העיתונאי מוחמד מג׳אדלה דיווח כי ב־22 באוגוסט יתקיימו לראשונה פריימריז ברע״מ, בנפרד מהתנועה האסלאמית וללא כפיפות למועצת השורא. הדיווח תואם את הקו שמקדם מנסור עבאס כבר תקופה: הצגת רע״מ כמפלגה עצמאית, שהתנתקה ממנגנוני התנועה האסלאמית וממועצת השורא. מבחינתו של עבאס, הקשר הגלוי למועצת השורא מקשה על האפשרות לשווק את רע״מ כשותפה לגיטימית למפלגות המרכז־שמאל.
אבל מה באמת השתנה במפלגת רע"מ?
כדי להבין זאת צריך לחזור למנגנון שפעל עד היום. רע״מ הוקמה בשנת 1996 כזרוע הפוליטית של התנועה האסלאמית – הפלג הדרומי. את מועמדיה לכנסת בחרה הוועידה הכללית של התנועה האסלאמית, גוף שהורכב ממאות נציגים של סניפי התנועה ומוסדותיה. ההרכב המלא של הוועידה, המפתח שלפיו חולקו הצירים וזהות כל חבריה לא פורסמו לציבור. גם הרכב מועצת השורא לא היה שקוף. לכן עצם קיומן של בחירות פנימיות אינו חידוש: גם בעבר התקיימו הצבעות שבהן בחרו חברי הוועידה את מועמדי רע״מ.
המהלך שמוביל עבאס הוא בראש ובראשונה הפרדה מוסדית כלפי חוץ. במקום שהמועמדים ייבחרו בוועידת התנועה האסלאמית, הם ייבחרו כעת בידי מה שמוגדר כ״הוועידה הכללית של רע״מ״. בהודעת המפלגה נאמר כי הכינוס מתקיים במסגרת השלמת ״ההיערכות הארגונית וההתחייבויות החוקתיות״, אולם לא הוסבר מי הם חברי הוועידה החדשה, כיצד נבחרו, מי קובע את מספר הנציגים מכל יישוב ומהו הקשר שלהם לסניפי התנועה האסלאמית.
וזו השאלה המרכזית שממנה מתעלמים הדיווחים החגיגיים: גם אם הגוף הבוחר קיבל שם חדש, האם האנשים המרכיבים אותו השתנו? אם רוב חברי ועידת רע״מ הם אותם פעילים, מזכירי סניפים ואנשי עמותות המזוהים עם התנועה האסלאמית, הרי שמועצת השורא אולי איבדה את סמכותה הרשמית לאשר את הרשימה — אך התנועה עדיין שומרת על השפעה עמוקה באמצעות האנשים המרכיבים את הגוף הבוחר.
בריאיון שפורסם ב״הארץ״ טען עבאס כי אין נתונים מדויקים על מידת החפיפה בין רע״מ לתנועה האסלאמית. לדבריו, ״ביישובים רבים מכהנים מזכירי סניפים ונציגים של המפלגה שאינם משתייכים לתנועה האסלאמית״. אלא שלא פורסמו שמות, מספרים או דוגמאות שיאפשרו להעריך עד כמה מדובר בשינוי משמעותי, ומה שיעורם של אותם נציגים שאינם אנשי התנועה.
ייתכן שעבאס אכן מבקש להשיג לעצמו מעט יותר חופש פעולה מול הנהגת התנועה האסלאמית. אלא שכל עוד רע״מ אינה מפרסמת את תקנון הוועידה, את דרך בחירת הצירים ואת מידת החפיפה ביניהם לבין מוסדות התנועה, אין בסיס לקבוע שמדובר בניתוק ממשי. נכון לעכשיו, נראה שהשינוי העיקרי הוא בהגדרה: במקום שוועידת התנועה האסלאמית תבחר את נציגי רע״מ, ועידה הנושאת את שמה של רע״מ תעשה זאת — כאשר שליטת אנשי התנועה בתוכה עשויה להישאר חזקה מאוד.
בשורה התחתונה, ההכרזה על ״פריימריז ראשונים״ ועל התנתקות ממועצת השורא נראית בעיקר כמהלך תדמיתי. המעטפת הארגונית השתנתה, אבל לא הוצגה עדיין ראיה לכך שמרכז הכוח השתנה. מבחינה פוליטית, השינוי הזה עשוי לאפשר למפלגות בגוש בנט–איזנקוט לטעון שרע״מ עברה שינוי מוסדי ולהכשיר מחדש את צירופה לממשלה — גם כאשר מאחורי הכותרת החדשה נשארים אותם אנשים ואותם מוקדי השפעה.