אבל אשמים אנחנו על אחינו ואחיותינו

זו תקופה ארוכה שבחסות הדו-קיום של מדינת ישראל, עוברים מאות ואלפים על דת. נשים רבות שנאנסות לעבוד עם ערבים מוצאות את עצמן מתפתות – כדרכן של נשים, שדעתן קלה – לפיתויי הערבי הטוב, שיודע לפנק ולקנות ולהתחנף לבחורה פתיה, קונה אותה בכסף, ואחר כך מתעמר בה, ואת ילדיה היהודים מגדל בתור בני עם אחר.

מאות יהודים חיים כיום כתינוקות שנשבו, ולמעט כמה גופים אין איש שם על לב לאמר: "ידינו שפכו את הדם הזה ועינינו ראו". בעבור חופן דולרים, חיסכון כזה או אחר, יצרנו רשות הרבים מעורבבת מעמים שונים, בלי שום מודעות לכך שעם נבחר אנחנו ונאסר עלינו באיסור חמור "לא תתחתן בם".

והנה מה שברור לכל ערבי וערבייה שאת הבנות שלהם לעולם לא יתנו לבנינו, (ולא שחס ושלום אנו רוצים בכך) אינו פשוט כלל בינינו. העולם אומר: "הדג מסריח מראשו" הלא כך אמר נשיא המדינה (שאיננו הנשיא שלי כלל): "אם מוחמד ויהודית רוצים לבנות את ביתם יחד למה שאנחנו נמנע מהם". ועל כגון זה אמר החכם מכל אדם: "גם אוויל מחריש חכם יחשב".

אך בימינו כל אחד מרשה לעצמו לדבר "דברי חכמה" וללהוג ב"להג הכסילים". גיבור השנה שעברה היה לא אחר מאשר רמי לוי שאף שמגיע לו ישר כח גדול על המהפכה הצרכנית שהוא עשה, אך הוא בראש הגורמים לריבוי נישואי תערובת. אם המדינה מתירה, ומשרד החינוך מעודד, ובית המשפט והמשטרה אוסרים לדבר נגד נישואי תערובת, אז המכה בפטיש הוא זה שיוצר דו קיום כזה, עבודה משותפת של יהודים וערבים, יותר נכון יהודיות וערבים, והערבוב מעביר יהודים רבים על דתם.

כל יום של שקט שבו אין דקירות, חוזרת הסכנה לרחף על ראשיהם של בנות ישראל, אשר הושמו על ידי ההנהגה כפיתיון לפני הרוצחים האלו, וכמעשה לוט שרצה להקריב את בנותיו על מנת להציל את אורחיו, כך נוהגים אלו. את בנותינו נותנים לעם אחר ובלבד שיניחום לחיות בשקט. ואני אומר שאולי על כן באה עלינו הרעה הזאת, שיפתחו עינינו לראות, ואת עיני בנותינו להנצל מן הרשעה הזאת. מנישואי התערובות האלו.

ובאמת אני שואל האם המחיר שווה? הרי עד כה נהרגו אחד עשר יהודים כשרים, (אוי לנו על דמם אשר נשפך, ויהי רצון שנזכה לראות בנקמת ה' ברוצחיהם), מאות נפצעו ועשרות נפצעו קשה. ואחרי הכל אני שואל: אם מחר ישבית ה' מאווי רשע של העם הערב, ובדרך פלא ישובו לחיות את חייהם מבלי לחפוץ בחפץ זדון לשפוך דם יהודי, הרי ביום אחד יחזור המצב לקדמותו.

הממשלה המרושעת הזאת, תשוב לחייב יהודים להעסיק ערבים אף ביתר שאת – כדרכם, חפצים להדחיק את שנאת הגויים אלינו, ויטילו שוב סנקציות על מי שלא יעסיק ערבים, ישפכו עליהם ים של תקציבים ומלגות והטבות מס למי שיעסיק אותם וישוב המצב של נישואי תערובת לקדמותו. ומה הועלנו ומה הרווחנו? ועל מה נשפך דמם של אלו? הלא להזכיר לנו שאין דם יהודי ודם של ערבי מאותו צבע, ועל כן הם תאבי רצח לשפוך דם יהודי.

ואני שואל: באם יפסקו הרציחות האלו כך פתאום בלא שנעשה שינוי מהשורש, האם ישתפר מצבנו? ראה ה' והביטה, פתח עיני בני עמנו להבין את אשר לפניהם. כי עמך אנחנו, וצאן מרעיתך, ושליחות לנו אשר הטלת עלינו לתקן עולם במלכות שדי, וכעם אשר שליחות לו בעולם, צבאות ה' אנחנו, ועל כן יש לנו גם מערכת חוקים שמחייבת את צבא ה'. והחוקים, חוקי התורה הם. רק כשנמלא אותם, נזכה להביא ברכה לנו ולעולם כולו.