"חברים לעולם לא נפרדים"

חבריהם של כמה מן העצורים בפרשת דומא, אשר על פי הדיווחים עוברים עינויים קשים במרתפי השב"כ, פרסמו מכתב פומבי לחבריהם הכלואים שם.

משה הס, מיוזמי המכתב, אמר לקול היהודי שמטרת המכתב היא להביע תמיכה בחברים בשעה זו ובעיקר "להמשיך הלאה בשמחה ובעשייה הברוכה".

להלן תוכן המכתב, עליו חתמו עד לשעה זו כמה עשרות מחבריהם של העצורים:

חברים לעולם לא נפרדים!

בימים האחרונים התוודענו לצערנו למציאות קשה, בה חברינו היקרים מאוד נשברו בחקירות השב"כ. אין לנו עדיין ידיעות מספיקות מה וכמה בדיוק הם דיברו, אבל נראה שהולך להיות גל מעצרים בקרוב, ומי יודע אחריתו. כשעצור נשבר ודיבר – הסיפור עדיין לא נגמר. הוא יכול אח"כ, לא עלינו, להמשיך ולהפליל אחרים, הוא יכול לעשות עימות מול חבריו וכו'. את הדברים הללו משיגים החוקרים על ידי שאומרים לו שלאחר שדיבר כבר אף אחד לא יהיה יותר חבר שלו בחיים, אז לפחות שידבר ויציל את עורו.

דבר ראשון עלינו לדעת שכוחות ה"בטחון" רוצים להפריד בינינו. הם ישמחו שנתפלג, נתחלק ונריב. לא נשחק לידיים שלהם! כשהם רוצים שניפרד – דווקא נתחבר ונהיה חברים! נזדהה כולנו עם העצורים ועם כאבם, נתפלל עליהם, נתמוך בהם ונעזור להם בכל מה שנוכל. כי חברים נשארים לנצח.

אם רצוננו להמשיך הלאה במסענו אל הגאולה על אף הקשיים, עלינו לחזק את הקשר בין החברים, וכך, במידה וחלילה יעצרו נוספים – הם ידעו שיש להם חברים בחוץ. חברים שאוהבים אותם, מאמינים בהם ומחכים לשחרורם המהיר. רק כך יוכל להיות לעצורים כוח לשרוד את החקירות הקשות.

[הערה מעשית חשובה: אם חלילה מישהו נעצר, עליו לשתוק, לשתוק, לשתוק ולשתוק, ללא כל הגיון וסיבה, אפילו אם הוא נתקל בהפללה נגדו. בשב"כ החיים מתהפכים, אור נהיה חושך ומר נהיה מתוק. אין צורך לנסות לעשות חשבונות – פשוט לשתוק ללא כל הגיון וסיבה, ראש בקיר! במידה שיהיו גם עימותים עם מי שהפליל אותו – על העצור להכחיש ולומר לחברו שהוא משקר (פעם אחת), ולחזור למצב הרגיל של השתיקה הנ"ל].

הסיפורים האלו הם הזדמנות טובה להיפגש עם מאמר חז"ל "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". מי שלא היה בשב"כ לא יודע על מה מדובר. מי שלא היה בשב"כ – שישמח שלא היה. אבל שרק ינסה לחשוב על אותם יהודים טובים ויקרים שנשברו. חברים שלנו, שעד אתמול היינו איתם ביחד. הם בטוח לא רצו לדבר על אף אחד, אבל הם בכל זאת דיברו. למה? לאלוקים פתרונים.

בשנה האחרונה קרו כמה וכמה מקרים כאלו. בהתחלה היו כאלה שעוד רצו לומר שמי שדיבר אינו בסדר, שצריך 'להחרימו' וכדומה. אבל כעת נראה שממש כבר אי אפשר לומר דברים כאלו וחייבים פשוט לחבק אותם חזק חזק. חקירות שב"כ זה דבר קשה, קשה פיזית ובעיקר קשה נפשית. חוקרי השב"כ הם פסיכולוגים מדרגה ראשונה, שמי שהיה שם – גם אם הצליח לשתוק – אומר שזה היה בלי כל סיבה הנראית לעין. כשהוא שתק הוא חשב שהוא עושה את הדבר הכי פסיכי ואידיוטי שיש.

מבית האסורים נצא למלוך

אסור לנו בימים חשובים אלה לאבד את העשתונות. עלינו לזכור מאין באנו ולאן אנחנו צועדים. באנו מאברהם אבינו שהושלך לכבשן האש, מיוסף שהיה בבית האסורים, מחנניה מישאל ועזריה, עשרת הרוגי מלכות, מְעוּני האינקוויזיציה וכל היהודים בהיסטוריה שמסרו נפשם על קדושת ה'; אנחנו הולכים לימות המשיח, שלפניהם אמרו חז"ל שיתקפו אותנו חבלי המשיח. ובחסידות מוסבר שתפקידם של חבלי המשיח הם כדי שלא נוכל לסבול עוד רגע אחד בגלות, ופשוט נבעט בגלות ונצא ממנה. ללא הייסורים שלפני הגאולה, כך מוסבר, היינו נשארים לנצח בגלות, כמו תינוק שבלא צירי הלידה לא היה יוצא לעולם מהבטן החמה והנעימה של אמא.

כל אמא שבנה החייל נופל בקרב יודעת שבנה לא מת סתם, אלא נהרג כגיבור על קידוש ה'. אנחנו יודעים גם שכל חבר שיושב בכלא הוא גיבור, הוא יושב בכלא על קידוש ה'. אסור לנו ליפול ברוחנו ולחשוב שמישהו יושב בכלא 'סתם', או רק בגלל שהוא דיבר. אין סתם בעולם! הכול הכול מכוון בהשגחה פרטית מלמעלה, ה' מתווה לכל אחד את המשימה המיוחדת לחיים שלו.

גבורה הינה כוח מאוד חזק של התגברות, כך מובא, וניתן להשתמש בכוח הגבורה גם כדי להגביר את החסד – "כי גבר עלינו חסדו". לדוגמא: הרבה עצורים ועצורי בית אומרים למפרע שאם הייתה להם אפשרות הבחירה – הם היו הולכים שוב על התקופה הזו בחיים, אבל אם היינו שואלים מראש – מישהו מהם היה מוכן להיכנס לכלא? מובן שלא. ה' משתמש בכוח הגבורה, הוא מכניס לכלא ללא שאלות, ואח"כ – אם יזכנו ה' – נראה את הטוב שבזה, טוב מוגבר וחזק הרבה יותר מחסד רגיל של ה'.

נסיים במימרא חסידית של הרבי מהר"ש מליובאוויטש (גם הוא נעצר, על ידי השלטונות הרוסים): "העולם אומר שכשיש מכשול – אם אי אפשר לזחול מלמטה קופצים מלמעלה; אבל אני אומר – לכתחילה צריך לקפוץ מלמעלה ('לכתחילה אריבער!')". צריך להפוך כל מכשול למקפצה הלאה, אל עבר מדרגה יותר גבוהה, שלא היינו מגיעים אליה בלעדי המכשול. כדרשת הפסוק "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם לדעת" – כל הנסיונות והקשיים שה' מביא עלינו הם רק כדי שבסופו של דבר נדע ונכיר את ה' ברמה יותר גבוהה מזאת שהייתה לנו לפני הנסיון.

דידן נֹצח!