אתם זוכרים את זה? כי אנחנו לא יכולים לשכוח...
מקריית שמונה ועד דימונה, מבלארוס ועד מרסיי - כל העולם רקד בשנה שעברה עם צמאה. נראה לכם שלא הכנו ריקוד מיוחד גם השנה? ברור שהכנו! אברהם פריד שר את ניגון 'חסידי הצמח צדק', רפי הרקדן רוקד ועכשיו גם אתם מוזמנים - לקום מהכיסא, להיכנס לאווירה ולרקוד יחד כל הדרך למופע צמאה!!!
השמחה היא מיסודות החסידות. הפסוק בתהילים "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה" נהפך בעולמה לצו מרכזי, ומכיוון שכל חייו של היהודי הם חלק מעבודת הבורא, הרי שהאדם נדרש לשמוח בכל פרט ובכל רגע בחייו.
אחת הדרכים להתמלא שמחה היא על-ידי הניגון – ניגון חסידי שמח מרנין את הלב, מרים את הרגליים ומעלה אור וחדווה על הפנים. ניגון סוחף ומקפיץ זה הוא מניגוני השמחה המוּשרים ביותר בימינו.
הניגון עבר שינוי מעניין. הוא הולחן לפני כמאה ושבעים שנה, על-ידי חסידי ה'צמח צדק' מליובאוויטש, האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. בדורו החסידות גדלה והתרחבה מאוד. היו לו חסידים רבים שעמדו במדריגה גבוהה בעבודת הבורא.
הניגון המקורי הושר בקצב איטי, המעורר חשבון נפש. חלקו הראשון נשמע כתביעה; כקריאה לאדם: איפה אתה? היכן אתה עומד מול שליחות חייך ומול תפקידך בחיים?
חלקו השני של הניגון מבטא את החלטתו הנחושה של האדם להתעשת, לתקן את דרכיו ולהתמסר בכל ליבו ונפשו לעבודת הבורא. מתוך זה נובע הביטחון שגם הירידה הזמנית תהפוך בסופו של דבר למנוף שירים את האדם גבוה יותר.
זה היה הניגון המקורי, כפי שהיו שרים אותו בהתוועדויות חסידיות, בנחת ומתוך מחשבה והתבוננות פנימית. ואולם בימינו נעשה ניסיון לשיר את הניגון הזה בקצב מהיר, כניגון שמח ועליז. הווריאציה החדשה סחפה במהירות את ההמונים.
הניגון נהפך לשיר פופולרי מאוד בחתונות ובאירועים שמחים אחרים, וכשהתזמורת מתחילה לנגן אותו, הרגליים מתרוממות מעצמן לרקוד... הזמר החסידי אברהם פריד מבצע את הניגון במסגרת 'צמאה' – מיזם מוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים עתיקים והופך אותם לחלק מהפסקול הישראלי של כולנו.
