"אם נחליט - נשתק את המדינה" הערבים אזרחי ישראל מאיימים בהשבתת המשק

לפני כחודש התראיין חבר הכנסת איימן עודה ויו"ר חד"ש לכאן חדשות וקרא למרד אזרחי של ערביי ישראל על רקע התפשטות הפשיעה והאלימות: "חייב להיות מרי אזרחי של החברה הערבית בישראל" אמר עודה, "אני קורא להשבתה של החברה הערבית. קורא להסתדרות, לשלטון המקומי ולכל אדם בהיותו אדם להצטרף אלינו". 

הרעיון של השבתת המשק חוזר ונשנה בשבועות האחרונים, כשהדוברים מציינים את התחומים שבהם נשען המשק הישראלי על כוח העבודה של הערבים אזרחי ישראל, בטענה כי זהו כוח שדרכו ניתן להשפיע על המדיניות. בסיום ישיבה שקיימה ועדת המעקב לפני כשבועיים פורסמה הודעה שבה נכתב כי הוודעה מתכננת "שלושה ימי מרי אזרחי לא אלים, שיכללו השבתה של שירותים ציבוריים".

מי שנתן גב לקריאה הזו היה פרפ' ברק מדינה - רקטור האונ' העברית בירושלים שנאם בהפגנה שארגנה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל בשבת האחרונה בתל אביב ואמר: "ממשלה שכושלת בתפקידה, שאינה מגנה על החיים, אין לה זכות קיום [...] יש לכבד את החוק, לשלם מסים, ולוותר על זכותנו להפעיל כוח, רק אם הממשלה מגנה עלינו".

מי שדוחף את רעיון השבתת המשק הוא ג'מאל זחאלקה - היו"ר החדש של ועדת המעקב וחבר תנועת בל"ד, המזוהה עם הסמן הקיצוני-לאומני של ערביי ישראל, שהכריז בהפגנה בתל אביב כי "צעדים אלה יימשכו באופן הדרגתי ומחריף, עד להגעה למרי אזרחי מלא ומקיף". לעומת זאת מנסור עבאס יו"ר רע"מ הזהיר כי השבתה רחבה יכולה לסכן, ולהוביל לעימות רחב מול המדינה שבסיומו ייפגע מעמדם של ערביי ישראל. 

מאזן האימה של ערביי ישראל השפיע בעשורים האחרונים על קבלת ההחלטות, מאז פרעות אוקטובר 2000 שבהם הצטרפו ערביי ישראל למהומות שהציתו את האינתיפאדה השנייה ובעקבותיהן נכתב דו"ח וועדת אור.

החשש מפני התפרעויות נוספות של ערביי ישראל, גרם לגרירת רגליים מול הבנייה הבלתי חוקית הערבית במזרח ירושלים, בנגב ובגליל, תוכניות שהיו אמורות הביא לעצירת ההפקרות בנגב ולהחזיר את היכולת לייצר משילות נגנזו בזו אחר זו בעקבות איומים של ערביי ישראל, כך למשל היה גורלו של מתווה פראוור בגין שנגנז אחרי כמה הפגנות אלימות, כך נבלמה הקמת תחנות משטרה ביישובים ערביים.

מאחורי השינוי בשנתיים האחרונות ניתן לציין שלושה גורמים: אירועי שומר חומות שהסתיימו באופן שונה בעקבות התגייסות אזרחית והובילו לשינוי תודעתי ביחס לחומרת האיום מצד ערביי ישראל, הקמת ממשלת הימין ומינוי השר בן גביר לשר לביטחון לאומי, המשמעותי ביותר, הטבח בשמחת תורה שהביא לשינוי מדיניות חריף. מאז תחילת המלחמה התלוננו בכירי ועדת המעקב כי המשטרה מונעת מהם לקיים הפגנת וצעדות - אותם הפגנות ששימשו בעבר כבסיס להתפרעויות. בקול היהודי פרסמנו סרטון של כמאל חטיב מבכירי הפלג הצפוני בסרטון שבו הוא מסביר שהערבים אזרחי ישראל לא מתפרעים בגלל היד הקשה של המשטרה "שאי אפשר לתאר כפחות ממשטר צבאי הוטל עלינו. נמנע מאיתנו להפגין, נמנע מאיתנו להרים קול".

בסרטון שהופץ מהפגנה של  "עומדים ביחד" נואמת פעילה לא מזוהה באחת ההפגנות. "אנחנו 40% מהצוות הרפואי בתי החולים-60% מנהגי האוטובוס שעובדים בישראל  אנחנו כוח גדול מאד אם אני ואתה וכל מי ששומע את זה מחליט יום אחד לא לצאת מהבית אנחנו משתקים את המדינה". אתמול פרסם ארגון "עומדים ביחד" יוזמה בשם ״יום האפס״ שהובילה נרדין ארמלי, כלכלנית משפרעם - אפס רכישות באשראי, נכון לעכשיו נראה שההיענות ליוזמות הספונטניות עוד דלה,  אבל ועדת המעקב מאמינה כי השבתת המשק היא כלי שיחזיר לידיים של ערביי ישראל את מאזן האימה מול המדינה.