בע"ה כ"ח כסלו תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מאגף משמאל: האלוף שהפך לסדין אדום בימין

מהפסקת הכניסות לג'נין ועד ההתנכלות לחומש ואביתר. מה הביא את האלוף יהודה פוקס להפוך למוקצה בהתיישבות ובימין? בכיר בפיקוד מרכז עונה בשיחה עם הקול היהודי לטענות - פרופיל

  • אלחנן גרונר, הקול היהודי
  • י' תמוז תשפ"ג - 14:46 29/06/2023
גודל: א א א
פוקס משמאל, עם הרמטכ"ל כוכבי (צילום: דובר צה"ל)
פוקס משמאל, עם הרמטכ"ל כוכבי (צילום: דובר צה"ל)

רקטות ראשונות מג'נין שהפכה לסוג של אפגניסטן מקומית, מצריכות הבנה עמוקה של התהליך שהוביל למצב והעומדים מאחוריו.

נחזור כמעט שנתיים אחורה. ספטמבר 2021 למניינם, הימים ימי ממשלת בנט, שר הביטחון הוא בני גנץ, חודשים ספורים לאחר מבצע שומר חומות והפרעות ברחבי הארץ. בצעד חריג הנובע מתפיסות פוליטיות, מתקבלת החלטה דרמטית.

 צה"ל מפסיק לחמישה חודשים את כניסותיו למ.פ ג'נין. הנימוק: הערכה  שהמהלך יחזק את הרשות הפלסטינית. חמשת החודשים האלה יהפכו להיות נקודת מפנה קריטית לשנה וחצי שמגיעות לאחריהן ולמעשה משפיעות על המציאות המדינית והביטחונית עד הנקודה הנוכחית.

בשנתיים האחרונות חווינו הידרדרות ביטחונית קשה בכל יהודה ושומרון, עשרות נרצחים, זירות מטענים בג'נין והשבוע מתברר שגם רקטות ראשונות ששיגרו מחבלים מצפון השומרון.

האיש שקידם וביצע את ההחלטה על הפסקת הכניסה לג'נין הוא אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. פוקס, שבתפקידו כאלוף מהווה למעשה את "ראש הממשלה" של יהודה ושומרון, הפך בתקופת כהונתו לסדין אדום בקרב מנהיגי הימין וההתיישבות, גם על רקע התנהלותו בנוגע לתחום ההתיישבות.

גם עשרות נרצחים ביהודה ושומרון וברחבי הארץ ממחבלים שיצאו מיהודה ושומרון לא הביאו לשינוי דרסטי במדיניות של פוקס, ומכות קשות מגיעות בזו אחר זו.

"הסמכויות באזור של סטאלין"

יהודה פוקס הוא בנו של הרב דוד פוקס זכרו לברכה, שנחשב למחנך ידוע בציונות הדתית והעמיד דורות של תלמידים בישיבת נתיב מאיר.

בגיל צעיר יחסית הוריד פוקס את הכיפה והתגייס לצה"ל, שם שירת במגוון תפקידים במשך כ-35 שנה. הוא גם בוגר תוכנית המנהיגות של קרן וקסנר, שמחדירה בבוגריה אג'נדת שמאל פרוגרסיבית שמחלחלת לתוך מערכות המדינה ונחשבת לבעלת השפעה על עמדות פוליטיות של בכירים במערכת הביטחון והמשפט.

תפקידו הכפול של אלוף פיקוד המרכז המשמש גם כמפקד כוחות הצבא וגם כמושל הצבאי, מגלם בתוכו כח אדיר. אלוף פיקוד המרכז הקודם תמיר ידעי הגדיר זאת היטב כאשר אמר במפגש עם ההתיישבות כי "הסמכויות הנתונות בידי - באזור של סטלין. זו לא מדינה נורמלית".

מצב זה מרתיע בדרך כלל גורמים בהתיישבות מלבקר את פעולותיו של אלוף הפיקוד, שיכול להכריע בהינף יד בנוגע לאישורי סלילות כבישים נחוצים, צווים קריטיים להתפתחות ההתיישבות ועוד, ואכן, מסיבה זו, רוב הגורמים אליהם פנינו לא הסכימו להתבטא באופן גלוי בנוגע לפוקס.

אולם שלא לציטוט, ובמפגשים סגורים, גורמים בכירים בהתיישבות ובהם הממלכתיים ביותר מגדירים את פוקס כקצין העוין ביותר שהיה באזור מזה שנים כלפי ההתיישבות. 

מחלוקת מדינית

חשוב להדגיש, פוקס הוא קצין המקדיש את מרבית חייו הבוגרים בשירות בצה"ל. הוא לחם ופיקד בזירות השונות, היה מג"ד בתקופת האינתיפאדה השניה בזירות קשות, מח"ט יהודה שם זכור לחלק מהמתיישבים עימם שוחחנו לטובה, בין השאר בסיוע לנוכחות היהודית בבית השלום. פוקס היה גם מפקד אוגדת עזה והוביל חשיפת מנהרות טרור של חמאס, וסיכן לא אחת את חייו למען עם ישראל.

אולם כאלוף פיקוד באזור המורכב והרגיש בישראל וכמי שמחזיק בסמכויות אדירות,  צריך לדעת שתפיסות עולמו מעצבות כיום את המציאות הביטחונית הקשה ביהודה ושומרון, ועל כך בהחלט צריך להתקיים דיון ציבורי.

ראש מועצת קרית ארבע אליהו ליבמן מכיר את פוקס עוד מהיותו של פוקס מח"ט חברון, אז היו יחסיו עם ההתיישבות טובים יותר ויש המציינים אף את הסיוע שהעניק לכניסה לבית השלום בעיר. יחד עם זאת התלוננו נגדו התושבים כי פתח מחסומים לערבים מיד לאחר פיגועים. גם לפני כמה חודשים, זמן קצר לפני שנרצח רונן חנניה הי"ד בסמוך לקרית ארבע, ניהלו בקריה מאבק לסגירת המחסום שבסמוך אליו בוצע הפיגוע, אך ללא היענות מצידו של פוקס.

ליבמן אומר כי הויכוח עם פוקס הוא מדיני. "יש לי הערכה מאוד גדולה על פועלו של האלוף פוקס, אבל בתפיסה הביטחונית הכללית, בסוף יש פה המשך מדיניות של הממשלה הקודמת של להנציח את הטרור ולא לנצח את הטרור. אין הרגשה של שינוי מדיניות בין ממשלת מנסור עבאס לבין ממשלת הימין על מלא", הוא אומר.

כדור פלסטיק בג'בליה

חשיפה תקשורתית ראשונה היתה לפוקס בעת שהיה צוער בקורס קצינים לפני 33 שנים. אז נבחר להשתתף בסרט "להיות קצין" של איתן אורן שליווה מספר צוערים בקורס קצינים.

"יריה שנורתה בטעות יכולה לעורר שערוריה בין לאומית והפיקוד העליון נושף בעורפם ואומר זכור שכדור הפלסטיק שירית היום ימצא מחר על שולחנו של הנשיא בוש", מקריין הבמאי אורן כאשר הוא מלווה את הצוערים ובהם פוקס הצעיר, כאשר הם צועדים רגלית ודי בנינוחות בסימטאות ג'בליה שברצועת עזה.

30 שנה חלפו מאז, סיורים של חיילי צה"ל בג'בליה וכדורי פלסטיק ברצועת עזה הם מאורע היסטורי רחוק שהתחלף ברקטות ושליטה של חמאס ברצועה. הקריירה של פוקס שזורה גם היא בשני נושאים אלו, הן כמאו"ג עזה, והן כנספח צה"ל בארה"ב, תפקיד אותו מילא בטרם מונה למפקד פיקוד מרכז.

האם הלחץ האמריקאי אותו חווה מקרוב בוושינגטון מהדהד באוזניו בתפקידו באלוף פיקוד מרכז או שמדיניותו נובעת מדעות אותן הוא מחזיק מלכתחילה באופן אישי?

בכיר בימין: "יהודה פוקס הוא העתק הדבק של יאיר גולן"

אנקדוטה שיכולה לסייע בתשובה אפשר למצוא בברכה שקיבל פוקס על מינויו לתפקיד נספח צה"ל בוושינגטון.

מנכ"ל "שלום עכשיו" לשעבר אבי בוסקילה בירך אותו אז בפייסבוק וכתב כי פוקס "איש ראוי במיוחד". ואכן השנתיים האחרונות מלמדות כי לבוסקילה יש על מה לברך.

שר  בממשלה  שעוקב אחר פעילותו של פוקס אמר לנו כי "יהודה פוקס הוא העתק הדבק של יאיר גולן", כאשר הוא מתכוון לעמדות השמאל הרדיקאלי שמציג סגן הרמטכ"ל לשעבר לאחר מאז שהשתחרר מהצבא.

דבריו של השר לא מגיעים בחלל ריק. אחד מראשי המועצות ביו"ש ששוחח עימנו סיפר כי פוקס מציג את יאיר גולן בפורומים שונים כמודל לחיקוי עבורו.

פוקס שירת במשך שנים תחת גולן במספר תפקידים ובין השניים קיימת הערכה הדדית. כמג"ד נח"ל בזמן שגולן היה מפקד החטיבה, כקצין אג"מ עוצבת הגליל בזמן שגולן היה מפקד העוצבה, ובהמשך כמח"ט יהודה כשגולן היה מפקד אוגדת איו"ש.

לאלוף פוקס קשר הדוק וארוך שנים גם עם שר הביטחון הנוכחי יואב גלנט. פוקס שירת יחד עם גלנט כאשר היה אלוף פיקוד דרום. על סמך ההיכרות המוקדמת בחר גלנט את פוקס להיות מיועד לשמש כראש לשכתו כאשר נבחר לשמש כרמטכ"ל, כהונה שבוטלה לבסוף לאחר תחקירו של קלמן ליבסקינד שעסק בעבירות בנייה של גלנט.

גלנט שומר אמונים לפוקס ותקף גם את שלטי המחאה שנתלו נגד פוקס ביהודה ושומרון ובהם נכתב כי אינו "סופר" את מדיניות ממשלת הימין. "זהו צעד בזוי, מגנה בשאט נפש", אמר גלנט על המודעות.

הפקרתה של ג'נין

אחד הטיעונים נגד המבקרים את פוקס הוא העובדה כי צה"ל מחסל בשנה האחרונה מחבלים רבים יחסית לשנים קודמות. אלא שמי שעוקב אחרי הנעשה ביהודה ושומרון בשנים האחרונות, מבין כי המציאות העכשווית בה אנו נמצאים על סף אינתיפאדה חמושה, ולצה"ל לא נותרה ברירה אלא לחסל כמעט על בסיס שבועי חוליות מחבלים שמתכוונות להוציא פיגועים באופן מיידי, הינה תוצאה של מדיניות הכלה והעברת שליטה לרשות הפלסטינית על ג'נין.

כאמור, בספטמבר 21, לאחר הידרדרות מהירה בשטח, צה"ל החליט להפסיק את הכניסות למ.פ ג'נין, שם צמחו במהירות תשתיות טרור וגדודי מחבלים מאורגנים שלא נראו מאז סיום מבצע חומת מגן. אלו שכפלו את עצמם בהמשך לשומרון כולו עד למציאות בה גדוד ג'נין ו"גוב האריות", מוציאים שוב ושוב פיגועי ירי רצחניים ומעסיקים את צה"ל, שב"כ והיחידות המיוחדות, המנסות לכבות את השריפות שהבעירה המדיניות המכילה.

האם האלוף פוקס שנכנס בחודש אוגוסט 21 לתפקיד, הוביל את המדיניות הזו? או שמא ענה אמן על מה שדחף הדרג המדיני - שר הביטחון דאז בני גנץ שנפגש באותה תקופה עם אבו מאזן בביתו, וראש הממשלה בנט?

המצב הידרדר אז צה"ל החליט להפסיק להיכנס

כהכנה לכתבה וכמענה לטענות המועלות כאן, דובר צה"ל אפשר לנו לשוחח עם גורם בכיר בפיקוד מרכז, בתנאי שלא נציין את שמו.

בשיחה  קיבלנו אישור שאכן הכניסות לג'נין הופסקו ע"י פוקס זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, לדברי הגורם הבכיר, לאחר התייעצות עם שב"כ וגורמים נוספים.

"מאז שומר חומות המצב נהיה מורכב יותר", מסביר הגורם את ההחלטה המדינית "בכל כניסה נהיה ירי של מחבלים על הכוחות והחלטנו לחפש פתרונות".

לדברי הגורם, ההידרדרות בג'נין קשורה לכך שיש דור צעיר שלא זוכר את המכה שקיבלו בחומת מגן. "יש שם כמויות נשק ברמה מטורפת, וצריך לציין שחלק גדול מהנשק לא ממש למטרות טרור אלא כמו שרופא נורמטיבי מטייבה מחזיק בנשק כדי להגן על עצמו. יש שם חמאס וג'יהאד אסלאמי וגם איראנים ששמים שם כסף. מי שמצלם את עצמו יורה על מעלה גלבוע משני ק"מ מקבל על זה כסף".

"המטרה שלנו הייתה לנסות לתת לרש"פ להחזיר את המשילות שלהם מכיוון שאיפה שיש סדר מוניציפלי אתה רואה פחות טרור. אחרי דיונים עם גורמי מקצוע ושב"כ אמרנו – אנחנו רואים שהעסק מתדרדר, ניתן לרש"פ את ההזדמנות לעשות את זה. בג'נין יש גם תנאים גיאוגרפים שמאפשרים זאת לעומת שכם".

אלא שקרוב לחצי שנה עברה, המצב המשיך להידרדר, הרש"פ דיווחה על נסיונות שליטה במ.פ ג'נין שנכשלו ועד היום לא ברור האם היו נסיונות אמיתיים או רק למראית עין.

בחודש מרץ 2022 החל גל הפיגועים מג'נין: הפיגוע בבר ברחוב דיזינגוף בת"א בו נרצחו שלושה והפיגוע בבני ברק בו נרצחו חמישה.

יש לציין כי את הפיגוע בדיזינגוף ביצע ראאד חאזם, בנו של בכיר מנגנוני הרש"פ פתחי חאזם שהפך בהמשך לסמל עידוד הפיגועים מטעם "התנזים" של הפת"ח אך לבסוף לא נעצר וקיבל חסינות מישראל למרות שתחילה הבטיחה מערכת הביטחון כי יעצר בתוך ימים ספורים.

בשלב זה צה"ל הבין שאין ברירה וחייבים להיכנס חזרה לג'נין וביתר שאת בטרם יתפוצצו אוטובוסים בערים.

בתקופה שהיתה ג'נין מופקרת צמח בה גדוד מחבלים המשותף לחמאס, ג'יהאד אסלאמי ותנזים של הפת"ח, הוקמו מעבדות נפץ וכיום כפי שמתאר גורם ביטחוני הפועל באזור, זירות המטענים וקרבות הירי בכל כניסה של צה"ל מזכירים לחימה באפגניסטן ובדרום לבנון.

"ממש לא מרגיש כשלון בג'נין"

שאלתי את הגורם הבכיר: האם לאור כל מה שהתפתח מאז אותה החלטה קיצונית, אתם מבינים שאולי זאת הייתה טעות שעלתה בחיי אדם?

אולם לדבריו הוא לא מתחרט על ההחלטה. "לא נראה שהמצב קשור לזה שנתנו לרש"פ לנסות להשתלט" – הוא אומר לנו "אני רואה שזה מדרדר גם בעוד מקומות ביו"ש ושזה קורה גם בלי שנתנו להם ניסיון משילות. "הרווח" כביכול מהמהלך הוא שזה נותן לנו לגיטימציה לפעול, גם מול הרש"פ וגם מול האמריקאים".

הגורם מספר כי גם ביריחו, הנחשבת לעיר בשליטת הרש"פ, היתה הידרדרות ומחבלים הוציאו מספר פיגועים קשים ובהם רצח אילן גנלס הי"ד. לדבריו גם שם כאשר המצב הידרדר צה"ל נמנע מלפעול והמתין לראות אם הרש"פ תפעל נגד חמאס. שם הוא מודה שההמתנה היתה קצרה יותר ולא ארכה חמישה חודשים כפי שקרה בג'נין. "כשהם לא פעלו למרות מידע שהעברנו להם אז אחרי 48 שעות פעלנו".

"אני ממש לא מרגיש כשלון בג'נין. אנחנו לא צמחונים, פועלים אגרסיבית, לוקחים סיכונים. אני רוצה שהמצב בג'נין יחזור למצב לפני שומר חומות. שניכנס לשם כמו שנכנסים לרפידיא (שכונה בשכם א"ג). משקיעים בזה כל הזמן מחשבות רעיונות, איך לצאת מהקופסא. מההחלטות של כל מפקד ניצלים אנשים ומתים אנשים. יש אחריות עצומה. המצב ככל שהוא גרוע הוא יכל להיות הרבה הרבה יותר גרוע".

מח"טים לשעבר תוקפים: "ניסוי בבני אדם"

אלא שיש מי שחושבים כי ההחלטה למנוע כניסת צהל לג'נין היא החלטה פוליטית ושגויה שדרדרה את השטח.

כך למשל מח"ט מנשה לשעבר אורן זיני שפרסם בישראל היום מאמר בו חשף את המהלך וביקר אותו. "ההחלטה שלא לפעול לאורך זמן בצורה גלויה במחנה הפליטים נבעה מאג'נדה המתכסה באצטלה של גישה מקצועית", כתב זיני.

"אותה אג'נדה ממשיכה לעשות ניסיונות חוזרים ונשנים לסמוך על מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, שיעשו עבורנו את העבודה. בסופו של דבר, מתברר שמנגנוני הרש"פ חסרים את היכולות המקצועיות לבצע את המשימה בצורה מלאה, ושתמיד הם יפעלו רק בהתאם למה שתואם את האינטרסים שלהם".

קצין נוסף שפיקד בעבר על חטיבת מנשה אמר לנו כי ההחלטה להימנע מכניסה לג'נין ולסמוך על הרש"פ היתה "ניסוי בבני אדם", כהגדרתו.

"לא צריך להיות גאון מבצעי כדי להבין את זה. ג'נין היא עיר שהוציאה המון פיגועים ונהרגו בה לא מעט חיילים בחומת מגן. בעבודה של כמה שנים נוספות אחרי חומת מגן היא הפכה להיות עיר שהצריכה כניסה מאסיבית פנימה לכיסוח דשא, אבל היתה נחשבת לשקטה. עד כדי כך שהיתה עבודת מטה לצמצום חטמ"ר באיו"ש והיה ברור שהחטמ"ר שיצומצם הוא בג'נין".

על הטענה של הגורם הבכיר בפיקוד על כך שההידרדרות אינה קשורה להפסקת הכניסות, הקצין מזדעק. "זה פשוט לא נכון! יש גרף מאוד פשוט. אפשר לראות את הנתונים מרגע שהתחלת את הניסוי הזה אנחנו בבעיה, אז תודה בטעות שלך וקח אחריות. עכשיו צריך לעשות ניקוי שורש כדי להחזיר את המצב לקדמותו. לקחת אוגדה, לכתר את ג'נין, לעבור מבית לבית, להרוג כמות של מחבלים, להחרים הרבה נשקים ולהחזיר את המצב אחורה".

לדבריו, הבעיה נעוצה בקונספציה הפוליטית של בכירי המערכת שנגועים עמוק באג'נדות פוליטיות מדיניות. הראיה המקצועית הזאת היא נקודת מחלוקת מרתקת מאוד בין הדרגים בצה"ל. לדבריו "ברמות הבכירות רואים עדיין ברשות הפלסטינית נכס. לעומת זאת ברמות של מח"טים/מג"דים רבים מהמפקדים לא רואים את הדברים ככה והם בעלי רוח לחימה".

מצב דברים זה מסביר את הדיווחים על חילוקי דעות קשים בין האלוף פוקס לבין רבים מקציני האוגדה והחטיבות בנוגע למדיניות הביטחונית, כאשר פוקס מתנגד בתוקף לצעדי הרתעה שפוגעים באוכלוסייה הערבית תומכת הטרור, החזרת המחסומים ופעולות נוספות בהם מעוניינים רבים מהקצינים בשטח.

"הרש"פ לא אויב"

הגישה הדוגלת בחיזוק הרש"פ אינה נחלתו של פוקס בלבד. מאחוריה עומדים גם גורמים בכירים נוספים בדרג הביטחוני והמדיני.

אבל כאן מגיע צעד נוסף לא פחות ממדהים. אם עד עכשיו אפשר היה להתווכח האם מדובר בהשקפת עולם או בהכרעות מקצועיות, הרי שהשיח הזה שהתנהל בינינו לבין הגורם הבכיר בפיקוד מרכז מטעם דובר צה"ל חושף משהו עמוק הרבה יותר.

"האם אתה רואה ברש"פ אויב?", שאלנו.

"ממש לא. הפלסטינים הם לא אויב והרש"פ היא לא אויב וממש לא מעודדת טרור", ענה הגורם בלי למצמץ.

אבל יש המון מחבלים בתקופה האחרונה שהם אנשי מנגנונים של הרש"פ, ניסינו להקשות.

"ברש"פ רואים כישלון בכל איש ביטחון שיורה על ישראלים, מטפלים בו ומכניסים לכלא. אני ממש לא מגדיר אותם אויב", אומר הגורם. "יכול להיות שיבוא יום שיפנו לדרך אחרת כן, ואז נגדיר אותם אויב. אבו מאזן לא אוהב אותנו אבל הוא ממש נגד טרור. הוא מכניס לנו באבי אבינו בזירה הבינלאומית. אבל הוא נגד טרור. בחומת מגן הרש"פ הייתה אויב, שם ערפאת הכווין את הכוחות. היום זה לא המצב".

מתי לדעתך הרשפ צריכה להיות מוגדרת אויב?

"כשהממסד של הרש"פ יפעל נגדנו. אנחנו רחוקים מזה מאוד ונדע להגיד כשזה קורה"

כאשר אני שואל את הגורם  האם לתפיסתו מימון משכורות המחבלים בידי הרש"פ, המהווה 7% מתקציב הרש"פ, הוא תמיכה בטרור, הבכיר שמולי מתלבט בשאלה. לבסוף הוא עונה: "כן, זה סיפור בעייתי שעלול לעודד טרור", אך ממהר לסייג את הדברים וטוען כי הדבר "מורכב יותר".

"זה לא מעודד טרור שכל ערבי שזורק אבנים מקבל משכורת מהרש"פ?", אני שואל בתדהמה,

"מה פתאום שזורקי אבנים מקבלים משכורות?" הוא תוהה מולי, למרות שכל מחבל מקבל שכר התחלתי של 1,400 ש"ח לחודש מהרש"פ, שכר שעולה עם שנות הישיבה בכלא לפי מדרג המופיע בחוקי הרש"פ.

מי שקובע את המדיניות בשטח זה לא שר הביטחון אלא אלוף הפיקוד

כאשר אני מספר לסא"ל עו"ד מוריס הירש, לשעבר ראש התביעה הצבאית ביו"ש, על תשובת הקצין הבכיר המתכחש למשכורות המחבלים והעידוד שלהם לטרור נגד יהודים, הוא ממש מתרתח.

"זה שגורם כה בכיר לא מכיר את מערך התשלומים של הרש"פ למחבלים לפני ולפנים זה פשוט בזיון, וזה מסביר למה הוא לא עושה דבר כדי להתמודד עם התופעה הזו. הרי חוק הקיזוז שהעבירה הכנסת קבע שזה מעודד ומתמרץ טרור. הציבור צריך להבין שמי שקובע את המדיניות בשטח זה לא שר הביטחון אלא אלוף הפיקוד וככה נראים הדברים".

בנוסף מתברר לי שהגורם הבכיר לא רואה בעיה בכך ששעות אחרי הפיגוע הקשה בעלי הובאה גופתו של אחד המחבלים לכפר עוריף ונערכה לו הלוויה עם מאות ערבים שהיללו אותו והניפו דגלי חמאס. "מדוע זה בעיה? אני לא רואה בזה משהו שצה"ל צריך לעסוק בו", הוא אומר.

המום מהתשובות אני ממשיך להקשות, כיצד ייתכן שלאחר הפיגוע בעלי, גדוד הקומנדו פושט על הכפר אך התוצאות הן בסך הכל שלושה עצורים, הריסת מחרטה שנהרסה בעבר והינה בסך הכל כמה כלי עבודה על משטח ברזל, ו"מיפוי" בית המחבלים שאולי יהרסו בעוד מספר חודשים. "מה עם מעצר המסיתים הרבים בכפר?" אני תוהה, "הרי אנחנו מכירים אותם ויכולים לתת רשימות".

"כשיש אירוע כזה פותחים את כל הספרים בשב"כ ובמשטרה ומייצרים על הכפר לחץ משמעותי כל מה שאנחנו יכולים. אם לא עצרו עוד כנראה שאין אנשים שאפשר לעצור על הסתה", הוא משיב.

 

מזלזל בהפגנות, מתנגד לענישה רחבה

כאמור חוסר הטיפול בהתחמשות והתארגנויות הטרור בשכם ובג'נין הביאו לגל של פיגועי ירי כנגד יהודים בדגש על מרחב שכם שם ארגון גוב האריות שכפל את ההצלחה בג'נין.

אולם צה"ל בפיקודו של פוקס סירב לשנות ראש ולצאת למבצע למיגור תשתיות הטרור או לכתר את שכם ממנה יצאו שוב ושוב מחבלים לביצוע פיגועי ירי. בחודש תשרי תשפ"ג יצאו מאות תושבים מאזור גב ההר להפגנות ובמשך ימים ארוכים הפגינו בכניסות לשכם וחסמו אותן לערבים. רק לאחר כשבועיים של הפגנות, וכאשר נרצח עדו ברוך הי"ד, לוחם גבעתי, שנורה בעמדה ליד שבי שומרון בידי מחבל שנמלט בחסות הדרכים הפתוחות, הוטל כתר על שכם למספר שבועות במקביל לחיסול מחבלים.

הגורם הבכיר מביע זלזול בהפגנות. "היתה הפגנה של כמה שעות. אני לא מכיר משהו מעבר", הוא טוען.

הוא מודה כי החלטה על אפשרות סגירה של שכם היא ברמתו של האלוף פוקס, אך הוא מתנגד לפגיעה באוכלוסיה הערבית. "ברמה הקולקטיבית לא נעשה כתר כי אני חושב שזה לא טוב לטיפול לטרור. גם לסגור חנויות בחווארה אני לא חושב שיביא ביטחון. סידרנו תשתיות בחווארה אבל לא סידור התשתיות ולא סגירת החנויות יביאו למצב שחמאס לא יבצע פיגועים".

ואם במחסומים עסקינן הרי שכלפי יהודים דווקא הוקמו מחסומים. אחרי רצח הלל ויגל יניב הי"ד בחווארה ערבים נסעו בחופשיות בשומרון, אולם צה"ל השקיע כוחות גדולים בחסימה של צעדה שתוכננה לאביתר במהלך השבעה. כתוצאה ממחסומי הצבא והמשטרה עוכבו גם מאות מנחמים שעשו את דרכם לבית האבלים בהר ברכה.

"לא נראה לך הזוי שהמערכת נאבקת בעוצמה מול צעדה לאביתר ופוגעת בניחום האבלים אבל הערבים נוסעים חופשי כאשר המחבלים עדיין חופשיים?", אני שואל את הגורם הבכיר.

"אני חושב שהביקורת הזו צינית ומתקשה לקבל אותה", הוא מגיב. "מי שהחליט שהוא רוצה לעלות לאביתר וקורא לכל יו"ש להצטרף, צריך לדעת שניערך לזה. כן טעינו שלא עדכנו בוויז וברדיו איך לנסוע באותו יום לנוסעים להר ברכה לשבעה".

אתה מצליח להבין מדוע זה נראה עניין פוליטי שאתם מחליטים לשים את הכוחות על אביתר במקום על מחבלים שאנחנו רואים שמצטלמים בפנים גלויות כשהם יורים?

"אני לא מתעסק בפוליטיקה. אני לובש מדים, הדעה הפוליטית שלי לא רלוונטית ולא ידועה גם לילדיי", אומר הגורם. "יש כאן בלגאן של מדינת ישראל. המדינה החליטה המציאות תהיה שונה בין יצהר לשאר המדינה".

"תפיסת עולמו ממרת את חיי החיילים"

לצד הביקורת על מדיניותו הביטחונית, בהתיישבות אומרים כי פוקס מוביל התנכלויות גם בנושאים הקשורים לפיתוח ההתיישבות. לפי גורם מדיני, פינויים שהתרחשו במאחזים ביהודה ושומרון מאז הקמת ממשלת הימין, היו לא פעם ביוזמתו של פוקס, שגם התנגד בפומבי להעברת הסמכויות על המנהל האזרחי לשר סמוטריץ'.

כך גם בנוגע לפינוי מתחם חינוכי סמוך לאנדרטת הנ"ד בבקעת הירדן שהתרחש בתקופת הממשלה הקודמת, לדברי ח"כ דאז והשר היום עמיחי שיקלי, מי שלחץ להרוס את המקום והביא לבסוף לפינויו והפקרתו לערבים שהציתו את האנדרטה שוב ושוב, היה פוקס.

פוקס חתום גם על עשרות צווי הגבלה מנהליים לתושבים יהודים. לעומת זאת, כנגד אנרכיסטים משמאל המציקים לחיילי צה"ל ותושבים בעיקר בהר חברון ובבקעה, הוא מגלה יד רכה במיוחד.

יו"ר ישראל שלי שרה העצני כהן כתבה לאחרונה לאחר אירוע בו אנרכיסטים וערבים תקפו ופצעו קשה רועה צאן יהודי בהר חברון כי: "לצערי הרב, ואני מדברת גם מגרונם של חיילים ומפקדים בצה"ל, וכמובן מגרונם של מתיישבים באזורי החיכוך הללו, הרוח הנושבת כלפי האנרכיסטים מכיוונו של אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, היא כאל פעילי שלום או פעילי זכויות אדם.זו כנראה תפיסת עולם, והיא ממררת את חייהם של החיילים והתושבים כאחד, עד לכדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם".

חומש תחילה

אחד המוקדים שבהם עלה פוקס על בריקדות למול ההתיישבות היהודית היה חומש. בבית האבלים של יהודה דימנטמן הי"ד התקבל פוקס בצעקות. הסיבה לכך נעוצה בתקופה שקדמה לרצח בה היו שוב ושוב התקפות טרור בדרכים המובילות לחומש, אולם הנסיונות לפעילות משמעותית יותר של הצבא, נתקלו לטענת אנשי חומש בהתנגדות מצד פוקס.

"פוקס תוקע את חומש כל עוד נשמתו בו", אומר גורם שמכיר את הנעשה בחומש. "גם אחרי הרצח הוא הצר את צעדי הישיבה וסירב כמעט לכל מתווה שהציעו בחטיבה ובאוגדה. הוא היה מעורב ברמה של הריסת מבנה שירותים שוב ושוב".

הרב מוטי דימנטמן שבנו יהודה הי"ד נרצח בחומש סיפר לקול היהודי על היכרותו עם פוקס: "יש לי היכרות עם יהודה פוקס מהברית שלו. אני למדתי אצל אבא שלו ר' דוד בשישית, וכשאבא שלו היה בא למבשרת לכולל הם היו מתארחים אצלנו בשבתות כשהיה ילד. בליל הרצח ובשבעה הוא היה סימפטי וחיבק אותנו אבל כשהועמדה אנדרטה לזכר יהודה במקום הרצח הם הורידו אותה מיד ולמכתב ששלחתי לו בנושא הוא לא ענה".

גם לאחרונה לאחר ביטול חוק ההתנתקות בכנסת בצפון השומרון, לא מיהר פוקס ליישם את מדיניות נבחרי הציבור ולחתום על צו צבאי המממש את החלטת הכנסת. פוקס סירב לחתום במשך חדשיים על הצו  המורה על ביטול החוק, ורק לאחר לחצים פוליטיים כבדים חתם על צו מצומצם, רק בנוגע לחומש, ולא בנוגע ליתר המרחב.

אם לא די בכך, פוקס סירב במשך מספר ימים לאשר למשאיות לעלות לחומש בכדי שהישיבה תעבור לאדמות מדינה. רק לאחר לחצים מגבוה הסכים פוקס לאפשר את המעבר.

הפיכה צבאית?

ביקשנו את התייחסותו של הגורם הצבאי להתנהלותו של פוקס בנוגע לחוק ההתנתקות.

הרי כשאלוף הפיקוד לא חותם על ביטול חוק ההתנתקות עד עכשיו וגם על חומש חתם רק חדשיים אחרי ואחרי לחץ פוליטי. ביטול החוק בכנסת זה יוצר אווירה של "הפיכה צבאית". שצה"ל מחליט במקום הכנסת והממשלה.

"לגבי חוק ההתנתקות הייתה דילמה אם להוריד הכל ולכתוב צו או להוריד חלקית ובסוף הורדנו חלקית. אין פה שום אמירה פוליטית", הוא אומר.

גם על אביתר, לשם חסם הצבא את הדרך עד לפיגוע האחרון, טוען הבכיר בפיקוד כי "מדובר בנקודה אסטרטגית. אם לא יהיה שם ישוב נשמח לשים שם מחנה צבאי כי המקום חשוב ביטחונית".

באותה תקופה פעל גם דובר צה"ל להשחיר את פניהם של המפגינים באמצעות פרסומים שחלקם התבררו ככוזבים על "תקיפות" של מתיישבים כנגד חיילי צה"ל.

פרסומי דובר צה"ל תדלקו גם את מחאות השמאל שהתנהלו במקביל. את אותן הפגנות מובילים גנרלים, חלקם היו גם מפקדי פיקוד מרכז כגון גדי שמני, ניצן אלון, מפקדי אוגדת איו"ש כגון נועם תיבון ועוד. רבים מהם חבריו של פוקס לדרך. גם בני משפחתו הקרובה של פוקס השתתפו במחאות השמאל, חלקם אף מפרסמים תכני שמאל רדיקאלי נגד "הכיבוש" ביהודה ושומרון. האם יש קשר והכוונה בין הדברים?

כאמור הגורם הבכיר טוען בתוקף כי האלוף אינו מונע משיקולים פוליטיים אלא משיקולים ביטחוניים בלבד.

כהונתו של האלוף תוארך?

בינתיים הקולות מתוך צה"ל מדברים על אפשרות ממשית לכך שבכוונת הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון גלנט להאריך את כהונתו של האלוף יהודה פוקס, ובכירים בהתיישבות הביעו בפנינו חשש כבד מאישור המהלך.

אביעד גדות, מנכ"ל ארגון "תורת לחימה" העוקב אחר התהליכים בצה"ל טוען כי הלימודים בתכנית של קרן וקסנר ופעילותו כנספח צה"ל בארה"ב הקצינו את עמדותיו המדיניות של פוקס שמאלה.

"עם מינויו של פוקס, עוד בטרם כניסתו לתפקיד, ביררתי אצל גורמים בחברון אודותיו מתקופת שירותו כמח"ט חברון. התרשמתי שהיה מפקד ענייני שמשימת הביטחון בראש מעייניו, ללא בעיות או אג'נדות מיוחדות. אלא שנאמר לי משפט, שהתברר כי 'הגשים את עצמו': "פוקס יצא ללימודים בארה"ב בווקסנר ולשירות בוושינגטון כנספח צה"ל, זה הרבה פעמים מספיק כדי לעצב מחדש תודעה של קצין בכיר", מספר גדות.

"ואכן, אנו נמצאים כיום במצב של שבר רציני אל מול מפקד פיקוד עם תפיסה מאד פרוגרסיבית, שגורמת לו להתנהל כקצין או"ם. הוא רואה לנגד עיניו סימטריה ואלימות הדדית יהודית-ערבית. מפקד פיקוד מרכז חייב להיות קצין בעל תודעה יהודית-לאומית ברורה, כי ההשלכה על אופי ביצוע התפקיד וההצלחה בשמירה על ביטחון היהודים היא נגזרת ישירה לעמדתו, ברגע שהוא מערב את דעתו הפוליטית בעבודתו המקצועית. במובן הזה - פוקס כשל כשלון חרוץ, השטח מדמם, וחובת הרמטכ"ל ושר הביטחון להחליפו."

תגובות (4) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 45 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד