חמש נקודות לשיקום החינוך בישראל

   |די לגישת התלמיד (הבודד) במרכז – והתחלת גישת כלל התלמידים במרכז

אני מאמין שמערכת החינוך חייבת לחזור להיות מקום שבו המורה הוא הסמכות הבלעדית בכיתה. היום הפכנו את המורים ל"מנחים" שמנסים לרצות את התלמידים ואת ההורים במקום ללמד. ההורים הפכו ללקוחות שמכתיבים דרישות למורים, והכיתה איבדה את הגבולות הברורים שלה. זה חייב להיפסק. החינוך לא יכול להתנהל כמו שירות לקוחות – המורה צריך לחזור להיות דמות סמכותית שמחזיקה בידע, אפילו בעידן הAI, ושמשמעת היא ערך מרכזי אצלו. חקיקה ברורה תחזיר למורים את הכוח, ותצמצם את מעורבות ההורים בהחלטות פדגוגיות ובסדרי הכיתה. רק כך נשקם את מעמד המורה ונוכל להבטיח סביבה חינוכית בריאה.

   |עצירת הפוליטיזציה של מערכת החינוך – להוציא את האג'נדות מהכיתה

היום אנחנו רואים איך מערכת החינוך הפכה לזירת קרב אידיאולוגית. במקום ללמד ידע אמיתי ומיומנויות, הפכו את בתי הספר לכלים להעברת אג'נדות פוליטיות במסווה של "חינוך לערכים". בישראל זה בולט בתכניות שמקדמות מגדר, פוליטיקת זהויות ושיח רדיקלי על חשבון למידה מסודרת של תכנים קוגניטיביים. אני מציע להחזיר את הפוקוס לחומרי הלימוד האמיתיים – מתמטיקה, שפות, מדעים, ומורשת יהודית – ולהפסיק עם תכניות החינוך החברתי-רגשי SEL שממלאות את הכיתה בסיסמאות במקום ידע.

   |ביטול קביעות אוטומטית והערכת מורים על פי הישגים אמיתיים

מוסד הקביעות הפך למפלט של בינוניות במערכת החינוך. מורים שאינם ראויים ממשיכים ללמד רק כי הם מוגנים, והתוצאה היא דור של תלמידים שלא מקבל את מה שמגיע לו. אני מציע לבטל את הקביעות האוטומטית, להכניס מדדי הערכה שמבוססים על תוצאות והישגים אמיתיים של תלמידים, וליצור מערכת שבה רק המורים הטובים נשארים במערכת, ולא אלה שנמצאים בכלוב זהב בטוח ומגונן. כך נגדיל את האמון הציבורי במערכת החינוך ונבטיח שהתלמידים מקבלים את הטוב ביותר.

   |חיזוק המצוינות והיררכיית הידע – לא כל תלמיד הוא פרופסור

במערכת הנוכחית מנסים להכניס את כל התלמידים לאותו "קו זינוק", להוריד את הרף כדי שכולם ירגישו שווים. אבל זה רק פוגע בכולם. צריך לעודד מצוינות, לא לטשטש אותה. להקים מסגרות מיוחדות למצטיינים, להחזיר את התחרויות, ולעודד את הטובים לפרוח ולהציב רף גבוה גם לאחרים. תלמידים צריכים לדעת שיש היררכיה של ידע, שיש מה ללמוד ממורים ומומחים, ושכדי להגיע רחוק צריך להתאמץ. מספיק עם שיטות "חוויתיות" שמורידות את הרמה, הגיע הזמן להחזיר את הידע למרכז. כיום אחוז הזכאים לבגרות עולה מדי שנה כי הרמה והקושי של הבגרויות יורדות מדי שנה רק כדי ששר החינוך יוכל להראות שהביא הישגים – וזה תמיד הכי קל להוריד את הרמה על מנת להעלות את אחוז הזכאות לבגרות  מלאה.

   |פחות שליטה של המדינה – יותר חופש לבתי הספר

המערכת היום מנוהלת בריכוזיות קיצונית. כל בית ספר כפוף לאין-ספור תקנות והוראות מלמעלה, מה שמונע גמישות וחדשנות.

אני מציע לתת לבתי הספר עצמאות רחבה יותר: לבחור את צוות ההוראה, לקבוע את תכניות הלימוד, ולהתאים את דרכי ההוראה לצרכים של הקהילה שבה הם פועלים. כך נוכל לעודד חדשנות, לשפר את ההישגים, וליצור מערכת חינוכית שמבוססת על שיקול דעת מקומי ולא על בירוקרטיה חסרת נשמה.

תמיר דורטל הוא מגיש הפודקאסט על המשמעות, המעביר ב10.6 וובינר מיוחד לציבור על איך אפשר להכריע את הלחימה בעזה

המדריך לניצחון על חמאס - סדרת מפגשי זום ללא עלות עם תמיר דורטל, 10+17 ביוני | להרשמה>>