אם הגבעות: זמן לשינוי ההוראות

מוצאי שבת קודש פרשת "נחמו".

כותבת בדמעות גדולות. בתוך אירוע מתגלגל שרק נהיה קשה יותר.

לפני שבוע נשרפו לנו 15 בתים ועוד כמה בתי עסק בחוות גלעד.

באותה השבת יצאו כל הגברים לכבות את השריפה.

די מהר הגיע זרם של חבר'ה, אותם נערי גבעות נדירים ומובחרים, שבאו לעזור לכבות את האש המשתוללת, לצד הכבאים המקצועיים.

בעודי נכנסת לרכב עם כל ילדיי והשכנים שהתארחו אצלנו בסעודת שבת, ראיתי שיורדים בשביל שלי עוד בחורים, עם חולצות רטובות על פניהם ומחבט לכיבוי השריפה בידיהם, רצים ככה אל האש - להסתער, לוחמי אש מהגבעות, משובחים ביותר, שלא מפחדים. פשוט אומרים "הנני" למה שהמציאות מזמנת להם.

לדאבון ליבנו ביום שישי האחרון, חבר יקר מהיישוב שלנו נרצח והרבש"ץ נפצע, כאשר הוזנקו לסייע למטיילים שהותקפו ופנו בבקשת עזרה.

כואב מאוד לחשוב כי נוצרה תחושת הססנות ופחד מפני המערכת שלא תגבה את מי שיפעל לעצור פורעים אויבים שבאים להורגו, וייתכן שהמציאות הזו, שכבר שנים מחלחלת אצל כולנו, אפשרה לבן עוולה מחבל נתעב שחטף נשק וירה בהם, ומפעולה זו נרצח בניהו מלט הי"ד.

אני רוצה להקדיש את הטור לבניהו היקר,

אדם שידע להיות מדויק ומחובר לאמת לצד היותו איש מערכת, לוחם ומחובר לאדמת ארץ ישראל בכל מאודו.

בניהו היה איש צבא שעשה מילואים ואף קורס קצינים בשירות המילואים, והמערכת נעזרה בו גם באזרחות כמעין מודיעין אזרחי.

לצד זה הוא היה יושב עם בעלי גבעות וחוות לבחור את השטחים הכי טובים ונכונים אסטרטגית לעלייה לנקודות התיישבות.

בניי ועוד רבים מבני היישוב ראו בו דמות מוערכת מאוד, היו מצטרפים אליו לסיורים באזור מסביב ליישוב ויושבים איתו בש.ג כששמר.

הוא הוכיח שאפשר להיות איש מערכת מצד אחד, ועם ענווה וחיבור ודיוק ללא רמיסת האחר וללא רמיסת האמת שמונחת אצל השונה מצד שני.

בני הנוער אהבו אותו מאוד והם חווים עכשיו אובדן גדול, אבל ברור לי שימשיכו את דרכו וימצאו את הדרך לחבר בין העולמות.

כבר נראה שיש אנשים שמתעוררים וקוראים קריאות שינוי גם להוראות הפתיחה באש וגם להפסקת מתן צווים מנהליים.

באותה נשימה ואולי מתוך הרצח הנתעב הזה, מן הראוי שהמערכת תעשה חשבון נפש ותחזק ותשפר את ההתנהלות שלה, החל מהוראות הפתיחה באש ועד הערכת וגיבוי נוער הגבעות, חלוצי דוד המלך.

בניהו,

מתפללים שתביא את האמת שלך עד כיסא הכבוד ותבקש שם גאולה שלמה, שנסיים את המלחמה הזו בבית המקדש השלישי.

ה' יקום דמך!

הכותבת היא סיון עמרן, תושבת חוות גלעד ואמא גאה לנערי גבעות יקרים, חברת פורום אימהות למען נערי הגבעות והחוות.

בשיתוף "אימהות לגבעות", פורום אימהות נערי הגבעות והחוות. לשיתוף מוזמנים לשלוח אלינו דואר אלקטרוני: [email protected]