האירועים האחרונים מאופיינים ע"י גורמים במערכת כ"פיגועי אוירה". פחות התארגנות מסודרת, פחות אמצעים יעילים, והרבה יותר פעולות מקומיות לא מאורגנות, המושפעות בעיקר ממצב הרוח ומההסתה.
האם ניתן למנוע "פיגוע ספונטני"?
פיגועי דקירה ודריסה, כמו גם זריקות "ספונטניות" של אבנים ובקבוקי תבערה נכללים בהגדרה זו, ובהצטברותם לרצף של אירועים הוכיחו את הצלחתם, מנקודת המבט של האויב, כמובן.
התופעה שבעבר נקראה "המפגע הספונטני" מאתגרת את המערכת לא פחות מפיגועי טרור מתוחכמים. בשונה מהם, "המפגע הספונטני" אינו צפוי, אינו מחובר לתשתיות טרור, ואינו זקוק לאמצעים. השב"כ ואנשי יחידות המודיעין הנזקקים ל"הצפות מידע" המבוססות על קשרים והתארגנויות, מתקשים הרבה יותר באיתור מחבל פוטנציאלי כזה.
את הדרך המגוחכת של מערכת הביטחון להתמודדות עם אתגרי השעה בדמות מיגוני הטרמפיאדות, אין צורך לטרוח ולתקוף. אפילו שרי ממשלה וח"כים מהקואלציה מבינים שהפעם זה כבר מוגזם.
לא מנצחים מערכה באמצעות מיגון.
אבל מה באמת יכול לבוא כפתרון? הרי אכן ישנה כאן בעיה. כל נער בן 17 יכול לקחת רכב או סכין מטבח, ולבצע פיגוע שבלתי אפשרי לצפותו מראש. האם יש דרך למנוע זאת?
