מספר המורים הערבים הוכפל בתוך חמש שנים

נתונים רשמיים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנדונו בוועדת החינוך בראשות ח״כ צבי סוכות חושפים תהליך חריג וחסר תקדים במערכת החינוך: זינוק חד במספר עובדי ההוראה הערבים המשולבים בחינוך הממלכתי-עברי – ללא החלטת ממשלה, ללא מדיניות מוצהרת וללא פיקוח אפקטיבי.

על פי הנתונים, בשנת הלימודים תשפ״ה (2024/25) מועסקים כ־3,984 מורים ערבים בחינוך העברי – כמעט פי שניים לעומת תשפ״א (2020/21), אז עמד המספר על כ-1,683 בלבד. שיעורם מכלל עובדי ההוראה זינק בתוך זמן קצר מ-1.9% לכ-4% – שינוי עמוק שמתרחש במהירות ומבלי שנבחן לעומק.

עוד עולה מהנתונים כי כבר בשנת 2025 כמעט מחצית ממוסדות ההכשרה למורים בחינוך הממלכתי-עברי קלטו לפחות מורה ערבי אחד – נתון שממחיש עד כמה מדובר בתהליך רחב, שיטתי ובלתי מבוקר.

בעקבות חשיפת הנתונים, וועדת החינוך של הכנסת בראשות ח״כ צבי סוכות תתכנס לדיון חירום בנושא, בהשתתפות גורמים ממערכת החינוך ונציגי משרדי הממשלה, השלטון המקומי והאזורי.

יו״ר ועדת החינוך ח״כ צבי סוכות מותח ביקורת חריפה:
״זו לא טעות נקודתית ולא צירוף מקרים – זו מדיניות בפועל שמתקדמת בלי שנקבעה מדיניות. בזמן שמערכת החינוך עוברת שינוי ערכי ומבני בלי פיקוח בשם ״מחסור במורים״, גופים זרים מנצלים את הפירצה ומנסים לשנות את אופי החינוך בישראל. 

האחריות שלנו היא לוודא שיהיו כללים ברורים אלו ארגונים יכולים לעבוד במערכת החינוך, לצד פיקוח הדוק והתאמה מלאה לערכי הזהות היהודית. מי שמתעלם מהנתונים – מתעלם מהמציאות, לא ייתכן שמהפכה תתרחש בדלת האחורית״.

מורים ערבים במערכת החינוך - תופעה מכוונת 

לצד הבעיות הבטחוניות והלאומיות שהתופעה מעלה, ישנו העניין החינוכי, שרבים לא מבינים כיצד מורה מוסלמי יכול ללמד ילדים דתיים. לפני כשנתיים פרסמנו כיצד במעון דתי בירושלים הוכנסו סייעות ערביות. הסייעות מדברות בגן בערבית. "במקום ללמוד להגיד שמע ישראל, הבן שלי חוזר הביתה ואומר אייווא", אמר לנו אחד ההורים.

חשוב לזכור, כי רבים מהמורים הערבים למדו הוראה באוניברסיטאות ומכללות ברשות הפלסטינית, שם ההסתה לטרור גלויה לחלוטין ותאי סטודנטים של חמאס והפת"ח פועלים בגלוי לצד הסתה שהיא חלק מהלימודים ממש.

לפי נתונים שמסר משרד החינוך לבקשת חופש המידע של ארגון לביא, בשנת 2019-2020 סיימו 3,104 ערבים אזרחי ישראל את לימודיהם ב-12 מוסדות להשכלה גבוהה בשטחי הרשות הפלסטינית בתארים המוכרים על ידי המל"ג.

עוד עולה מהמידע כי המקצוע המבוקש ביותר הוא החינוך לסוגיו, בו סיימו 784 סטודנטים את לימודיהם. השני הכי מבוקש הוא סיעוד 566; ולאחר מכן ריפוי בעיסוק (175) ועבודה סוציאלית (151).

אפשר לחשוב ממדובר במחסור בכח אדם שגורם לתופעה הזאת, אולם מחקר וניסוי של אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף עם עיריית לוד, ואגף מו"פ ניסויים ויזמות במשרד החינוך מעלה את האפשרות שיש פה מגמה מכוונת. 

מדובר במחקר שבוצע לפני כחמש שנים והובילו אותו ד״ר טלי זיו וסמר אלדינה תחת הכותרת "היכרות עם האחר בגיל הרך: מחקר הערכה להתערבות בגני ילדים". 

המיזם הנסיוני שהובילו השתיים נקרא "הגן שלי מגוון". הוא בוצע בגני הילדים בלוד במטרה "להכיר את האחר" ולהביא ל"חיים משותפים", ובמסגרתו גננת יהודיה עבדה בגן ערבי וגננת ערביה עבדה בגן יהודי. 

הניסוי בוצע במשך שנה שלימה, כאשר הגננת שימשה למעשה כגננת משלימה. במהלך הניסוי כל גננת העבירה בגן תכנית לימודים על התרבות והלאום אליו היא שייכת וכפי שנכתב במצגת המסבירה את המחקר, מדובר ב"תכנית פדגוגית הכוללת שירים, משחקים ופעילויות להכרת התרבות או הקבוצה החברתית של הגננת המשלימה". 

במחקר מוסבר, כי להיכרות הילדים דווקא עם דמות סמכות של גננת, "יש פוטנציאל להפוך לעמוקה וקרובה בגלל התפקיד המשמעותי שלה בחיי הילדים", וכמו כן נכתב כי המחקר מתייחד בכך שהוא "מיושם באוכלוסיה שאולי לא היתה יוזמת בעצמה מפגש זה". 

בנוסף לכך, עמותת "מרחבים" פועלת בשיתוף פעולה עם משרד החינוך לשילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים. 

באתר העמותה נכתב כי "שילוב המורים והמורות מהחברה הערבית מוביל למפגש משמעותי עם דמויות חיוביות מהחברה הערבית הן של צוות המורים והן של תלמידים והורים".