דו"ח ארגון השמאל הקיצוני: הכלכלה הפלסטינית במשבר עמוק

ארגון מען הוא ארגון עובדים בעל אידאולוגיה סוציאליסטית קיצונית שבראשו עומד אסף אדיב, אחיו של אודי אדיב (פעיל שמאל קיצוני שריגל למען סוריה), ומי שהיה בעבר חלק מתנועת השמאל הקיצוני הפרו פלסטיני "דרך הניצוץ". הארגון הוציא לאחרונה דו"ח שמטרתו הייתה לשכנע לחזור לתעסוקת העובדים הערבים, והוא מאגד נתונים נוספים על ההשלכות של הפסקת כניסת הפועלים הפלסטינים לישראל.

לפי הדו"ח שפורסם בחודש שעבר הכלכלה הפלסטינית נמצאת ב"קריסה מוחלטת" בעוד שברצועת עזה הפעילות הכלכלית הגיעה לקיפאון מוחלט בעקבות ההרס הנרחב, ואילו ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) המשבר הוא מורכב ומחריף . הדו"ח קובע כי הגורם המרכזי והישיר למשבר הכלכלי החמור והמסוכן ב"גדה המערבית" הוא ההחלטה הישראלית למנוע מכ-200,000 עובדים פלסטינים מלהגיע למקומות עבודתם בישראל במשך שנתיים.

לטענתם, הפסקת זרם ההכנסות של העובדים הפלסטינים שהיוו את הבסיס הפיננסי ליותר ממיליון איש (כשליש מתושבי יו"ש), היא מכה קשה לכלכלה הפלסטינית. על פי הנתונים המובאים בדו"ח, לפני המלחמה שכר העובדים הפלסטינים תרם כ-2.5 מיליארד דולר בשנה לכלכלה הפלסטינית, והיווה יותר מ-20% מהתמ"ג הפלסטיני באותה שנה, בשנים שלאחר מכן משקל שכר העובדים גדל עוד יותר.

ההכנסה הזו לפי מחברי הדו"ח הייתה ה"דלק" שהניע את גלגלי הכלכלה המקומית, החל מחנויות מכולת קטנות ועד סוכנויות רכב גדולות, ויצרה מחזור כלכלי משגשג. הפסקת מקור הכנסה חיוני זה הובילה למצב של מיתון עמוק. לטענתם העצירה הפתאומית של העסקת כ-200,000 עובדים (כ-120,000 עובדים עם אישורים רשמיים, כ-40,000 ביישובים, וכ-40,000 ללא אישורים) יצרה משבר הומניטרי וכלכלי עמוק בשטחים הפלסטיניים. 

נושא נוסף שעולה בדו"ח הוא כי בצל המשבר הפיננסי, עצם קיומה של הרשות הפלסטינית הפך למאויים, בין היתר עקב התלות הגבוהה שלה בהעברות המכס והמיסים מישראל, המהווים כ-65% מסך הכנסותיה. הקיצוצים הנרחבים, והפסקת העברות כספי המיסין על ידי ישראל, הובילו לגירעון תקציבי חמור. כתוצאה מכך, הרשות הפלסטינית נאלצה לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי (מורים, שוטרים, עובדי עיריות), שהחלו לקבל בחלק מהחודשים רק 70% עד 80% משכרם, ולעיתים אף לא קיבלו שכר מלא לפני חגים.

לפי מחברי הדוח נוסף לגורם העיקרי של הפסקת התעסוקה, המשבר הכלכלי אצל ערביי יו"ש הוחמר על ידי גורמים נוספים, כמו מגבלות על תנועת ערבים אזרחי ישראל לאזורי הרשות הפלסטינים. מה שפגע בעורק החיים המסחרי בערים כמו ג'נין, שכם וטול כרם. במחוז ג'נין, ההפסד המסחרי כתוצאה ממניעת כניסת הקונים הערבים הישראלים הוערך ב-24 מיליון שקל תוך חודש וחצי מהלחימה.

תחום נוסף שנפגע ברשות הפלסטינית במהלך המלחמה הוא שירותי הרווחה. הדו"ח טוען כי ברשות הפלסטינית יש קריסה של  ביטוח הבריאות: מערך ביטוח הבריאות המקיף לעובדים ולמשפחותיהם, שמומן באמצעות ניכוי חודשי של 93 שקל משכר כל עובד, קרס עם הפסקת העבודה, והותיר עשרות אלפי משפחות ללא כיסוי רפואי. בנוסף עובדים רבים שאיבדו את מקור הכנסתם לא הצליחו להחזיר הלוואות בנקאיות שלקחו לצרכי שיפור חייהם (כגון שכר לימוד או בניית בתים), ובעקבות זאת ננקטו נגדם הליכים משפטיים על ידי הרשות הפלסטינית כולל מעצרים

הדו"ח של ארגון מען מצטרף לסדרת פרסומים בחודשים האחרונים המתארים את הפסקת כניסת הפועלים לישראל כאחד הגורמים העיקריים המשתלבים בקריסה כלכלית ברשות הפלסטינית במהלך המלחמה, הדו"ח שהופק על ידי פעילי שמאל קיצוני תומך כמובן בהחזרת הפועלים כדי להציל את הרשות הפלסטינית, אנשי ימין שרואים ברשות הפלסטינית אויב יכולים לראות בזה הזדמנות לביטול נזקי הסכמי אוסלו.