"מה שווה הפעילות בכנסת, אם היא מוותרת על הר הבית"

בתחילת השבוע הודיעה המשטרה לח"כ פייגלין, כי בהנחיית רוה"מ נאסרה עליו העלייה להר הבית, בשל איומי הוואקף. במכתב ששלח אתמול לחבריו בסיעת הליכוד, הסביר מדוע החליט להקפיא את כל פעילותו הפרלמנטרית 

בתחילת השבוע תכנן ח"כ משה פייגלין לעלות להר הבית, כמנהגו זה שנים, בכל יט' לחודש. אולם אם חשב ח"כ הטרי כי כעת, משהגיע לבית הנבחרים, תיחסך ממנו אי הנעימות הנלווית פעמים רבות לעליה להר, הרי שהתברר כי המעמד החדש עומד לו לרועץ.

 במכתב ארוך ששלח אתמול, גולל  ח"כ פייגלין את השתלשלות הדברים והסביר את החלטתו להקפיא את תפקודו הפרלמנטרי ולהפסיק להצביע עם הקואליציה בוועדות השונות של הכנסת, כנהוג.

"לכל אחד מאתנו חייב להיות איזה קו אדום שמעבר לו משתנים הכללים", כתב פייגלין בהקדמה למכתב. "כשהווקף המוסלמי מכתיב לראש הממשלה איזה ח"כים לא יעלו להר הבית, אנו מוסרים במו ידנו את ירושלים ואין יותר משמעות לריבונות הכנסת".

"זה למעלה מעשור, אני עולה בקביעות להר הבית ומדריך קבוצות מזדמנות למקום. לפני חודשיים עליתי לראשונה להר, כחבר כנסת. משביקשתי להיכנס למבנה כיפת הסלע (להבדיל ממסגד אל-אקצא, כיפת הסלע אינו מסגד) שמאז ומתמיד שימש כאתר תיירותי, חסם את דרכי איש ווקף חביב והסביר לי כי הכניסה מותרת רק למוסלמים. לא התווכחתי עמו וביקשתי לקרוא למפקד המשטרה במקום. לתדהמתי הסביר לי הקצין, כי המקום בריבונות הווקף המוסלמי. במענה למכתב ששלחתי למפכ"ל עוד באותו יום, הודתה למעשה המשטרה כי אכן כך הם פני הדברים – כלומר שהריבונות בלב ליבה של ירושלים הועברה בהיחבא וללא החלטת כנסת, לידי הווקף המוסלמי".

בהמשך מגולל פייגלין את התנהלות המשטרה, שסירבה גם במהלך הפסח לאפשר את עלייתו בטענה כי פרסם את הביקור ואיומי הוואקף כי ינקטו באלימות. "מדובר בטענה הזויה", כותב פייגלין. "אינני אדם פרטי ואינני עולה להר ככזה. אני חבר כנסת – שליח ציבור – ודרישה כי אתנהל במחשכים אינה מתקבלת על הדעת".

"ובכל זאת – בפגישה אקראית עם השר לביטחון פנים, שהתקיימה במליאת הכנסת, הסכמתי בלב כבד שלא לפרסם בדף הפייסבוק את דבר עלייתי הקרובה ב י"ט באייר. הסברתי לשר אהרונוביץ' כי כלי התקשורת יודעים היטב שאני עולה בכל י"ט, אולם אני מצדי לא אזום הודעה כל שהיא".

"ביום ראשון השבוע – י"ח באייר - התקשר אלי מפקד מרחב דוד, והודיע לי כי " בהנחיה ישירה של ראש הממשלה, לא יתאפשר לי לעלות למחרת היום להר הבית... המצב הפך ברור וחד משמעי – הווקף המוסלמי מהלך אימים על ממשלת ישראל, מחליט מי מחברי הכנסת יעלה להר ומי לא – וראש הממשלה בכבודו ובעצמו עושה עצמו שליח לביצוע ההחלטה".

"לא מדובר כאן בנושא אישי! היום הודיעה משטרת ישראל לוועדת הפנים שהייתה אמורה לעלות לסיור בהר הבית ביום ג' הבא כ"ז אייר, ערב יום ירושלים, כי היא לא תוכל לעלות להר לא ביום זה ולא ביום אחר עקב התנגדות הווקף. כל מי שמייצג את הריבונות של מדינת ישראל בעיני הריבון בהר-הווקף, מנוע מלעלות להר, כאשר קבלן הביצוע היא ממשלת ישראל.

למותר להסביר לחברי הכנסת של התנועה הלאומית את משמעותם החמורה של הדברים. כל הקווים האדומים באשר לריבונות ישראל בירושלים נרמסו, ונפרצו וזאת עוד לפני שאני מזכיר את רמיסת החוק שבהחלטות אלה, במעבר על חוק יסוד ירושלים וחוקי יסוד נוספים, כמו גם צפצוף ארוך על חסינות הכנסת וריבונותה. אנו נמצאים במציאות חדשה שמחייבת את כולנו לפעולה לא שגרתית".

במכתבו התייחס פייגלין לפעילותו בכנסת מאז שנבחר, וציין כי עשה הכל בכדי להימנע מעימות עם נתניהו. "אני מבקש להבהיר כי הדבר האחרון שאני מבקש, הוא למצוא עצמי בעימות מול ראש הממשלה אותו אני מעריך מאוד ומקפיד בכבודו. ברור לכולנו שאין לי מה להרוויח מכך. למותר לציין שגם על יתר חברי הסיעה אין לי עניין להכביד. ההיפך הגמור הוא הנכון. עם בחירתי לכנסת לא דרשתי דבר, קיבלתי בשמחה את התפקידים והמטלות שהוצעו לי ונדמה לי שכולם יכלו להיווכח כי אני משקיע כל מאמץ בכדי לתת את המקסימום למען המטרה המשותפת.

אך מה שווה כל הפעילות בכנסת, אם זו כך מסתבר, מוותרת על הריבונות בלב ירושלים?

מי הוא הריבון בירושלים, כאשר הווקף המוסלמי הוא הקובע מי מאיתנו – חברי הכנסת - רשאי או לא רשאי לעלות לקדוש שבמקומותנו, להר הבית? את מי בדיוק אנחנו מרמים?

האם שכחנו את שבועתנו "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" מה ערך לשבועתנו זאת אם אנו מפטירים כאשתקד כאשר המציאות הנוראה בה הווקף הוא המכתיב לממשלת ישראל מה לעשות בהר בניגוד לחוק, טופחת על פנינו?

אם עד עכשיו יכולנו להשלות את עצמנו שאנו הריבון והם פועלים בשליחותנו, עתה התברר שממשלת ישראל פועלת בשליחותם, ולמעשה אנו סוללים להם את הדרך לכל הארץ כדברי משורר התנועה הלאומית – אורי צבי גרינברג "השולט בהר שולט בארץ"

מדובר בחציית קו אדום שנכפתה עלי ללא כל דין ודברים ואינה מותירה לי (ולדעתי גם לכם) אפשרות להמשיך ולהתנהל כרגיל. כיצד אוכל להביט בראי, אם למען עתידי הפוליטי אפקיר כך את הר הבית?

בלב כבד ובניגוד גמור לכל כוונותי שמלכתחילה, נאלצתי להפסיק את כל פעילותי הפרלמנטרית הרגילה, כדי להבהיר שבנושא זה אין משחק פוליטי רגיל. אני יודע שרק התחלנו קדנציה ולכולנו שאיפות ורצונות לעשות, אך יש רגעים בחיים שצריך להניח הכל בצד ולפעול בהתאם לצו המצפון, הר הבית סלע קיומנו, קורא לנו, זה הרגע", מסיים פייגלין את מכתבו.