מה בין שנת השמיטה לעבודה עברית? • דעה

במה זכתה שנת השמיטה לתשומת לב מיוחדת של ה'מיינסטרים' הרבני מהמגזר הדתי-לאומי, מה שלא זכתה בתשומת הלב הראויה הסוגיה הידועה בשם עבודה עברית?! • מאמר במסגרת סערת ה"עבודה עברית" בישוב מעלה לבונה

לאחר שנים רבות בהן לא הועסקו בישוב מעלה לבונה פועלים ערבים, נפרץ לאחרונה הסכר וברוב קולות של כ-70 מול 50 הוחלט באסיפת חברים לבנות פרוייקט של כ-44 יחידות דיור באמצעות עובדים ערבים.

הישוב סוער לאחרונה סביב הנושא, ובחרנו להביא בקול היהודי מאמר שפרסם במעלה לבונה הרב גדי בן זמרה, תושב הישוב וראש אולפנת 'לבונה'. הרב בן זמרה כתב את המאמר כתגובה לרב הישוב, הרב יאיר שחור, וזאת לאחר שיעור שנתן בנושא השמיטה.

"הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל"

מה בין שנת השמיטה הבעל"ט לעבודה עברית?

במה זכתה שנת השמיטה לתשומת לב מיוחדת של ה'מיינסטרים' הרבני מהמגזר הדתי-לאומי, מה שלא זכתה בתשומת הלב הראויה הסוגיה הידועה בשם עבודה עברית?!

בקשב רב שמעתי את שיעורו של הרב שחור שליט"א בשבת האחרונה, והנה אם רק היו מחליפים בשיעור את המילה 'שביעית' ב'עבודה עברית' - המסקנות , התובנות, הקריאה להתגייסות, הכל היה עולה בקנה אחד 'כפתר ופרח' 'מקבילות הלולאות אחת אל אחת'

הנה כמה מהתובנות שעלו לי במהלך השיעור:

1. שמיטה בזמן הזה דרבנן לרוב השיטות. עבודה עברית (להלן: ע"ע) כחלק ממצוות עשה דאורייתא  של 'ואהבת לרעך כמוך' (הכלל הגדול בתורה) נצטווינו על העדפת המסחר עם יהודי – "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" (רש"י: "מנין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך? תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור, ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך? תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך").
2. בשיעור תוארו שלושה דרכים להתמודד עם השמיטה. הנה הם לפניכם עם קיצור ההסתייגויות  מהשתיים הראשונות: א.היתר מכירה – קומבינה הלכתית (בעיית 'לא תחונם' גם במכירה לזמן, חוסר גמירות דעת במכירה, בעבר היתה הצדקה למכירה היום אף אחד לא ימות ברעב כולל החקלאים)  ב. קניה מנוכרים – מכירה מרוכזת מגויים תצריך הקצאת שטחים לערבים לגידולים שיימשכו גם בשאר השנים וממילא נישול החקלאים היהודים. ג. אוצר בי"ד – הדרך המועדפת (להלן: 'הדרך השלישית') המחזקת ידי החקלאים היהודים בלי לסמוך על היתרים בעייתים ובלי לחזק חלילה ידי אויבנו.
3. ומה ראית כי 'דמה' של שנת השמיטה 'אדום' יותר מע"ע??

ובקצרה: איזו התאמצות ארגונית, כלכלית (מבורכת!) – כולל מחירי הירקות שיאמירו  - לכבודה של שנת השמיטה שכאמור חיובה מדרבנן בלבד! ואילו בע"ע כמעט ואין פוצה פה ומצפצף. לא זו אף זו, הביטו בסעיפים הבאים והשיבו לעצמכם על מה ולמה זכתה השמיטה ליחס מועדף.

א.      ירושת א"י – "לא ישבו בארצך", "לא תחנם – לא תתן להם חניה בקרקע". לידיעתכם  -כך עפ"י 'השומר החדש' - בלי קשר לשמיטה עוברים מידי שנה אלפי דונם לידים ערביות בגליל ובנגב בכסף מלא. ומנין הכסף? האם זה לא קשור לרמת חייהם הגבוהה הקשורה ישירות להעסקתם על ידינו? האם הכפלתם ושילושם של הישובים הערבים בארץ לא קשורה להעסקתם על ידינו? מה פשר הגעוולאד!! שלנו בשנה השישית למראה החרדים החותמים עסקאות במיליוני שקלים עם ערבים שיספקו להם ירקות בשביעית? במה זה שונה ממליוני השקלים שירוויחו הערבים בפרוייקט הבניה בישוב, או המיליונים שזרמו לכיסם של הערבים במכרז של משרד החקלאות ב – 60 ישובים? למה את העגבניה מעזה שנרכשה ע"י החרדים נצייר נוטפת דם (יהודי) ואת הבתים שיבנו פה במעלה לבונה נשווק בצבעי כחול לבן?

ב.      סכנה בטחונית – גיס חמישי – ואם לא תורישו והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעינכם ולצנינים בצידכם וכו' האם יש צורך להאריך בראיות?

ג.       סכנת התבוללות – "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי" ברור שהסכנה (התבוללות ובטחון) בהעסקתם בתוכנו עולה פי כמה בע"ע מאשר בהחכרת אדמות מחוץ לערים לחקלאים ערבים. מי שמבין, נוכחותם של הערבים במרכזי אוכלוסיה (בגלל העסקתם) הינו גורם מספר אחד לנישואי יהודיות לערבים, עקבו אחר דיווחי ארגון להב"ה ויד לאחים. צרפו לזה את מתקפת החקיקה בנושאי דת ומדינה ואת בולמוס המדינה לשוויון (ולמה שהם קוראים שוויון אנחנו קוראים התבוללות) בין המינים הגזעים וכו' ואת קול ה'לייט' המתגבר והסוחף במחננו (שיתוף מורים ערבים בשיעורי אזרחות ועוד ועוד) ותבינו באיזו בעיה אנחנו עומדים. ה'דרך השלישית' בשמיטה והע"ע עומדים בשער וקוראים לנו לעצב חיים ציבוריים אחרים. האם זו לא אחת ממטרות העל של ההתיישבות?

ד.       צדקה – "מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך..או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו כדי שלא יצטרך לבריות". כמו שנטען בשיעור מאות החקלאים היהודים תלויים בנו הצרכנים ואם אנחנו נעדיף אותם הם יצליחו 'לצוף' ואם לא....? שהרי בסוף זו שאלה של ביקוש והיצע, ולכן יצאה הקריאה בואו ונחזק את  - "גיבורי כח עשי דברו" (תהלים שם /ק"ג/). במה הכתוב מדבר? אמר ר' יצחק בשומרי שביעית? ומה נענה לכל אותם עשרות ואלי כבר מאות עובדים יהודים – שחלקם הגדול גרים איתנו בשכנותנו – שהם ומשפחותיהם תלויים בביקוש לע"ע??? ומדוע 'דמם' סמוק פחות?

4. עוד נטען בשיעור, כי ככל שהביקוש והדרישה לירקות מאוצר בי"ד יגדלו יותר כסף יושקע בפיתוח ירקות שיגדלו במשך כל שנת השמיטה, וימצאו פתרונות טכנולוגיים כאלו או אחרים. טענה זו נכונה כפל כפלים בתחום הבניה. מן המפורסמות כי העבודה הערבית הזולה מונעת התפתחות ותחכום טכנולגי בתחום הבניה.
5. וכאן – מן הסתם – ישאלו ויטענו אותם 70 'מעודדי הבניה' כלפי 50 'מקפיאי הבניה': בשביעית יש אלטרנטיבה - 'הדרך השלישית' (כנ"ל)! ואילו בע"ע אין!! ועוד הרחבת הישוב מחזקת את אחיזתנו בארץ!
6. איני מספיק בקי בפרטים מה היה? ואיך היה? ואיך ניתן היה לעשות אחרת,  אני יודע דבר אחד- ובכך תהיה תשובה לשתי השאלות - ישנה אלטרנטיבה!! העובדה היא שבישובים הסמוכים לנו בונים עשרות יחידות דירות בע"ע בבניה מרוכזת במחיר של כ- 800,000 ₪, ברור לי כי אפשר היה לנהל אחרת ולהגיע לתוצאות אחרות. נכון זה דורש התגייסות, מאמץ , רצון טוב ואמיתי... ממש כמו בנושא השמיטה! רק בהבדל אחד (בעצם שניים) לשנת השמיטה יש הרבה 'אבות' והרבה רבנים חשובים... ואילו העבודה עברית, נעאבך  - יתומה! ועוד הבדל, ע"ע הרבה יותר נצרכת גם ברמה הלאומית (סוף סוף שמיטה מגיעה פעם ב -7 שנים וע"ע כל יום) וגם כי אוכלוסיית המבקשים קטנה יותר ואחרי הצבעת החברים היא קטנה עוד יותר...
   [caption id="attachment_5325" align="aligncenter" width="300"] עבודה עברית
7. עוד הערה הלכתית קטנה בשולי הדברים. אם והנתון שציינתי לעיל נכון ואפשר לבנות בית במחיר זה פחות או יותר, ושווי המוצר ללקוח הוא אחיד בין אם בונים אותו ערבים ובין אם בונים אותו יהודים, וכל ההבדל הוא רק כמה ירוויח היזם והקבלן אזי לבנות עם ערבים זה ממש לעבור על החיוב לקנות מיהודים (וגם ליזם ולקבלן זה איסור כיון שמדובר רק במתח רווחים ובמניעת רווח וד"ל)
8. בקשתי שטוחה - וכאן אני פונה בעיקר לחברי המזכירות החדשים - אולי ניתן לעשות עוד משהו? כן, במאמץ גדול, ברצון טוב לאחד שורות באופן אמיתי. נראה לי שמצות השמיטה תשמח מאוד מאוד בשמחתה של מצות העבודה העברית שמסרנו עליה את נפשנו במשך 11 שנה, ובידים נקיות נוכל לפנות להי"ת ולומר "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱל-קָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".
9. מצ"ב קול קורא של מרן הרב קוק זצ"ל בענין ע"ע.