שער הכניסה ההיסטורי לארץ: הכירו את עמק סוכות

"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית ל"ג).

לאחר שיעקב חוזר מגלות לבן, נאבק עם המלאך ב"פנואל" (המזוהה כיום עם תל ד'הב א-שרקייה) וחוצה את נחל יבוק, הוא עוצר לחנות במרחב שייקרא על שם המבנים שהקים למקנהו – סוכות.

סוכות המקראית מזוהה בתלמוד הירושלמי עם "תל דיר עלא" (או לחלופין תל חצאן הסמוך), השוכן ממש סמוך לשפך נהר היבוק אל בקעת הירדן. באזור הזה נוצר עמק רחב ופורה המכונה "עמק סוכות". הוא גובל בירדן ממערב (ממש מול שדמות מחולה שלנו, שם ההרים סוגרים על הבקעה ומשאירים עמק צר), בנהר היבוק מדרום, ובהרי הגלעד ממזרח.

העמק הזה אינו סתם נקודה על המפה; הוא שער הכניסה המובהק של צבאות ומנהיגים לארץ ישראל ולהרי עבר הירדן. הארכיאולוג והרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, ניתח במאמר מבריק את חשיבותו הצבאית של עמק סוכות כבסיס היערכות קדמי. ממש כשם שיעקב חנה כאן בדרכו ארצה, כך שימש העמק את דוד המלך במלחמותיו מול בני עמון וארם, וכך ניצלה קואליציית מלך ארם (בסיפור המלך השיכור ואמירתו "חיים תפשום, תפשום חיים") את המרחב כבסיס יציאה נגד אחאב מלך ישראל.

המרדף של גדעון והמצודה הסעודית

עמק סוכות מככב בדרמה צבאית נוספת – המרדף של גדעון השופט. באותה תקופה שתי גדות הירדן נשלטו על ידי שבטי ישראל. לאחר שגדעון מביס בעמק יזרעאל את המדיינים (שבטים נוודים שפלשו לארץ הנושבת, תרחיש שמהדהד גם לימינו), הוא רודף מזרחה אחר מנהיגיהם, זבח וצלמונע. גדעון חוצה את הירדן באזור סוכות, ומבקש מזקני סוכות ופנואל לחם לחייליו העייפים, אך נדחה בבוז.

זבח וצלמונע נמלטים הרחק מזרחה אל מקום בשם "קַרְקֹר". היכן זה? כיום שוכנת באזור עיר גדולה בשם קוריאת, ולידה אתר ארכיאולוגי בשם אל-קראקיר. תאמינו או לא, העיר הזו נמצאת בנווה מדבר בוואדי סירחאן, בשטחה של צפון ערב הסעודית! מדובר במרחק אווירי של כ-200 קילומטרים מעמק סוכות.

אז, כמו היום, היווה נווה המדבר הזה תחנת מנוחה קריטית בין המדבר הענק לאזור המיושב. כיום פועל שם מעבר הגבול הגדול ביותר של סעודיה (מעבר אל-חדית'ה) מול ירדן. סמוך לעיר ניצבת מצודה עתיקה (מצודת אל-כאף) הבנויה, למרבה הפלא, בצורת ספינה.

נחושת שלמה וכתובת בלעם

אחד הפסוקים המרתקים לגבי העמק מופיע בספר מלכים, בתיאור יציקת כלי הנחושת לבית המקדש על ידי שלמה המלך: "בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן".

האם יש לכך הוכחה בשטח? באופן מדהים, בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בתל דיר עלא (סוכות), ממש סמוך לחומת העיר, התגלו תנורי התכה ומתקנים תעשייתיים עתיקים לעיבוד נחושת!

אך זו לא התגלית היחידה שם. בתל דיר עלא התגלתה על קיר טיח אחת הכתובות המפורסמות והמסעירות ביותר בארכיאולוגיה המקראית: "כתובת בלעם". הכתובת, המתוארכת למאה ה-8 לפני הספירה, פותחת במילים "ספר בלעם בר בעור איש חזה אלהן", ומספרת על חזיונותיו של הנביא המוכר לנו היטב מספר במדבר.

אֶחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד

עיר תנ"כית נוספת בעמק סוכות היא מחניים (המזוהה עם תל ד'הב אל-ע'רבי, "בן הזוג" של תל פנואל). כאן עבר יעקב, כאן מלך איש בושת בן שאול, ולכאן נמלט דוד המלך מפני מרד אבשלום בנו, כשהוא זוכה לסיוע מברזילי הגלעדי. דוד המלך, שהכיר היטב את המרחב, מתפלל בספר תהילים: "אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקׇדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמָדֵד".

הבקשה לחלק ("אחלקה") ולמדוד את העמק מתייחסת לשליטה המוחלטת במרחב הגיאוגרפי הזה – משכם שבהר דרך בקעת הירדן ועד לעמק סוכות שבמזרח. בימים אלו, הלוואי ונזכה לראות את תפילתו של דוד מתגשמת: שמירה והרחבה של הגבולות דרך שערי הכניסה לארץ, כדי להבטיח ש"עמק סוכות" יישאר לעד העורף האסטרטגי שלנו, ולא בסיס קדמי של אויבינו.