הגילדה

חברת הטיוח עובדת שעות נוספת. כל הלבלרים כפופים לאדוניהם, ועסוקים בטיוח עדות הפצ"ר, בטיוח החברים בפרקליטות הצבאית, בסיפורי היועמ"ש ומיודעיה בפרקליטות, שופטי הבג"ץ, שהתמכרו לאי עשיית הצדק, לשקרי הפחתה (מזעור חומרת פשעים הבאים מהצד השמאלי) לשקרי בנייה ותפירה (עיין ערך משפטי נתניהו)לשקרי השמטה (למשל תמר גרשוני שרצתה לחסל ראש ממשלה עם טיל )ואפילו מהאופק אבדו עקבותיה. 

תא"ל אורן סלומון התראיין לא אחת, וביקש להגיד את כל מה שהוא יודע, מתוך חשש שיועלם בדרך כלשהי ואזי לא יתאפשר לו. הרי כל הקצינים חובשי הכיפה הודחו מהצבא, בהם אורן סולומון, עופר וינטר, חזי נחמה, נוחי מנדל, אפרים תהילה, יהודה ואך, ארז וינר, שי קלך, אביעד גדות, אהרן רוזנפלד, ועוד.

סולומון מונה לראש צוות התחקירים של אוגדת עזה באישור הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, ומפקד פיקוד דרום דאז ירון פינקלמן. בחלומותיהם השחורים הם לא העלו בדעתם שהקצין הדתי מקיבוץ סעד יחקור עד לתהומות וימצא כי הם לא היו כשירים. פה החלה מלחמת 'כוכבים', כשהם מאשימים את סולומון במסוכנות וזאת לאחר שביום שמחת תורה ניהל עם בנו קרבות נגד מאות מחבלים כשכול רגע הם מסכנים את חייהם ונלחמים לבד.

סולומון הואשם בסיכון ביטחון המדינה, נעצר, נחקר, הושפל, ונחסם לחומרי הצבא הנוראים.

לבלר מסכל אל"מ ג', נשלח לחסום, להעלים את התחקירים שגילו כי הרצי הלוי לא תפקד כלל בשש השעות הראשונות. אפילו לא ביקש לקבל תמונת מצב. הוא נכנס לחדר עם כמה מאנשי שלומו, כאשר אזרחים נרצחים, נשרפים, נשחטים, נטבחים בכל כלי נשק אפשרי, וזועקים ממעמקי נשמתם, היכן הצבא ?

סולומון מצא עדויות לרוב. הקלטות קשר, תיעוד מצלמות, פרוטוקולים, וכאשר הציג זאת, הוא מיד הודח ונמנע ממנו להמשיך לבדוק ולבחון את גודל האסון והחורבן. והוא מנסה גם מחוץ לצבא להציף את האמת המוסתרת. הוא יודע שאם השופט יצחק עמית ימנה ועדת חקירה ממלכתית, אזי כל האמת לא תיחשף. מה עוד שהאכזבה רבה מהרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר וממסקנותיו , שלא הייתה בהן מנגינה חדשה, אלא עוד ציוץ קטון  מחברת הטייחים.

צה"ל הוא הודיע, מחויב לתחקור יסודי, מעמיק על מה שאירע, ומתוך מחויבות לנושא , הוא קיבל החלטות , שאינן אלא בדיחה עגומה , אקט לעגני לסמן וי. על מה ? על כך שהכבוד ההיררכי בצה"ל חשוב יותר מהכבוד של העם. מה אלה אותן הערות פיקודיות ?

אותו יום של שמחת תורה עד שעות אחר הצהריים לא נראו כלל מסוקים בשמי עוטף עזה, כאלה שינסו למנוע את החטיפות של האזרחים והחיילים. לאחר יכולות כה מרשימות של תקיפות באיראן, מתחדדת  השאלה, עם כאלה יכולות פנומנאליות אלפיים ק"מ מארץ-ישראל, איך חיל האויר לא ידע מה קורה שני ק"מ בקו אווירי מאשדוד ?

האם הייתה כאן סרבנות טייסים? כן. כל האינדיקציות מעידות שטייסים סירבו באותן שעות קשות וקריטיות להשתתף בלחימה מסיבות אידיאולוגיות.

בכול העוטף- רכבי טויוטה עמוסים מחבלים, שוטרים וחיילים נופלים בקרב, אזרחים נשחטים, והטייסים נמנעים מלהילחם !

ועל זה קיבל מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר "הערה פיקודית".

אל תתפלאו שבצה"ל עוד מאמינים בשלום, בדו קיום,, איזו תרבות תחקירים נעשתה כאן ? האם מדינת ישראל זקוקה לרמטכ"ל שכזה ? במה הוא יכול להועיל , אם הכול רצוף שקר, כיסוי, העלם, וטשטוש האמת.

מדוע כולם מסתירים ?  האם כדי לא לפגיע בדרגה ? בפנסיה ? קונספציה צבאית שאותה הם רוצים לשמר ביניהם? תפיסות פרוגרסיביות שחדרו ונטמעו בתוככי צה"ל וביחוד בקצונה הבכירה. האם הם באמת מאמינים שאנו עם כובש? שהצד השני הוא חף מפשע למרות מה שביצע ?

הכול מוקפא. חקירת הפצ"רית, הטלפון שהפלא ופלא הציל את עצמו, ללא מציל, והוא חי ונושם, אבל הלידה מתעכבת, והיועמ"שית, והטייח הראשי ניצב בלט שמוכן להישבע שאין במיארה כל דופי.

אדם שלא מניח תפילין מכונה קרקפתא. מעניין אם היה אפשר לכלול בפשעים שנעשים מול עם שלם, גם את  גילדת הטייחים?