאז כניסתו לתפקיד לאפשר בניה בירושלים וביהודה ושומרון ופועל שכך יבוצע ללא אף התניה כפי שמצופה בממשלה לאומית״.