ועדת האיתור למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החליטה להמליץ על יהודה אליהו לתפקיד מנכ"ל רמ"י.
למרות ההמלצות חמות מכל גווני הקשת הפוליטית והמקצועית, היועצת המשפטית לוועדה אפרת פורקצ'יה, התנגדה למינוי, וככל הנראה תוגש נגד המינוי עתירה לבג"ץ.
התנגדותה של אפרת פורקצ'יה, כלתה של שופטת בית המשפט העליון לשעבר וכיום נשיאת ארגון השמאל הקיצוני "התנועה לאיכות השלטון" - אילה פרוקצ'יה, שהשתתפה ונאמה בהפגנות קפלן, למינויו של אליהו לתפקיד, נראית אך טבעית לאחר היכרות עם הרקע המשפחתי ועם ההתנהלות הפוליטית של הייעוץ המשפטי לממשלה באופן כללי בשנים האחרונות.
לאור ההתנגדות מהצד השמאלי של המפה, והנסיון לסכל את המינוי הזה, בדומה לנסיון הסיכול של מינוי דוד זיני לראשות השב"כ, שוחחנו עם אופיר שיק - יו"ר ארגון "לב בגליל", ומי שנושא ההתיישבות בגליל קרוב לליבו, על מנת להבין את חשיבות המינוי ואת הבעיות הנדרשות לתיקון ברמ"י. אופיר מסביר מדוע המפתח לתיקון המצב הדמוגרפי הקטסטרופלי בגליל טמון ברמ"י, ומדוע המינוי הזה יכול להציל את המצב.
"אני אפתח בנעשה במרחב הכפרי בגליל" פותח אופיר ואומר כי בשנים האחרונות יש מלחמה של ממש בנושא של ועדות הקבלה: "היה מאבק מאוד לא פשוט שמשקף בסוף מלחמת ערכים. זה מאבק בין הרצון של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), כעוד אחד מהגופים של המערכת המשפטית שהניחה את ערך השוויון ואת הרצון לא ליצור אפליה בראש סולם הערכים, לעומת ערכים לאומיים של התיישבות בגליל, במיוחד בלב הגליל".
"גם כשהגענו לפשרה בנושא ועדות הקבלה, לא הצלחנו להתחמק מהדרישה למכרז פומבי על לפחות 30% מהמגרשים בכל הרחבה. יש לנו חשש כבד מאוד מי יזכה במכרזים הפומביים האלה, ואיך ייראו היישובים שלנו בעתיד הקרוב".
לדבריו, הציפייה מיהודה אליהו היא ברורה: "רמ"י קובעת איך מקצים קרקע ולפי אילו תבחינים. המנכ"ל הבא חייב לייצר סולם ערכים נכון עם אופי לאומי, ולתת קדימות מובהקת לקליטת משפחות יהודיות במרחב הכפרי. אין ספק שמהלך כזה יגרור בג"צים והתנגדויות מהייעוץ המשפטי, אבל מי שהערך הלאומי מונח לנגד עיניו – חייב לצאת לקרב הזה".
האתגר שממתין לאליהו לא עוצר בשערי המושבים והקיבוצים, אלא נוגע בערי הצפון, כמו כרמיאל ונוף הגליל, שגם הן סובלות מהגירה שלילית ונמצאות בסכנה דמוגרפית. הפתרון ששיק מציע עובר דרך שינוי מדיניות השיווק של רמ"י.
"בעבר, רמ"י אפשרה שיווק מגרשים באמצעות עמותות, כפי שקרה בהקמת יישובים כמו שמשית, הסוללים וגבעת אבני," מציין שיק. "בגלל טענות למנהל תקין המסלול הזה נחסם, אבל אפשר בהחלט לייצר מודל מתוקן של 'עמותת בת עירונית' שתנוהל על ידי הרשות המקומית ותקבל מרמ"י סמכויות תכנון ושיווק. מהלך כזה, שרמ"י יכולה וצריכה לאשר, יאפשר לרשויות להקים שכונות חדשות תוך שמירה על צביון יהודי מובהק שיבלום את ההגירה השלילית".
סוגיה נוספת שעל שולחן מנכ"ל רמ"י הבא היא התכנון והבנייה במגזר הערבי. שיק טוען כי רמ"י כיום נוהגת בסלחנות כלפי התפרסות בלתי נשלטת של יישובים ערביים. "רמ"י היא בעלת הבית של אדמות הלאום. היא חייבת לדפוק על השולחן ולהגיד – 'מעכשיו, כל תוכנית ברשויות הערביות מחויבת לציפוף של לכל הפחות 12 עד 14 יחידות דיור לדונם'. בדיוק כפי שדורשים מהערים היהודיות. חייבים להפסיק את זלילת השטח הזו".
מעבר לכך, מצביע שיק על השטח הפתוח – שטחי המרעה, שמנוצלים לא פעם להשתלטות של ערבים על קרקעות. "לא ייתכן שקרקעות מרעה יוקצו באופן מסורתי-משפחתי למי שמחזיק כמה כבשים, ובחסות הקצאה זו נבנות סככות ומבנים בלתי חוקיים שעומדים עשורים. רמ"י צריכה להציב תבחינים ברורים למשרד החקלאות ולדרוש שאחוז ניכר מקרקעות המרעה יוקצה למשרתי מילואים פעילים וליוצאי צבא. הם אלה שצריכים לשמור על הקרקע שלנו".
שיק מתייחס גם לנסיון מהצד השמאלי של המפה לבלום את המינוי הזה למרות שמדובר במי שמקצועיותו הוכחה בעבר: "בסופו של דבר, החשש שלהם מתמצה ברקורד המוכח של המועמד. אליהו שימש כראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, שם הוביל מהפכה בניהול הקרקעות והכשרת יישובים ביהודה ושומרון, תוך שינוי מנגנונים בירוקרטיים מורכבים שהיו תקועים שנים".
"הגליל משווע לשינוי דרמטי," מסכם שיק. "יש לנו תקווה גדולה מאדם כמו יהודה אליהו, שבאמת ייקח את הנקודות האלה בשתי ידיים. אם הוא יביא את רוח העשייה שלו מיהודה ושומרון אל רשות מקרקעי ישראל, נוכל סוף סוף לראות תנופה ציונית אמיתית". התקווה הזו, מסתבר, היא בדיוק מה שמעורר את התנגדותם העזה של חוגי השמאל והייעוץ המשפטי לממשלה.