לאן התפזרו בני קטורה

אל-עולא: הספרייה הפתוחה של דדן 

בסוף הפרשה מפורטים בני אברהם מקטורה, ובהם יָקְשָׁן מוליד את שְׁבָא ואת דְּדָן. הזיהוי הגיאוגרפי של דדן נחשב לאחד הוודאיים באזור: במחוז אל-מדינה שבצפון-מערב סעודיה שוכנת העיר אל-עולא, ובסמוך לה שרידי עיר עתיקה בת כ-2,600 שנה מוקפת חומת לבני בוץ. העיר ישבה בלב נווה מדבר פורה על "דרך הבשמים" העתיקה, שחיברה את שבא (תימן) עם ארץ ישראל, בבל וסוריה.

האזור משופע בממצאים ארכיאולוגיים מסעירים. בהר סמוך בשם ג'בל עוכמה נחשפו על הסלעים אלפי כתובות בכתב ערבי קדום – מתחם המכונה כיום "הספרייה הפתוחה" וכולל חוקים, הסכמי מסחר והקדשות לאלים, בהן גם "לאל ווד אשר בדדן". לא הרחק משם חצובים בסלע "קברי האריות", מערות קבורה מפוארות שחזיתן מעוטרת באריות מגולפים. הכתובות במקום אף נושאות את השם "מלך דדן". ישעיהו הנביא הכיר היטב את תנועת המסחר השוקקת הזו, כשאמר בנבואת הפורענות על ערב: "מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרָב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים".

סלע הפיל והחזון של בן סלמאן 

מלכות דדן נכבשה בסופו של דבר בידי נבונאיד (האחרון ממלכי בבל) ולאחר מכן התמזגה עם הנבטים. כיום, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן משקיע הון תועפות כדי להפוך את אזור אל-עולא ודדן לאטרקציה תיירותית בינלאומית. הפרויקט כולל מלונות יוקרה, מסעדות ופארק אתגרי המשתלב בין הכתובות העתיקות.

אך היהלום התיירותי האמיתי ממתין 22 קילומטרים מצפון לדדן, באתר שנקרא בעבר חג'רא וכיום מַדָאאִן צָאלִח (Madain Saleh). לאחר שהרומאים כבשו את פטרה (המצויה כיום בירדן), העבירו הנבטים את בירתם דרומה לכאן. בין החולות מתרוממים גושי סלע עצומים שבהם חצבו הנבטים קברי ענק מפוארים שאינם נופלים מאלו של פטרה. בסביבה זו גם מזדקר "סלע הפיל" המפורסם – תצורת סלע המזכירה את זו שבראש הנקרה, רק שכאן היא מוקפת בים של חולות במקום במי הים התיכון.

תימא: המלך הבבלי ומגילות קומראן 

הפרשה מסיימת בפירוט תולדותיו של ישמעאל, והבן התשיעי ברשימה הוא תֵימָא. מעט מצפון לדדן, סמוך לעיר תבוכ, שוכנת עד היום העיר הסעודית תַיְמָא. גם היא נהנית ממיקום אסטרטגי במרכז נווה מדבר גדול, מוקפת דקלים, עצי שיזף ובארות עתיקות, ושרידי חומותיה עדיין ניכרים.

בתימא התגלו כתובות ארמיות המוקדשות לאלילים מקומיים, ובשנת 2010 אף הודיעו החוקרים הסעודים על מציאת כתובת של פרעה רעמסס השלישי. אך הממצא המרתק ביותר עבורנו הוא "מצבת נבונאיד" – כתובת שהותיר המלך הבבלי שהוזכר קודם. נבונאיד יצא למסע כיבושים בערב, התיישב בתימא, והותיר את השלטון בבבל לבנו בלשאצר (שנהרג מאוחר יותר על ידי דריווש המדי, כפי שמתואר בספר דניאל).

החיבור המדהים ביותר לספרות שלנו התגלה במערות מדבר יהודה: סיפור גלותו של המלך נבונאיד בתימא הסעודית מופיע גם באחת ממגילות קומראן, בטקסט המכונה "תפילת נבונאיד", המתאר את האירועים מזווית הראייה של כת מדבר יהודה.