דיירי בית המכפלה הגישו היום (ראשון) אחר הצהרים עתירה לבג"צ בה הם דורשים מהמדינה להישאר בבית שרכשו ותוקפים במילים קשות את התנהלותה בכל הנוגע לתהליך רכישת הנכס.
"התנהגות אנשי המנהל האזרחי מעידה על מגמה שמפלה באופן בוטה את היהודים לרעה. קוראים לזה 'גזענות'", כתבו העותרים תושבי חברון. "בעוד המנהל האזרחי שומר שהרוכשים האמיתיים היהודים לא יכנסו לנכס, הוא עוצם את עיניו בחוזקה כשהמתנגדים הערבים פולשים לנכס".
העתירה הוגשה בידי חברי עמותת 'הרחיבי מקום אהלך', זאת בעקבות הפרסום בשבוע שעבר כי עמדת המדינה היא התנערות מזכויותיהם של תושבי בית המכפלה.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק מירון, עו"ד אבי סגל ועו"ד דורון ניר צבי כנגד מדינת ישראל, שר הביטחון, המנהל האזרחי וגופי ביטחון ואכיפה נוספים, טוענים העותרים כי "לעמדת המדינה בעניין הרישום על הבית אין בסיס חוקי כאשר החוק החל בחברון אינו מחייב רישום ראשון של נכס לשם קבלת החזקה עליו", בדיוק כמו החוק החל בתל אביב ובחיפה. עוד מדגישים העותרים כי: "לפני כ-5.5 שנים רכשו היהודים את בית המכפלה מידי בעליו הערבים הנמצא כ-200 מ' ממערת המכפלה. אילו היה מדובר בערבים מוסלמים שרכשו את הנכס, הרי שההליך לא היה מתפרסם, וספק אם היה מתקיים כלל. מכיוון שהרוכשים הם יהודים, הפך תהליך הקנייה למסכת ייסורים מפלה, משפילה ובלתי חוקתית".
"לכאורה היה צפוי ממערכת השלטון שתיתן גיבוי מלא ומוחלט לאנשים שעשו קניין כדת וכדין. בפועל, דה פקטו, בעוד הרשות הפלסטינאית העמידה למשפט את מוכרי הבית ואף גזרה עליהם עונשים כבדים, מתאמץ המנהל האזרחי להעניש את הקונים ועושה כל מאמץ לסכל עסקה חוקית למהדרין".
עוד טוענים העותרים כי "עד כדי כך מעוותת גישתו של המנהל האזרחי, שבעוד הוא שומר שהרוכשים האמיתיים היהודים לא יכנסו לנכס, הוא עוצם את עיניו בחזקה כשהמתנגדים הערבים פלשו לנכס וממאן לפנותם". היתר העסקה שניתן משר הביטחון בשנת 2013 מעיד על קיום העסקה וכשרותה. כמו כן, מסקנות ועדת העררים והביקורת החריפה שהוועדה הטילה על המנהל האזרחי בכל צורת התנהלותו, מעידים במקרה הטוב על רשלנות רבתי ובמקרה הרע - על הטייה חמורה ודעה קדומה פסולה. התנהגות אנשי המנהל האזרחי מעידה על מגמה שמפלה באופן בוטה את היהודים לרעה. קוראים לזה "גזענות".
בעתירה מבקשים הרוכשים להשאיר אותם בבית המכפלה, וכן דורשים ניהול תקין, ראוי ולא מוטה מצדו של המנהל האזרחי בכל הנוגע להמשך רישום הבית.
בנוסף, מאשימים הרוכשים כי "הפלישה האמיתית הינה פלישת הערבים לדירה בקומה התחתונה של המבנה, תוך התעלמות מכוונת של המנהל האזרחי והפרת ההתחייבות לעותרת. בדבריהם מדגישים העותרים כי "למזלו של אברהם אבינו, בימיו לא היה צריך להתנהל מול המנהל האזרחי, כי אז לא הייתה שרה אמנו קבורה היום במערת המכפלה'. הרשות הפלסטינית רודפת את המוכר הערבי ואילו המנהל האזרחי רודף את הקונה היהודי. דרישה לא הגיונית של המנהל מהקונה היא להביא את המוכר לוועדה לרישום ראשון כשהוא כלוא ע"י הרשות הפלסטינית".
עוד מדגישים העותרים כי המדינה מתעלמת משינוי הנסיבות בנכס ומסבירים כי "המתנגדים לאכלוס הנכס מזכירים את סוגית "הפלישה הטריה", אך מאחר וברור להם כי עמדתם בסוגית ה"פלישה הטרייה" חלשה ביותר, בראש ובראשונה הם מנסים להיאחז בהודעת המדינה מ-2013 כי: 'עמדת המדינה הינה כי אין כוונה לאפשר את אכלוס המבנה בטרם השלמת ההליכים בבקשה ל"רישום ראשון"...". לכך משיבים העותרים כי "אין שום בסיס משפטי להתנות את רשות החזקה בנכס בקבלת רישום ראשון. כאשר המדינה מודיעה לאדם 'קיבלת היתר לעסקה' אבל אינה מאפשרת לו לממש את ההיתר עד לקבלת רישום ראשון, הרי כאילו אמרה לו: 'בעצם לא קיבלת כלום".
עוד מודגש כי "מאחר והעותרת רכשה את הזכויות של יורשי חסני המנוח אין שום רלבנטיות להתנגדותו של כל מי שאינו יורש של חסני. הרשות הפלשתינאית העמידה את המוכרים שמכרו את הזכויות לעותרת לדין. היא הגישה נגדם כתב אישום. למרות זאת איש מהם לא בא לתקוף את המכירה. ניתן להניח כי אילו היו מסכימים להתכחש (בשקר) למכירה הם היו קונים את החירות שלהם, אך המוכרים הם העדיפו לחשוף עצמם לכתב אישום בפני מוסדות הרשות הפלשתינאית ולא לחזור בהם מהמכירה", לשון העתירה.
בעמותת "הרחיבי מקום אהלך" מסכמים ואומרים כי ימשיכו ביתר שאת ועוז לרכוש בתים בחברון ולאכלסם במשפחות יהודיות, לאורם של גואלי האדמות כדרכה של הציונות.
