בע"ה כ' חשון תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

כמה פעמים שיבח אחמד טיבי טרור כנגד יהודים?

לאחרונה, ח"כ טיבי ניסה להכשיר את "נאום השהידים" המפורסם שלו. מכון מבט לתקשורת הפלסטינית, מונה 4 פעמים לפחות בהם שיבח טיבי במפורש טרור או "התנגדות" כנגד ישראל

  • מבט לתקשורת הפלסטינית
  • ב' חשון תש"פ - 10:49 31/10/2019
גודל: א א א
(צילום מסך)
(צילום מסך)
לפני עשרה ימים חבר הכנסת אחמד טיבי פרסם בטוויטר ציוץ שבו הוא ניסה להכשיר את "נאום השהידים" המפורסם שלו מ-2011, שנאמר באירוע של הרש"פ לכבוד כלל ה"שהידים" הפלסטינים ההרוגים - שביניהם נמנים גם רוצחי ילדים ומחבלים מתאבדים. בנאומו הוא שיבח את ה"שהידים", ובין היתר אמר: "בהיסטוריה של העמים ובמאבקיהם השהיד הוא שיא התפארת. אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך, ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור." בציוץ שלו, טיבי לא הזכיר כלל את דבריו על "פורצי הדרך" אלא טען שהוא דיבר על "שהידים" פסיביים, כלומר הרוגים שלא היו מעורבים בלחימה. ובמילים של טיבי, אותו נאום "כוון כלפי הנופלים שנהרגו ולא הרגו: בטבח כפר קאסם, הפגנות אוקטובר 2000 ויום האדמה." 
יתכן שהניסיון של טיבי להתנער עכשיו מתמיכתו במחבלים ובטרור, הוא בגלל השיחות על הקמת ממשלה, ורצונו לקחת חלק פעיל יותר או בענייני הממשלה או בוועדות בכנסת. ולכן ראוי להציג כעת את ארבעת הפעמים, המתועדות על ידי מכון מבט לתקשורת פלסטינית, שבהן טיבי שיבח מחבלים האחראים למעשי טרור ורצח, או את "הזכות" הפלסטינית ל"התנגדות" טרוריסטית.
 
1. טיבי הצדיק בדברים בטלוויזיה הפלסטינית את "ההתנגדות" של חמאס בתור "זכות", בדיוק כשם שלחזבאללה היתה זכות ל"התנגדות" נגד ישראל
 
בעקבות שיגורי טילים על ידי חמאס מרצועת עזה על אשקלון ושדרות, יצא צה"ל לתקיפה קרקעית נגד יעדים צבאיים ברצועת עזה בתחילת שנת 2008 (מבצע חורף חם). בזמן המבצע התראיין ח"כ טיבי בטלוויזיה הפלסטינית דרך הטלפון, ובדבריו הצדיק את "ההתנגדות" נגד ישראל באומרו כי היא "זכות", והשווה בין ה"התנגדות" של חמאס לישראל מרצועת עזה ל"התנגדות" של חזבאללה נגד ישראל - שגם אותה הוא הצדיק: "אני מדגיש כי ההתנגדות לכיבוש היא אפשרית, מותרת, ויתר על כן, היא אחת הזכויות של עמים הנתונים תחת כיבוש, כפי שפעל חיזבאללה וניצח בהתנגדות שלו".
טיבי הוסיף ואמר שיש עליות וירידות בשימוש ב"התנגדות": "יש לבחון כל פעולה האם היא מקדמת את הסוגיה, והאם היא מגנה על האנשים או לא".

2. טיבי טוען כי חובה על הפלסטינים לבצע את כל שלושת סוגי "ההתנגדות".
 

בהזדמנות נוספת טיבי חזר על דבריו בעד הזכות של הפלסטינים "להתנגדות" נגד ישראל - ואף קבע כי חובה על הפלסטינים "להתנגד". בעצרת לכבוד יום תחילת הפעילות של פת"ח, טיבי נשא דברים אחרי מנהיג ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. בנאומו הבהיר טיבי כי ישנן שלוש קטגוריות של "התנגדות" - התנגדות בדרכי שלום, התנגדות עממית, והתנגדות "פעילה", והוא אמר בקול רם, ואף חזר על זאת פעמיים - כי חובה על הפלסטינים להתנגד
"פת"ח היא אשר שיגרה את ניצוץ תהלוכת השחרור, והתהלוכה הזו נמשכת, וההתנגדות - פעם בדרכי שלום, פעם עממית, ופעם התנגדות פעילה נגד הכיבוש - היא מזכויות העמים, והעמים - אין זו זכותם להתנגד לכיבוש, אלא חובתם להתנגד לכיבוש, חובתם להתנגד לכיבוש". [הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 04/01/2011] 

3. שבחים של טיבי למחבלים הרוצחים: מרוואן ברגותי, כרים יונס, מאהר יונס, אחמד סעדאת, ואבו ג'האד
 

בציוץ שלו בטוויטר טיבי גם פנה ישירות לראש הממשלה בנוגע ל"נאום השהידים", ואמר: "מאתגר אותך שתזכיר שם אחד שהזכרתי מהנאום הערוך ההוא". אמנם, באותו נאום טיבי לא הזכיר שמות מחבלים ספציפיים, אבל בנאום אחר בהחלט הזכיר שמות של מחבלים האחראים לרצח ישראלים רבים, והוא שיבח אותם.

באפריל 2018 טיבי השתתף באירוע של הרש"פ שהוקדש לכבוד המחבל מרוואן ברגותי, אשר הורשע ב-5 מעשי רצח בפיגועי ירי שונים. טיבי נשא שם דברים לכבוד המחבל והתוודה על החברות העמוקה שביניהם, ועל ההערצה שלו כלפי מרוואן ברגותי. בעיני טיבי, המחבל ברגותי הוא: "המפקד, הסמל, הלוחם והחבר... אחי מרוואן". 

בעיני טיבי, מעצר הרוצח ברגותי לא היה מעצר מוצדק אלא ברגותי "נחטף" על ידי כוחות הביטחון הישראלים.
לצד השבחים שהרעיף על הרוצח מרוואן ברגותי, הזכיר טיבי גם שמות מחבלים אחרים שהוא עומד לצדם ותומך בהם. בין המחבלים האלה נכללים כרים יונס ומאהר יונס - מחבלים שרצחו את החייל אברהם ברומברג בשנת 1981 ונידונו למאסרי עולם; אחמד סעדאת, מנהיג ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, שהורשע בגין פעילות טרור ונידון ל-40 שנות מאסר. לפי פרסומי "החזית העממית" בטלוויזיה הפלסטינית, אחמד סעדאת הוא האחראי על רצח השר רחבעם זאבי ב-2001, אך הוא לא נשפט על רצח זה. כמו כן שיבח טיבי בדבריו "מפקד היסטורי כביר, הוא אבו-ג'יהאד" - רב המחבלים ח'ליל אל-וזיר, שלפי פרסומי הרש"פ הנו אחראי על רצח 125 ישראלים לפחות.
טיבי לא התכחש לדברי השבח שלו כלפי הרוצחים מרוואן ברגותי וח'ליל אל-וזיר, ונראה שהוא עדיין עומד לצד המחבלים האחרים שהוא הזכיר בנאומו.
 

4. "נאום השהידים" של טיבי באירוע ברש"פ שהוקדש לכלל המחבלים ה"שהידים" - "יום השהיד הפלסטיני":
 

את "נאום השהידים" נשא טיבי באירוע שהתקיים ברש"פ לרגל "יום השהיד". בנאום זה טיבי לא ציין שמות של מחבלים ספציפיים, אך דבריו, בהקשרם, אינם מותירים ספק שטיבי לא דיבר רק על "שהידים" בלתי מעורבים בלחימה, כפי שטען בחשבון הטוויטר שלו, אלא גם למחבלים. תובנה זו נלמדת ממספר משפטים שאמר טיבי בנאום:
1) במהלך הנאום טיבי הזכיר בכפיפה אחת את השהידים והמחבלים האסירים באותה קטגוריה של פעילי 'התנגדות': "איננו טוענים... כי העם הפלסטיני הוא הטוב בעולם, אך אין עם בעולם טוב מהעם הפלסטיני, ולכן יש לכבד את השהידים שלו ויש לשחרר את אסיריו האמיצים. זוהי זעקה שאנו משמיעים מכאן ומכל מקום לשחרר את אסירי החירות, האלפים שיושבים בבתי הכלא של הכיבוש, שהסוהר שלהם רוצה לתייגם כמחבלים." 
בשנה שעברה טיבי שיבח באירוע ברש"פ מחבלים כלואים כמו מרוואן ברגותי ואחרים, אך עוד קודם ב"נאום השהידים" הוא גילה את עמדתו כי המחבלים בכלא, כולל הרוצחים שביניהם, הינם "אסירים אמיצים." בנוסף, טיבי חשף את מחשבתו והלך רוחו: האסיר שרצח ומוחזק בכלא, כמו מרוואן ברגותי, מוזכר בנשימה אחת יחד עם "השהידים". אין כל היגיון בטיעון לפיו טיבי משווה את המחבל הרוצח הכלוא עם אנשים בלתי חמושים תמימים שנהרגו למשל בהפגנות. אלא יש להבין את דבריו: כשם שהאסירים נכלאו מפני שהם קודם פגעו והרגו, כך גם לדידו המושג "שהיד" בוודאי כולל גם את המחבל שפגע ורצח, ואחר כך נהרג ונהיה ל"שהיד".
2) בהמשך הנאום טיבי התייחס למדיניותה של ישראל שלא להחזיר גופות מחבלים לקבורה. בהקשר זה, אמר טיבי: "אחיות ואחים, עמדנו בקשר עם האחים בהתאחדות הלאומית של משפחות השהידים לגבי עניין חשוב - גופות השהידים".
למען הסר ספק, בשנת 2011, כאשר נשא טיבי את הנאום, לא החזיקה מדינת ישראל בגופותיהם של מי מהאנשים שנהרגו בכפר קאסם (1956), באירועי "יום האדמה" (ב-1976) או מאירועי אוקטובר 2000. הגופות שישראל מחזיקה בהן הן רק של מחבלים. התייחסותו של טיבי בנאום ל"גופות השהידים" המוחזקים על ידי ישראל, אינה מותירה ברירה אלא להסיק שהוא מתייחס בדבריו ל"שהידים" המחבלים שנהרגו במהלך פיגועים
3) כאמור, בפתיח הנאום טיבי משבח את השהידים: "בהיסטוריה של העמים ובמאבקיהם השהיד הוא שיא התפארת. אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך, ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור. השהיד הוא סמל המולדת." 
אם נאמץ את העמדה המאוחרת של טיבי שבאמצעותה הוא ניסה להכשיר את "נאום השהידים" בטיעון שדבריו נאמרו רק ביחס לבלתי מעורבים, הרי שטיבי מברך על הריגת פלסטינים בידי ישראל. שהרי לגישתו, "אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך, ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור." אם דבריו של טיבי כוונו רק לאזרחים שנהרגו על לא עוול בכפם, הרי שלגישת טיבי, הפלסטינים צריכים לשאוף ליותר הרוגים תמימים, שהרי במותם הם אשר פורצים את הדרך ומשרטטים בדמם את הדרך לחירות. 
יתר על כן, ברור שאדם אשר "פורץ את הדרך, ומשרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור," אינו יכול להיות אדם פסיבי. בפרסומו בטוויטר טוען טיבי שדבריו כוונו לאירועים כמו "הטבח בכפר קאסם". שוב, לא ייתכן שאדם סביר יחשוב שתושבי כפר קאסם, "פרצו את הדרך" או "שרטטו בדמם את הדרך לחירות ולשחרור".
ברור, אם כן, כי "נאום השהידים" של טיבי לא מסתכם באמירת דברי שבח לאזרחים תמימים, אלא דברי השבח שלו ל"שהידים" האלו משולבים עם דברי השבח למחבלים ורוצחים שנהרגו, או שנעצרו ונדונו לעונשי מאסר בפועל.
תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 47 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד