סערת הקלטות ראש המחלקה היהודית בשב"כ: הבמאי אברהם שפירא שנעצר ללא ראיות או משפט למשך חמישה חודשים בכלא, הוא מוקד הדברים החמורים שאמר ראש המחלקה נגד יהודים בשב"כ. בעקבות הדברים והפגיעה הכלכלית הקשה שפגע השב"כ בשפירא ובעבודתו הייחודית, חבריו פתחו בקמפיין תמיכה למענק עבורו.
האירוע התרחש לפני יותר מחצי שנה. בשעת בוקר מוקדמת נעצר ללא התראה הבמאי אברהם שפירא מיצהר, יחד עם שלושה מתיישבים נוספים. הם נעצרו לכאורה בגין האשמות חמורות, אך בפועל נחקרו לזמן קצר ביותר, "רק כדי לסמן וי", כלשונם, והושארו שעות ארוכות בתחנת המשטרה עד אשר חתם גלנט על הצו המנהלי כנגדם.
שפירא סיפר את השתלשלות האירועים באותו יום ואמר: "לא הופתעתי בכלל מפרטי השיחה בין ראש הימ"ר לבכיר השב"כ שכינה אותנו "שמוקים" והודה שאין שום ראיות נגדנו. חווינו זאת על בשרנו באותו יום, ומהרגע הראשון הבנו שהכל פה הצגה ומחכים לחותמת הגומי של גלנט".
"יצאתי מהבית ב4:00 לפנות בוקר ליום צילומים באחת החוות בהר חברון, להספיק להגיע בנץ החמה למרעה כדי לצלם רועה צאן. בשער היישוב שוטרי מג"ב מעכבים אותי ולמשמע שמי אומרים לי לעמוד בצד. תוך דקה אני רואה שיירה גדולה יורדת מהיישוב וממנה נפלטים עשרות שוטרי יס"מ, בלשים ואנשי שבכ רעולי פנים. שמים עליי אזיקים ואיש שב"כ ניגש ואומר לי בפנים חמורות סבר, "הפעם זה לא צחוק שפירא, זה שב"כ".
"אחרי חיפוש גופני והמתנה בתא מוציאים אותי לחקירה. החוקר מתחיל לשפוך עלי מידע מעשרות אירועים, שמות של כפרים ערבים ותאריכים לועזיים שלא אומרים לי דבר. אני מסביר לו שאין לי שום קשר לזה, שאני בדרך לצילומים ויש דרכים יותר מקובלות להביא אותי לחקירה אם עשיתי משהו, אבל את החוקר זה לא ממש עניין. הוא היה ממוקד מטרה ופשוט המשיך לעבור מאירוע לאירוע. אחרי שכל החקירה החמורה על שורת האירועים הארוכה שהוא ניסה להטיח בי הסתיימה בתוך פחות משעה, הבנתי שהכל בעצם היה הצגה. לא ניסו אפילו לחקור אותנו באמת, היו צריכים לסמן וי שהנה נחקרנו על עבירות חמורות. מהתחלה חיכו כבר שגלנט יחתום על הצו", תיאר שפירא.
הצטרפו לקמפיין מחבקים את הבמאי>>
"כעבור כמה שעות הכניסו לי חמגשית של אוכל ותפילין דקה לפני שקיעה, ופשוט השאירו אותי להמתין. הייתי מודע לכך שבתוך יום צריכים להביא אותי בפני שופט שם אוכל להוכיח את חפותי, וניסיתי להבין למה זה לא קורה. עוברת שעה ועוד שעה והבניין כולו מתרוקן משוטרים. עוד מישהו אומר שלום ועוד שבת שלום ושקט.
נשארתי בבנין לתחושתי לבד".
שפירא ממשיך ומספר על רגעי ההלם בהם הבין שלא תינתן לו אפילו הזכות להוכיח את חפותו בבית המשפט: "אחרי המתנה נוספת שמים אותי בהמתנה יחד עם עצורים נוספים, מתיישבים מהשומרון. כולם מחכים. למה? לא ברור. מחכים ומחכים. אחרי המתנה נוספת, השעה כבר אחרי 22 בלילה, אנחנו מנסים לברר עם השוטרים מה הולך, ואחד הבלשים פולט בעצבים "אין לי מושג מה קורה, השר עוד לא חתם".
אני עוד לא מעכל וגם מעדיף לא לחשוב שזה מה שעומד לפתחנו. אפילו לא ראינו שופט. אז על בסיס מה מעצר מנהלי עכשיו? חקירה של 50 דקות? אחרי עוד המתנה מורטת עצבים הצו המיוחל מגיע. "אני מקריא לכם צו מתוקף סמכותי.. יש לי יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה מחייבים זאת.. מצווה על מעצרו המנהלי.. למשך חצי שנה. על החתום יואב גלנט".
"מילים יבשות שנקראות במונוטוניות ומשנות לך באחת את החיים. אפילו בלי שיחת טלפון לעדכן את המשפחה שאין לי מושג מה הם חושבים ואם הם יודעים בדיוק איפה אני וכמה זמן לא נתראה. תבינו, מאחורי הרדיפה הזאת וההוראות על "תאים עם עכברים" יש פה אנשים", הוא מבקש להדגיש. "אנשים שחייהם נעצרו באבחה ועברו מסכת ייסורים ארוכה על לא עוול בכפם. עכשיו, אחרי שהטירוף שהתנהל כאן במחשכים במשך שנים מתחיל לצאת החוצה, אסור לעבור על כך לסדר היום. המחלקה היהודית בשב"כ צריכה להיסגר עוד היום והארגון כולו חייב לעבור ניקוי אורוות מהמסד עד הטפחות", חתם שפירא.
