כבר עברו שבעים שנה
עדיין אותה המנגינה
כאילו כלום לא השתנה
השטח בוער
הרחוב סוער
תקיפות והשפלות
יום אחד עובר
ומי כבר זוכר
מכות, אלימות, קללות
והמשטרה: "זה מעשה קונדס"
מה נעשה? ניתן לו קנס
הרפיסות והחולשה, אוי לה לאותה בושה
אנחנו כובשים
הלוא הם אומללים, עם נכבש
ואולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש
תחושות של השפלה, פחד ואכזבה
להיות עם חופשי בארצנו זו עדיין התקווה
כשברחוב מכים בחורי ישיבה
ובחוץ בנות מפחדות להסתובב
שמא ערבי להם אורב
משפילים בגאווה את כבוד העם הנבחר
דמנו הותר
לערבים הכל מותר
מה עוד יקרה כדי שנגלה שאנחנו עדיין בגלות
רק אם נער גבעות היה עושה את אותה טעות...
והדם שלי, מסרב להרגע
שדם יהודי הפקר ויהודים מוכים כל רגע, כל דקה
ואולי אין לנו מה לעשות חוץ מלנסות להיות חזקים וטובים יותר
ולהתפלל שחילול ה' הזה יגמר
אולי מרוב פילוג בעם ושנאת חינם שכחנו שכולנו יהודים
ואין מה שיזכיר לנו את זה חוץ מסטירה של ערבי
מתי יבוא המשיח ויעשה פה סדר יחד עם אליהו התשבי
מתי ימלוך על כל העולם בכבודו וירפא כאבי
... 1 י"ד סיון תשפ"א 12:21 אני