מפל מתוך הכפר: סודותיה של ג'זין בגליל הלבנוני

כ-30 ק"מ בלבד מצפון למטולה שוכן ג'זין, כפר נוצרי גדול וציורי המשמש כבירת המחוז הנושא את שמו. המיקום שלו מרתק מבחינה דמוגרפית: מחוז ג'זין הוא מעין מובלעת נוצרית (ברובה המוחלט מרונית, עם מיעוט אורתודוקסי). מדרום לו נמצא מחוז נבטיה (המעוז השיעי שבו פועל כעת צה"ל), ממזרח לו הבקעה השיעית, וממערב – מחוז צידון המאוכלס ברובו במוסלמים סונים.

מפאת יופיו ההררי של האזור ואופיו הנוצרי, זכה ג'זין לכינוי המחייב "שוויץ של המזרח התיכון". הכפר מוקף ביערות ענקיים של אורן סלע ואלונים, ומהווה מוקד משיכה לנוצרים רבים מכל רחבי לבנון שבאים לנפוש בו.

המיקום הטופוגרפי של הכפר עוצר נשימה. ג'זין יושב בתוך מעין מכתש רחב שנגמר בנפילת גובה חדה – מצוק אדיר שצונח אל עבר נהר האוואלי. ממש מתוך בתי הכפר, פורץ מפל מים אדיר שנופל מגובה של 74 מטרים. זהו אחד המפלים הזורמים הגבוהים והמרשימים ביותר בעולם, והוא מהווה את סמלו של הכפר.

נהר האוואלי ונשק החשמל

הכפר ג'זין יושב על יובל גדול (נהר אל-אראי) שנשפך דרומה אל נהר האוואלי. האוואלי ("הנהר הראשון") הוא נהר מרכזי בדרום הר הלבנון. הוא מתחיל את דרכו בפסגת ג'בל בארוכ – הפסגה השנייה בגובהה בהרי השוף (1,943 מטרים מעל פני הים). משם הוא זורם אל הים התיכון ונשפך צפונית לצידון. זהו נחל איתן ושופע, עם ספיקה של יותר מ-10 קוב מים בשנייה (אורכו כ-48 ק"מ, בהשוואה ל-170 הקילומטרים של הליטני).

באזור אגם קרעון, הליטני והאוואלי זורמים דרומה במקביל. הלבנונים ניצלו את הפרשי הגובה הטופוגרפיים בין הנהרות וחפרו שלוש מנהרות אדירות שדרכן זורמים מי הליטני אל תוך האוואלי. כוח הנפילה של המים מפעיל שלוש תחנות כוח הידרואלקטריות ענקיות, המספקות חשמל לביירות, צידון, צור וכפרים רבים נוספים.

כאשר צה"ל שלט באזור בין השנים 1982 ל-1985 (וגם כבש את מקורות הנהר בג'בל בארוכ), השליטה על מנהרות החשמל הללו שימשה בידיו ככלי נשק אסטרטגי של ממש מול לבנון. אגב, ממש בשנה האחרונה, השמיעה ישראל איומים מרומזים לתקוף את פרויקט החשמל הזה כחלק מהמערכה בצפון.

קרב הגבורה שנשכח

לנו יש קשר היסטורי וצמוד לג'זין. ביום השלישי של מלחמת לבנון הראשונה (8 ביוני 1982), יום לאחר כיבוש הבופור, התקדם צה"ל צפונה. ההנחיה המדינית הייתה להימנע מלחימה מול הצבא הסורי ולהתמקד במחבלים, אולם מחשש לאגף כוחותינו, הוחלט לתפוס את ג'זין הנוצרית וה"ידידותית".

מה שהכוחות לא ידעו (בשל פערי מודיעין), זה שבחסות החשיכה התמקמו בכפר שתי פלוגות שריון סוריות יחד עם כוחות קומנדו מיומנים. לוחמי חטיבה 460 (גדוד 196) נכנסו לכפר ומצאו את עצמם בקרב פנים אל פנים קטלני. במהלך ההתארגנות לחניית הלילה, זיהה סמג"ד הכוח, אבי אשכנזי, משאית קומנדו סורית ממש בתוך טור השריון הישראלי. המשאית הושמדה מיד, החלה לבעור וחשפה את הכוח שלנו, עד שאחד הטנקים פשוט דחף אותה אל המדרון.

באותו לילה התחולל קרב גבורה אדיר. השריון הישראלי, ללא חי"ר שיאבטח אותו בסמטאות, הותקף לאורך כל הלילה על ידי טנקים מרחוק ולוחמי קומנדו שזינקו מטווח אפס. הטנקיסטים נלחמו וירו ללא הפסקה בחשיכה. כשהאיר הבוקר, נגלו לעיניהם עשרות גופות של חיילי קומנדו סורים, והכוח הסורי הושמד לחלוטין. למחרת, המשיך צה"ל מג'זין צפונה אל עין תינה, בואכה כביש דמשק-ביירות, משאיר מאחוריו את אחד מקרבות השריון ההרואיים והפחות מוכרים של המלחמה.