אם יש אדם בפוליטיקה אותו אני מתעב במיוחד הרי זה צחי הנגבי, אופורטוניסט חסר תקנה, משרתם של כל האדונים, אדם המתחרה בנתניהו על התואר העדר אמינות ו"שמירת מרחק" בטוח מהאמת באשר תהיה.
את התיעוב הזה הרוויח הנגבי "ביושר" אם ניתן להתבטא כך לגבי אדם שזו לא מעלתו הגדולה ביותר אם לנקוט לשון המעטה גורפת. כמו רבים, אינני יכול לשכוח את התייצבותו של הנגבי לצד הדיקטטור שרון אותו שימש בנאמנות עיוורת לעשיית צרכיו, הפוליטיים ואולי גם האישיים. באותם ימים כואבים וקשים היה הנגבי שותף לכל העוולות כולן ובראשן פשע הגירוש שגרם בהמשך לאסון לאומי בדמות הקמת מדינת טרור בעזה.
"כשרונו" המפוקפק של הנגבי (בדומה לנתניהו) הוא לקום שוב, לאחר שנים, ולהתהדר בנוצות של אוהב ארץ ישראל אשר ישמור עליה מכל משמר. מינויו לשר ההתיישבות הוא כיריקה בפני כולנו, בבחינת מתן גושפנקא למעשיו הנלוזים בעבר תוך שיקום סופי של מעמדו כ"איש המחנה הלאומי", בעוד שמצד האמת כל הווייתו היא "איש צחי הנגבי" – ותו לא. השכחה ממנה סובלים חברי הליכוד ומתפקדיו (כמו גם מצביעי הליכוד) מסייעים בידו של הנגבי במלאכת אחיזת העיניים וכך הוא מצליח להיבחר שוב ושוב בפריימריז ובהמשך להתמנות לתפקידים ביצועיים.
הפוליטיקאי הנמוך הזה מציג לאורך השנים שיאים של שפלות. בחושים ערים הוא מצליח תמיד לזהות היכן מרוחה החמאה או אז הוא נצמד אל עטיני המנהיג המזדמן ומצליח ללחך פנכתו עד תום תקופת מלכותו של המנהיג התורן, תוך שכל תקופת הכהונה הוא מפגין נאמנות ללא סייג לבעל השררה.
למרות טענתו הנמשכת לאורך השנים כי התנגד לגירוש ולחורבן מזכיר היום עמית סגל נשכחות: בראיון לבן כספית ב-2005 גילה צחי הנגבי את האמת: ההתנגדות ל"התנתקות" (אותה ביטא בהצבעות בכנסת) הייתה כלפי חוץ וה"אמת" הפנימית של הנגבי הייתה כי "יש לפנות יישובים רבים". סגל הביא ציטוטים נוספים מאותו ראיון, בהם הבהיר הנגבי כי הצביע נגד ההתנתקות משום שידע שהתכנית תעבור גם בלי תמיכתו.
בנסיבות העניין אני חותם על אמירתו של סגל לפיה "מינויו (של הנגבי) לשר ההתיישבות משול למינוי של האופנובנק לממונה על הבנקים".
ובשולי הדברים : באופן תמוה רבים מבני הציונות הדתית משליכים יהבם על מפלגת הליכוד תוך שהם מצביעים פעם אחר פעם עבור נתניהו וחבר מרעיו. גם בשבועות האחרונים יש תנועה מוגברת של מתפקדים לעבר המפלגה הזו. בהתחשב במעללי הליכוד, בהקפאת הבנייה, בהרס היישובים, בהבטחות המפליגות שערכן האמתי שווה לקליפת השום ובנטישת "בעלי הברית" פעם אחר פעם לאנחות – הרי שהדבקות הזו בליכוד מעידה על קריאה לא נכונה של המציאות, על תמימות הגובלת בטיפשות ועל הבנה פוליטית מוגבלת.
הצבעתם נתניהו כי הבטיח לפנות את חאן אל אחמר, הצבעתם נתניהו כי הבטיח לבנות במעלה אדומים, הצבעתם נתניהו כי הבטיח (באופן חגיגי במיוחד) להחיל ריבונות על הבקעה ועל כל היישובים היהודים בישו"ב (יהודה שומרון ובנימין). ומה קבלתם בתמורה? מאומה !!
מחילה, לא דייקתי, קבלתם את צחי הנגבי כשר הממונה על ההתיישבות. אמי עליה השלום הייתה אומרת : "אם זה לא היה שלי זה היה מצחיק".
העיוורון הקולקטיבי 1 כ"ז אב תש"פ 15:52 מימי