אמנה ליישוב תלם: לא תכניסו ערבים - לא תקבלו תקציבים

ישובים רבים ביהודה ושומרון מתמודדים בימים אלה עם לחץ גדול להחזיר את הפועלים הערבים מיו"ש אל אתרי הבניה. אחד מהגורמים המובילים בהפעלת הלחצים היא תנועת ההתישבות 'אמנה', שאנשיה חושבים שעדיף להכניס את הפועלים לישובים למרות התמיכה המשמעותית שזה נותן להיאחזות שלהם בארץ, ובלבד שהבניה תמשך.

בישוב תלם נערכה הצבעה בה הוחלט שלא להכניס פועלים ערבים, אולם בעקבות לחצים חיצוניים והרצון להמשיך בפיתוח הישוב הם יערכו הצבעה נוספת.

על פי מכתב שנשלח על ידי הנהלת הישוב לתושבים, הם ימנו פרוייקטור שינסה להביא עבודה עברית או פועלים זרים, בשיתוף עם תנועת אמנה, ובמידה והוא לא יצליח הם יצביעו על החלטה האם להחזיר את הפועלים הערבים עם גידור האתר והגברת השמירה.

במסגרת הלחצים להחזרת הפועלים הערבים, על פי המכתב, תנועת אמנה הכריזה שהיא תנתק את כל קשרי העבודה שלה עם הישוב במידה ויוחלט שלא להכניס ערבים.

"מצד אמנה אם איננו ציונים מספיק כדי לבנות בתוך הישוב... הם לא מתכוונים לשתף איתנו פעולה ולממן לנו 'ציונות' מחוץ לגדר", נכתב. 

הדבר ישפיע, לדברי ההנהלה, על הקמת שכונות חדשות, שהן מחוץ לגדר הישוב כרגע. "אנחנו יכולים לאהוב או לא לאהוב בכלל, את הגישה של אמנה, אך כרגע הם הצינור התקציבי והביצועי לכל השכונות הקיימות במרחב ולשכונות העתידיות".

תגובת תנועת ההתישבות אמנה: "לאחר נסיונות ממושכים למציאת פתרון להמשך הבניה ללא פועלים ערביי יו"ש שלצערנו כשלו, הצגנו לישוב את המצב שאין לנו כרגע פתרון אחר לחידוש הבניה פרט לכניסת פועלים ערבים תושבי יו"ש, וזאת לבניה בשכונה נפרדת, ללא כל מגע עם הישוב.
כרגע ללא כניסת פועלים, הישוב גוזר על עצמו הקפאת בניה מזה שנתיים וחצי.
אין שום איומים, אלא נסיון לשכנע, שתוספת קרוונים לישוב במצב ההקפאה הנמשכת, אינו מועיל, אלא מזיק לישוב."

בניה ערבית: חיזוק והשארת האויב

ההסתמכות על עבודה ערבית בבניית הישובים ביו"ש יכולה להאיץ את גדילת ההתישבות, אך מנגד היא מחזקת הרבה יותר את ההיאחזות של האויב הערבי באדמה.

מאז שהופסקה כניסת פועלים ערבים אל ישראל בעקבות המלחמה, המורל הפרנסה וההיאחזות בקרקע של האויב נחלשה משמעותית.

לפני מספר חודשים פורסם סקר של המכון האמריקאי גאולופ. לפי נתוני הסקר: כ־43% מהערבים ביהודה ושומרון טענו כי חסר להם כסף למזון בשנה האחרונה — עלייה לעומת 33% ב־2024 ו־28% ב־2023. בנוגע לדיור, 20% דיווחו על מצוקה כספית, שיא של שני עשורים. בשאלה על מצב הכלכלה, 75% השיבו שהמצב מתדרדר. לגבי רמת החיים — לראשונה, יותר ממחצית (51%) אמרו שהיא בירידה. הסקר בחן גם רגשות מאז תחילת המלחמה: 52% דיווחו על דאגה, 50% על לחץ, 44% על כעס, ו־35% על עצבות. שיעור המדווחים שמרגישים בטוחים ללכת לבד בלילה ירד מ־71% ב־2023 ל־53% ב־2025 — לאחר מגמת שיפור שנרשמה בין 2017 ל־2022.

על פי גאולופ, הייאוש קשור להתדרדרות במצב הכלכלי ברשות הפלסטינית, הנובעת מירידה בגישה לעבודה בישראל, ממחסומים, ומקשיים פיסקליים של הרשות. הנתונים שפרסם מכון גאולופ עולים בקנה אחד עם פרסומים נוספים המלמדים על ההשלכות הדרמטית של האיסור על כניסת פועלים על המצב הכלכלי והלכי הרוח ביהודה ושומרון - האם מדינת ישראל תשכיל לנצל את היאוש הזה כדי לפתוח את הדרך להגירה מסיבית של ערבים מיהודה ושומרון או שהוא בסופו של דבר יתפוצץ לנו בפנים זה תלוי בנו.