בע"ה כ' אב תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

לקראת הבחירות: לחדש את המלוכה

בחירת מלך בידי עם ישראל יכולה להיות קבלת מוסכמה חברתית – בדומה למלך גוי, או לאידך גיסא, גילוי הבחירה של ה' בדוד ובזרעו • מאמר שלישי בסדרה

  • הרב יצחק שפירא
  • כ"א אדר תשע"ה - 17:30 12/03/2015
גודל: א א א
הרב יצחק שפירא
הרב יצחק שפירא ראש ישיבת 'עוד יוסף חי' וחבר ועדת הקמה בתנועת 'דרך חיים'

במאמרים הקודמים עסקנו בשאלה איך בוחרים את המלך, וראינו שיש כמה אפשרויות מיהו "הגוף הבוחר". אך מהי משמעות הבחירה, לשם מה צריך לבחור? לכאורה התשובה פשוטה: הבחירה מגלה מיהו המתאים ביותר לתפקיד, מי יהיה הכי טוב לנו (כמו שמערכת בחירות היום מנסה לשקף). לכן האפשרות המועדפת היא שהנביא יאמר במי בחר ה', אך כשאין נביא ברור שאנו הבוחרים. כך נראה מדברי הרמב"ן שבהעדר נביא אנו בוחרים את המלך ויש לו מעמד שווה למלך שנבחר ע"י נביא.

לקריאת המאמרים הקודמים:
הגוף הבוחר את המלך
מערכת בחירות למלך

המלך כסמכות שלטונית או כקיום מצוה

אבל מדברי הרמב"ם עולה גישה אחרת. ראשית, הרמב"ם מסדר את הלכות המלך בשני מקומות שונים, בהלכות גזלה ובהלכות מלכים. בהלכות גזלה (פרק חמישי) כותב הרמב"ם על סמכויות המלך בדיני ממונות, כשהוא מדגיש שאין הבדל בין מלך ישראל למלך גוי. הכלל הוא שסמכות המלך – "דינא דמלכותא דינא" – מותנית בכך שיפעל לפי כללים שווים, ולא בדרך של 'חמס', ונובעת מהעובדה שבפועל הציבור מקבל את מלכות המלך כשהוא משתמש במטבעותיו. הנה דוגמא: "מלך שכרת אילנות של בעלי בתים ועשה מהן גשר מותר לעבור עליו [ואין אומרים שהגשר עשוי מעצים גזולים]... שדין המלך דין. במה דברים אמורים, במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות, שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ... אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע".

לעומת זאת, את הלכות מלכים פותח הרמב"ם במצוה למנות מלך, וממשיך לפרט את ההלכות והזכויות המיוחדות לו. כלומר, אפשר לראות במלכות עוד שיטת ממשל לניהול הציבור, כמו שמדובר בהלכות גזלה - זהו "מלך ככל הגויים". אבל לנו, עם ישראל, מינוי המלך הוא גם קיום מצוה, ונראה שמצוה זו מתקיימת רק כאשר מדובר ב"מלך אשר יבחר ה'" על-ידי הנביא. ומדוע? מפני שהבחירה של ה' יוצרת מציאות חדשה.

כדי להסביר זאת נזכיר נקודה עיקרית: הרי הקב"ה כבר אמר את דברו ובחר במלך – בחירה שיש לה משמעות לעולם! כדברי הרמב"ם "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם". הרמב"ם מוסיף ואומר (בספר המצוות) שהבחירה בדוד דומה לבחירה באהרן וזרעו להיות כהנים, וכמו שלכהנים יש מעמד מיוחד ומקודש כך לזרע דוד המלך. לכן בחירת ה' – על-ידי הנביא - אינה הברירה הטובה ביותר אלא הברירה היחידה שאי אפשר לוותר עליה. כיוצא בזה, ברור שהבחירה בירושלים ובמקום המקדש – "המקום אשר יבחר ה'" - מסורה בידי הנביא, וכן היא הבחירה בדוד, ככתוב "וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (דבה"י ב' ו, ו).

לחדש את המלוכה

בואו נניח שבעוד כמה שנים יתעורר הרצון אצל ציבור רחב למנות מלך. אם מדובר רק בשיטת ממשל אחרת – שמן-הסתם יש לה יתרונות וחסרונות - הרי זהו "מלך ככל הגויים", אבל כדי שתהיה זו מצוה חייבים "מלך אשר יבחר ה'". ובעצם, אם אין כאן מצוה, למה לנו כל העניין הזה?

האם זה אומר שחייבים היום נביא? לעניין בחירת מלך כנראה שלא! מפני שה' כבר בחר בדוד וזרעו עד עולם, ולכן די בכך שנמצא מישהו מזרע דוד המלך (כמו שעולה גם מדברי ספר החינוך, מצוה תצז). מי יבחר את המלך מתוך כל המועמדים האפשריים מזרע דוד? יש כמה אפשרויות, כפי שכותב הרמב"ם (בדבריו שהובאו בפעם הקודמת) שהבחירה בין "בני דוד" תהיה או ע"י הנביא או הסנהדרין או הציבור. אבל בכל מקרה זו "בחירה בתוך הבחירה": הבחירה העיקרית כבר נעשתה בידי ה', וכעת צריך לבחור מבין הנבחרים, ובחירה זו יכולה להיות בידינו.

**

בימים שריח בחירות נישא באוויר, אנו מתכוננים לבחירות ראשונות להנהלת תנועת דרך חיים (שתחליף בהדרגה את ההנהלה הממונה). אנו מאמינים שאפשר וצריך להתקדם לקראת היעוד שחיי הציבור של עם ישראל יתנהלו לפי התורה, ולקראת שיטת הממשל הרצויה לפי התורה. מי ששותף לאמונה זו, מוזמן להצטרף עכשיו לאלפי המתפקדים לדרך חיים ולהיות שותף בבחירת הקרובות שיתקיימו ביום שלישי כ"ז באדר.

לקריאת המאמרים הקודמים בסדרה: 1 ,2

פורסם לראשונה בעלון גל עיני

תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 13 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד