איך נראה החופש הגדול של המתבגר שלי

הבן שלי מתבגר בן 15.5, שסיים כיתה ט' ויצא לפני חודשיים לחופש הגדול. אלה היו חודשיים שלא ראינו אותו הרבה בבית, הוא ניצל את החופש שלו לעזור בגבעות ובחוות בתגבור נוכחות, בשמירות, בעבודת כפיים, במרעה.

ללא הגזמה, סך הזמן שבילה בחודשיים האלה בבהייה מול מסך טלפון מסתכם בפחות משעתיים. כמו רוב הנערים בגבעות, גם הבן שלי לא מתעניין בטלפון חכם ומרוצה ממכשיר נוקיה פשוט בלי אינטרנט. גם ההורים שלו מרוצים.

בחודשיים האלה הוא בילה הרבה עם נערים אחרים במפגשים פנים-אל-פנים בהם שוחחו ביניהם, למדו ביחד, הקפידו על שלוש תפילות ביום, ובלי מבוגר שידאג לכך ויפקח. אלה היו חודשיים שבהם הוא היה עסוק בעבודות ועיסוקים שמילאו אותו בחדווה ובתחושת משמעות. הוא לקח אחריות להגיע לגבעה שצריכה חיזוק או למצוא חברים אחרים שיגיעו, לשמור שבת בשטח בלי לוותר על הקפדה על הלכות שבת, להוציא מרעה שנמשך שעות ולהחזיר את כל העדר לדיר.

המתבגר שלי לא משך את הלילות וישן עד הצהריים, אלא קם באמצע הלילה לשמירות, גם אם הוא היה עייף. הוא סייר בשטחי מרעה כדי לוודא שאין עדר פולש שמגיע, ודאג לבעלי החיים של הגבעה ולצרכים השוטפים שלהם. הוא בישל ארוחות לשבתות. הוא פינה הריסות אחרי פינויים ובנה מחדש. הוא פיתח את השטח סביב הגבעה כדי להחזיר את הצמחייה ובעלי החיים המקומיים שנעלמו בעקבות מרעה לא מבוקר, וכדי שכולנו נוכל לבוא בקלות ולטייל בנוחות במרחבי ארצנו.

הבן שלי בחופש הגדול שלו למד להיות עצמאי, בוגר ואחראי.

בחופש הגדול הוא הבין כמה הבית והמשפחה חשובים לו. היינו בשבילו המקום שבו מעדכנים ומשתפים, מתעדכנים בחדשות המשפחה, מתפנקים, והמקום שלא מוותרים לשהות בו לפחות לילה לפני שיוצאים לגבעה נוספת.

הוא בקושי החליף בגדים בחופש הגדול הזה, כולל הלבשה תחתונה…, בקושי התרחץ ובקושי ישן שינה מסודרת. הנעליים והבגדים שלו בלויים, אבל העיניים שלו נוצצות והלב שלנו מלא גאווה.

הכותבת היא שולמית זקבך

בשיתוף "אימהות לגבעות", פורום אימהות נערי הגבעות והחוות. לשיתוף מוזמנים לשלוח אלינו דואר אלקטרוני: [email protected]