בע"ה י' חשון תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

הניגון בו בחר הרבי מסלונים לקבל את התורה

​"בעודי מזמר, נחתה עלי המכה הראשונה. נחרדתי, אבל קולי הלך וגבר. המכות המשיכו לנחות עלי בזו אחר זו, אבל כמעט ולא חשתי כאב" – סיפור לחג

  • עודד מזרחי
  • ד' סיון תשע"ח - 09:34 18/05/2018
גודל: א א א
ספר תורה (מועצה איזורית שומרון)
ספר תורה (מועצה איזורית שומרון)

יודעי נגן מחסידי סלונים היו נוהגים להביא בפני הרבי ניגון לקראת חג השבועות. את הניגון שמצא חן בעיניו היה הרבי שר בדרכו למקווה לפנות בוקר, כאשר קהל החסידים מלווה אותו בניגון המרקיד את הרגליים ואת הלב.

אחד מיודעי הנגן המוכשרים ביותר היה חסיד צעיר שכמה מניגוניו התקבלו בעבר אצל הרבי. יום אחד הגיע לאותו חסיד צו גיוס מהצבא הפולני. שתדלנים פיזרו כספי שוחד למנוע את הגזירה, החסיד קיבל עליו סיגופים, וברכתו של הרבי היתה נתונה לו... אבל כל אלה לא הועילו ביום פקודה, והוא נלקח אל הצבא. לפני הגיוס הגיע החסיד לרבי שנאנח ואמר "כנראה רוצים משמים להעמידך בניסיונות. ברכתי נתונה לך שתעמוד בהם, ותזכור בכל שעה את סלונים".

חלפו שנתיים, והצעיר הגיע בערב חג השבועות לחצרו של הרבי, כשהוא לבוש במדי צבא. הרבי שמח לקראתו וקיבלו ליחידות בחדרו. הוא שהה אצל הרבי שעה ארוכה, כאשר חסידים רבים ממתינים בחוץ לברכת הרבי בערב החג.

חג מתן תורה נפתח בהתלהבות, בשירה ובריקודים. החסידים הסתופפו סביב שולחן הרבי, ניגנו ניגונים ישנים וגם חדשים, ושמעו תורה מפי הצדיק בחרדת קודש ובשמחת הלב.

הגיעה האשמורת השלישית של הלילה. אור הכוכבים החל לדעוך, ויריעת השמים החלה להחוויר, כאילו הוכנה תפאורה מיוחדת לכבוד הרבי וחסידיו העומדים לפתוח בניגון החדש לכבוד חג השבועות. כל החסידים היו דרוכים לדעת מיהו המאושר שהניגון שלו ילווה את הרבי הקדוש לבית הטבילה.

הרבי הביט באהבה בצעיר הלבוש מדים, ואמר לו בפני כולם "ספר כיצד נולד בלבך הניגון ששמעתי מפיך בשעת היחידות". החייל נעמד על רגליו והחל לספר: "כשהלכתי לצבא אמרתי בלבי: הולך אני לחיות בין נוכרים, אבל את סלונים אזכור. אעשה כל אשר יטילו עלי אבל לא אחלל שבת ובשר פיגול לא יבוא אל פי. עברו עלי ימים קשים, ולמרות הכל הצלחתי לכבוש את לב מפקדי והם התייחסו אלי בכבוד, מלבד מפקד אחד בשם פלדבל, שונא ישראל שנטפל אלי וממש ירד לחיי".

"פעם אחת, בשבת לפני חג השבועות, ציווה עלי אותו פלדבל לחפור בגינה שליד הקסרקטין ולהכין ערוגות. אותו צורר ידע שאני נזהר בחילול שבת. אמרתי לו שעם כל הכבוד, היום שבת ואסור לי לחללה. הצורר התרתח והעליל עלי כי פגעתי בכבוד המלכות. נשפטתי, ונגזרו עלי מאה מלקות! ביצוע גזר הדין נקבע לחג השבועות, וכל החיילים היהודים שנמצאים בגדוד חויבו להיות נוכחים, למען יראו וייראו".

"ציוו עלי לפשוט את בגדי ולהשתטח על הארץ, העמידו עשרה חיילים גויים ופקדו עליהם שכל אחד ילקה אותי עשר מלקות בכל כוחו. כאשר שכבתי על הארץ, לבי רעד מפחד לקראת המכה הראשונה. אז נזכרתי בחג השבועות שחל היום ובניגונים ששרים בסלונים. לפתע החל להתנגן בלבי ניגון חדש, והתחלתי לשיר אותו מתוך שמחה על כך שזכיתי להיענש מפני שלא הסכמתי לחלל את השבת".

"בעודי מזמר, נחתה עלי המכה הראשונה. נחרדתי, אבל קולי הלך וגבר. שרתי בכל כוחי 'לפיכך, לפיכך אנחנו חייבים להלל...', והמכות המשיכו לנחות עלי בזו אחר זו, אבל כמעט ולא חשתי כאב. הייתי שקוע לגמרי בתוך הניגון. לאחר מכן העידו בפני כמה מהמכים שהניגון המס את לבבם והם לא היו מסוגלים להלקותני בכל כוחם".

הרבי מסלונים נעמד על רגליו והורה לחסיד באזני כולם: "נגן את הניגון, ובניגון זה נקבל את התורה".

נקודה למחשבה

לניגון החסידי יש כוח שמעבר למילים, מעל טעם ודעת. הדבקות שבניגון נותנת כוח לעמוד בייסורים קשים, כידוע על צדיקים שנעשה בהם ניתוח ללא הרדמה ובכוח דבקותם לא חשו שום כאב.

איך יכולים לעמוד בניסיונות העולם הקשים, כאותו חסיד צעיר בצבא הפולני? על ידי דבקות בקדושה בכל מחיר. כאשר המצב כה גרוע ומפחיד, אין לאדם אלא לאמץ את נפשו בעצימת עיניים ובדבקות עילאית. אפשר לקחת מהאדם הכל, אבל אי אפשר לקחת ממנו את רצונו העז להידבק בקב"ה ובתורתו.

מתוך עלון התחדשות - מתורתו של הרב יצחק גינזבורג

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד