מחקר חדש חושף את ההסתה בבתי הספר בסוריה "החדשה"

מחקר של מכון עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בגבול הצפון חושף את ההסתה, החינוך לג'יהאד והאנטישמיות ברשת בתי הספר "דאר אל־וחי א־שריף". מדובר ברשת בתי ספר המזוהה עם היאת תחריר א־שאם - ארגון הטרור שהקים אחמד א־שרע, אבו מוחמד אל־ג'ולאני, וממנו צמחו רבים מבכירי המשטר הסורי החדש. כיום פועלת הרשת בחסות מוסדות המשטר החדש, תחת פיקוח משרדי החינוך והווקף הסוריים, וכחלק ממערכת החינוך המתמסדת תחת שלטונו של א־שרע.

המחקר, שבחן 65 מספרי הלימוד וחוברות העבודה העדכניים של הרשת, מגני הילדים ועד בתי הספר היסודיים, מצא כי לצד מקצועות הליבה משולבים באופן שיטתי מסרים אידיאולוגיים, ג'יהאדיסטיים, אנטי־ישראליים ואנטישמיים.

לא מדובר בשיעור בודד או בספר לימוד חריג. על פי חוקרי עלמא, המסרים משולבים לאורך שכבות הגיל ובמקצועות שונים, באופן שנועד לעצב את תפיסת עולמם של התלמידים כבר מגיל צעיר.

כך, בחוברת ללימודי חברה לכיתה ד', בפרק העוסק בגבולות סוריה, נדרשים התלמידים להשיב על השאלה: "מה שמה של הארץ שעליה השתלט האויב הציוני?". במכון עלמא מציינים כי עצם הכינוי "האויב הציוני" מוצג לילדים כעובדה, בעוד ישראל מתוארת כישות זרה שהשתלטה על אדמה ערבית. במפות המופיעות לאורך תוכנית הלימודים מסומן כל שטחה של מדינת ישראל בשם "פלסטין".

המסרים מקבלים גם אופי דתי מובהק. בפרק העוסק ב"תנועות הג'יהאד בנות זמננו", בספר לימודי האסלאם לכיתה ד', נרמז כי יש לקיים ג'יהאד ב"פלסטין" כדי להתמודד עם "היהודים העושקים".

אחד המושגים המופיעים בחומרי הלימוד הוא "ג'יהאד א־טלב" - הג'יהאד ההתקפי. בניגוד לג'יהאד הגנתי, המוצג כמלחמה להגנת המוסלמים, מדובר בתפיסה הלכתית של יציאה למאבק מול הכופרים והרחבת שלטון האסלאם.

בחומרי הלימוד שנבדקו מוגדר ג'יהאד א־טלב כ"יציאה נגד האויב הכופר, השתלטות עליו ועל ארצו, עד שהארצות והאנשים ייכנעו לאסלאם". כלומר, לא מאבק הגנתי מול תוקף, אלא יציאה למלחמה נגד הכופרים והשתלטות על אדמתם. כך, בתוך מערכת חינוך המיועדת לילדים, נשמרים מושגים ורעיונות המזוהים עם עולם המחשבה הסלפי־ג'יהאדיסטי שממנו צמחה היאת תחריר א־שאם.

גם הדמויות הנבחרות לשמש מודל לתלמידים מלמדות על תפיסת העולם של הרשת. בחוברת ללימודי חברה לכיתה ד' מוצגת דמותו של עז א־דין אל־קסאם. על פי הטקסט המצוטט במחקר, אל־קסאם "המשיך לשאת את נשקו נגד הנצרות והיהדות ברחבי סוריה ופלסטין עד הרגע האחרון בחייו".

בהמשך נאמר לתלמידים: "היהודים מילאו את ארצכם וגנבו את מולדתכם", ומובאת קריאתו של אל־קסאם: "לא אשוב למסגד הזה עד שהיהודים והאנגלים יגורשו".

התמונה העולה מ־65 הספרים והחוברות שבחנו חוקרי עלמא אינה מסתכמת בעוינות מדינית לישראל. הסכסוך מוצג במונחים דתיים, היהודים מתוארים כאויבים וככופרים, הג'יהאד נגדם זוכה ללגיטימציה, ותפיסת הג'יהאד ההתקפי — הכנעת האויב וארצו לשלטון האסלאם — נלמדת כבר בבית הספר היסודי.

הרשת הוקמה בשנת 2017, בשעה שהיאת תחריר א־שאם ביססה את שלטונה במחוז אידליב. בתחילת דרכה נועדה בין היתר לילדיהם של לוחמים אסלאמיסטים. מאז היא צמחה במהירות: בשנת הלימודים 2024–2025 כבר למדו בה כ־16 אלף ילדים ביותר מ־70 מוסדות חינוך. סיסמתה היא "לקראת דור קוראני ייחודי".

אלא שמאז נפילת משטר אסד ועליית א־שרע לשלטון בדמשק, הרשת כבר אינה פועלת רק בתוך המובלעת האסלאמיסטית של אידליב. לפי מכון עלמא, "דאר אל־וחי א־שריף" התרחבה למחוזות מרכזיים בסוריה, זכתה להכרה רשמית ופועלת כיום תחת פיקוח משרד החינוך ומשרד הווקף של המשטר החדש.

המשמעות היא שחומרי לימוד שנוצרו בתוך המערכת האידיאולוגית של היאת תחריר א־שאם אינם נעלמים עם המעבר של א־שרע מג'ולאני, מפקד ארגון ג'יהאדיסטי באידליב, לנשיא בחליפה בדמשק. להפך: לפחות במקרה של "דאר אל־וחי א־שריף", המנגנון החינוכי שצמח תחת שלטון HTS ממשיך לפעול ולהתרחב גם בסוריה החדשה.

המחקר מתפרסם דווקא בשעה שהמערב ממשיך בצעדים להלבנת המשטר החדש. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על החלטתו לפתוח בהליך להסרת סוריה מרשימת המדינות התומכות בטרור, ואף שיבח את א־שרע ואמר כי עשה "עבודה נהדרת".

בוושינגטון מסבירים את המהלך ברצון להסיר חסמים מעל שיקום סוריה, לעודד השקעות ולסייע לייצוב המדינה. אלא שהממצאים של מכון עלמא מציפים מחדש את השאלה מה באמת השתנה במשטרו של א־שרע - והאם השינוי שעבר מנהיג אל־קאעידה לשעבר הוא שינוי אידיאולוגי, או בעיקר שינוי באופן שבו הוא מציג את עצמו לעולם.

בעוד א־שרע נפגש עם מנהיגי העולם, מסיר את חליפת הקרב, עונד עניבה וזוכה בהדרגה ללגיטימציה בינלאומית - בבתי הספר המזוהים עם המערכת שממנה צמח ממשיכים ללמד את הדור הבא על "היהודים העושקים", על "האויב הציוני" ועל החובה לצאת נגד "האויב הכופר" עד שארצו ואנשיו ייכנעו לאסלאם.