בע"ה ט"ו אב תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

בית המשפט העליון מביא לקרע באומה

הרב ד"ר רצון ערוסי מפרסם דעתו לאור החלטת בג"ץ לבטל את חוק הההסדרה

  • יח"צ
  • כ"ב סיון תש"פ - 18:58 14/06/2020
גודל: א א א

החלטת בג"ץ לבטל את חוק ההסדרה, חוק שמטרתו היתה להסדיר את ההתיישבות ליישובים שהתיישבו ובנו את בתיהם על מה שנקרא אדמות שתחת שלטון צבאי. ההחלטה לביטול החוק מייצרת משמעות מעשית הרת אסון, שלכאורה ראוי שאלפי בתי אב יאלצו לעקור מבתיהם מעין התנתקות שנייה אולי במהדורה הרבה יותר גדולה, והרבה יותר קשה.

כבר עסקנו בעבר בעניין הזה שהבג"צ נותן לעצמו סמכות של בית דין לחוקה שלא קיבל אותה בחוק ומתערב בצורה מאוד מאוד בוטה בעבודתה של הכנסת שהם נבחרי הציבור. לאחר ביטול החוק אנו רואים כי יש נדבך נוסף בביקורת שלנו כלפי הבג"צ בעניין זה.

העיקרון שהנחה את דעת הרוב לבטל את החוק, זה מה שקרוי בשפה המשפטית 'עיקרון המידתיות'. מה זה נקרא מידתיות? שהשופטים העליונים הללו מודדים זה מול זה שיקולים שונים. מצד אחד את הפגיעה בזכויות הקניין של הפלסטינאים, כיצד הדברים האלה נראים בפני אומות העולם כמי שרומסים ודורסים זכויות הפרט מתנהלים ככובשים וכו', מול הפגיעה במתיישבים עצמם שעלו בהסכמות הרשויות, בין הסכמות רשמיות של הרשויות, בין הסכמות בפועל של הרשויות שעלו והתיישבו באותם חבלי ארץ. המידתיות הזו אומרת דרשני.

כשרוקח רוקח לחולה תרופה ויש מינון לגבי התרופה הזו זהו מינון אימפרי, דהיינו נבדק במעבדות מהן הכמויות של החומרים ואז מתקבלת התרופה שבלעדי המינון המדוייק היא עלולה להזיק במקום להועיל, אולי אפילו להיות קטלנית. אבל אלה הם דברים אימפיריים שהוכחו. אבל בדברים ערכיים הדברים מאוד גמישים, נזילים ותלויים בהשקפות עולם והערכים של כל מי שעוסק במידתיות הזו.

כיצד זה בא כאן לידי ביטוי? בתחום ההתיישבות, לא מדובר במתיישב שעלה בעליל על אדמה ידועה שאינה שלו, כפי שנקרא בלשון התלמוד 'יורד לשדה חברו שלא ברשות'. ואז בא חבירו, אחרי שנה או אחרי כמה שנים, וזכאי באופן עקרוני אותו בעל שדה לומר ליורד, לפושל, למשיג גבול הזה, תתפנה. קח את הבית שלך, תעקור לא מעניין אותי. אני רוצה את הנחלה שלי. ברמה העקרונית יש הרבה חילוקי דעות גם לגבי זה, יש הרבה הבחנו,ת אבל זה פחות או יותר המהלך.בכל מקרה כאן הרי לא מדובר בנסיבות כאלה.

מדובר בקרקעות שטוענים לאחר מעשה שנבנו יישובים שלמים שהם אדמות פלסטיניות פרטיות שגם קשה להוכיח את רישום הבעלות עליהם. לא מדובר ברישום טאבו מסודר ופעמים רבות הוכח כשיקרי ומזוייף. ולא עוד אלא שאותם קרקעות פלסטינאיות בעצם נמצאות לטענתם תחת מה שנקרא 'כיבוש צבאי'. וכאן המקום להעיר שמבחינה בינלאומית גם כובש צבאי שמספח את שטח הכיבוש ואחראי לניהול כל החיים של הנכבשים זה דבר בעל תוקף. אבל, אם איננו סופח אז יש מגבלות, יש כללים מה מותר לו, מה חובותיו של הכובש מה אסור לו וכו'. גם אם מדובר כאן שהם נמצאות תחת כיבוש צבאי והכובש בנסיבות מסויימות יכול לבוא ולומר, השטחים האלה אין אפשרות שפלסטינאים יהיו כאן מטעמי בטחון. אזי, יוצא שהשטחים האלה מבחינת הבעלים הם שטחים מתים ללא כל קשר עם המתיישבים היהודים. הרבה חלקים ביהודה ושומרון שהם מוכרזים בממשל צבאי מוכרים כשטחים שלא ניתנים שהפלסטינאים יהיו שם מטעמי בטחון, גם אם אין שם התיישבות זו סמכותו של המושל הצבאי כחלק מהאחריות הבטחונית.

אם כן איפוא, לא מדובר כאן באיזה שהוא עושק בצהרי יום של קרקע שבטוח מי הבעלים וגם אם היה ידוע הבעלים, שהיא אפקטיבית לבעלים, כיוון שיכול להיות שאין לו יכולת שימוש בה, אלא מבחינה זו היא קרקע כבושה שאין לו יכולת שימוש בה מטעמים ביטחוניים.

בל נשכח,שלא מדובר באנשים גנגסטרים שבאו בצהרי היום ודחפו את המתיישבים ההם או התעלמו מבעלי האדמות ובנו את בתיהם בקרקעות לא שלהם, אלא במתיישבים שקיבלו את האישור הרשמי או תמיכה בפועל על ידי השלטונות להתיישב באותם מקומות. ועכשיו, אחרי עשרות שנים שכבר בנו יישובים, בנו את בתיהם וגידלו את ילדיהם על האדמה, היתכן שיבוא הבג"צ בשם המידתיות ויאמר תעקרו מכאן?! איפה המידתיות? ראו את ההלם ואת המכה הקשה של ההתנתקות מגוש ההתיישבות בעזה. לא למדנו לקח משם?! הרי זו טרגדיה עצומה! עם שסבל כל כך הרבה וחזר לארצו. הבג"צ במשקל המידתיות שלו צריך לקחת בחשבון גם את הסבל הזה. תושבים אשר מתיישבים על פי הוראה של שלטון, רשמית או בפועל, לא צריכים לסבול כמו הסבל הזה שכבר ראינו במו עינינו, זה שיקול מידתי לא פחות.

גם בתחום יחסי החוץ ניתן להסביר לאומות העולם ולומר מדובר כאן בחבלי מולדת שנמצאים ביריביות באוייבות בעויינות בטרור וכיוצ"ב שלמושל הצבאי יש לו סמכויות לשמור על ביטחון המתיישבים ולהסדיר את המקום.

לכן, זו עוולה גדולה שאחרי הרבה שנים השכילו המחוקקים לעשות חוק מסדיר, במקום למצוא דרך איך להכשיר את החוק, אולי לדרוש דרישות לשיפוץ וכיוצ"ב, בית המשפט ברוב דעות על פי משקל מידתי של סיבותיהם האישיות אומרים שכביכול החוק לא חוק, אין לכם מה לעשות צריך לעקור. הרי המידתיות הזו פגומה מיסודה.

חבל שבית המשפט העליון מביאים אותנו לידי קרעים באומה. לידי מתחים באומה, במקום להשכיל שאתם יושבים ליד ההגה, אתם ההגה המנהיגותי ברמה השיפוטית. במקום להשכיל להביא את העם אל מי מנוחות, להנחות אותו לדרך של שקט למנוחה ונחלה, מביאים אותו לידי טלטלה גדולה מאוד מאוד גדולה מבית ומחוץ. אין פלא, למה אנחנו כל הזמן מתפללים "השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה".

 

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 0 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד