המלחמה עם לבנון לכאורה נגמרה עם הסכם הפסקת אש, למרות שצה"ל עדיין תוקף את חיזבאללה ומונע ממנו להתעצם. על פי דו"ח של מרכז עלמא, שחוקר את אתגרי הביטחון בצפון, חיזבאללה לא רק מנסה לחזור לשליטה בדרום לבנון, אלא מנסה לבסס את עצמו גם בסוריה.
האם התקיפות נגד הניסיונות של חיזבאללה להתעצם מחדש יחזיקו מעמד לאורך שנים? יש מי שמשוכנעים שכדי להבטיח את השקט ואת בטחון ישובי הצפון, לא יהיה מנוס לישראל מלשנות את הגבול הצפוני שלה לתמיד, ולספח את השטח שמדרום לליטאני.
עמיעד כהן, מנכ"ל המרכז לחירות ישראל, מדבר על כך הרבה לפני הפסקת האש.
"הדבר היחיד שמעניין את חיזבאללה, זה הריבונות שלהם על האנשים והריבונות שלהם על הקרקע. ואת זה אנחנו צריכים להפסיק" - מסביר כהן.
"אנחנו צריכים להודיע באופן ברור, שיש תוצאה אחת בלבד למלחמת לבנון השלישית. שהם מאבדים את הריבונות שלהם על הקרקע, והם מאבדים את הריבונות שלהם על האנשים שלהם, במרחב הרלוונטי."
עמיעד מדגיש שלא מדובר ברצועת ביטחון או שליטה זמנית, אלא בגבול קבע: "מעבירים את הגבול לליטני כי זה נותן שתי יתרונות. אחד, זה פוגע בנקודת ההכרעה של חיזבאללה, וזה מייצר בעצם גבול בר הגנה".
"מי שמכיר את גבול ישראל-לבנון היום, יודע שהוא לא בר הגנה. הוא מבוסס על טופוגרפיה מאוד מאוד מורכבת. שאת אחד משני האיומים המשמעותיים של חיזבאללה, שזה פלישה קרקעית, בניגוד לירי רקטי, הוא משבש באופן משמעותי. לא מונע לחלוטין. אבל טופוגרפיה בתורת המלחמה, היא דבר קריטי".
המודל שעליו מתבסס כהן הוא תיקון הגבול שישראל ביצעה מול סוריה ברמת הגולן במלחמת ששת הימים, מה שהציל אותה במלחמת העצמאות.
"קו התלים הצליח למנוע את השמדתה של מדינת ישראל ב-1973. תדמיין לעצמך מצב שבו לא כבשנו את רמת הגולן ב-67, לא היה לנו את פתחת בוקעתא, או עמק הבכא, כדי שתיווצר טופוגרפיה ונוחות לאביגדור קהלני להגן אל מול שתי דיביזיות סוריות. הוא היה צריך להגן עליהם מכיוון קיבוץ גדות, כש-450 טנקים דוהרים עליו, מלמעלה למטה, במורדות רמת הגולן."
מה לגבי התיישבות לאחר תיקון הגבול? עמיעד כהן לא מתנגד לכך באופן עקרוני אבל חושב שמוקדם לדבר עליה: "אני לא חושב שאפשר בלי התיישבות, אבל התיישבות היא כלי להחזיק את השטח".
גם אנה סלוצקין, אחותו של ישראל סוקול הי"ד, מתנועת 'עורי צפון', מתריעה מעל כל במה שהיא מגיעה אליה על כך שכדי לסיים את המלחמה, ולא לייצר מעכשיו את המערכה הבאה, ישראל חייבת לתפוס את השטח בדרום לבנון ולספח אותו: "אנחנו נמצאים בעמדה הרבה יותר טובה מאשר לפני שהתחלנו את המלחמה, אז אנחנו אומרים תודה על מה שיש, אבל צריך הרבה יותר."
לדבריה, צריך להודות על כך שצה"ל ממשיך לתקוף את חיזבאללה למרות הפסקת האש, אבל זה ממש לא מספיק: "אלה המלחמות של אתמול. זה הדברים שצריך לעשות לפני שנכנסנו ללחימה. ברגע שנכנסנו ללחימה, השטח שאליו נכנסנו, חייב להיות שלנו."
"עזוב את נושא ארץ ישראל ועזוב כל הדברים האחרים, מבחינה צבאית זה לא הגיוני להחזיק גבול כמו שאנחנו מחזיקים היום. אם אנחנו מדברים על זה שחסר כוח אדם בצה"ל, ברגע שאנחנו מיישרים את הגבול, לפחות לפי הליטני, לפי מטולה, אנחנו מדברים על חיסכון בסד"כ, כי א': הגבול יותר קצר, וב': הרבה יותר קל להגן עליו".
מי מבטיח שמדיניות כיסוח הדשא תמשך גם בממשלה הבאה?
עמיעד: "עוד לא הכרענו אף אחד מאויבנו במלחמה הזאת. את איראן בחרנו לא להכריע, את חיזבאללה בחרנו לא להכריע, ואת חמאס אנחנו בוחרים להכריע, רק אנחנו לא עושים את זה."
"יש עדיין חמישים אלף שיעים שרוצים להרוג אותנו. האם זה אומר שיהיה שקט בגבול הצפוני בעשור הקרוב? האם הם מנסים לבנות את הכוח? אני חזרתי שלשום ממילואים בצפון, אני יודע בוודאות, הם מנסים לבנות את הכוח עדיין, הם רוצים להרוג אותך עדיין."
"הם חלשים? כן. קשה להם? בינתיים. האם אני יכול להתחייב שראש הממשלה הבאה של מדינת ישראל ימשיך לפגוע בבניין הכוח של חיזבאללה? אני לא יודע."
"זה נכון גם בסוריה. סוריה כרגע חלשה, אז לא מהווה כרגע איום ישיר על מדינת ישראל. ברוך ה'. האם הצבא הסורי רוצה להיבנות? התשובה היא כן. האם הם מנסים להיבנות? כן. האם מדובר בג'יהאדיסטים ששונאים את העם היהודי כתפיסה דתית, אמונית? התשובה היא כן."
על פי הפרסומים ישראל כרגע הולכת להסדרה, אך השאלה כתמיד יהיה מה טיבה של ההסדרה שתתגבש. "קודם כל אנחנו לא צריכים לתת כלום. המצב עכשיו צריך להיות הכרה במדינת ישראל והכרה קודם כל בתיקוני הגבול אני מדבר על כל החרמון שלנו, אני מדבר כמובן על הר דוב, שבתפיסה הלבנונית הוא שטח סורי, וכמובן, כמובן, כל השטח הדרוזי כאזור חייץ. צריך להבין שלישראל אין בעיה להישאר במצב הנוכחי, אני לא צריך את ההסכם. הם צריכים את ההסכם."
גם סלוצקין חושבת שעל אף השקט אסור לסיים את המערכה הזאת בלי שחיזבאללה יחווה תבוסה כואבת. "אם נשאר במצב הנוכחי, אנחנו יכולים לפגוש אותם בעוד חמש או עשר שנים"
"נקודת סיום המלחמה שלנו תהיה שאנחנו לקחנו שטח, ולקחנו אותו לתמיד. לא משחקים ברצועת ביטחון, אמירה ברורה של 'אנחנו לא נסוגים מהשטח', זה יישובים."
"האם חייבים בשביל זה מלחמה עצימה? אני לא בטוחה, אבל בואו נגיד ככה, אם אין ברירה אז אין ברירה."
עמיעד: "למה שאנחנו לא נגיד - חבר'ה זה שלנו עכשיו ותהיו חזקים? אתם פתחתם במלחמה, אז את המלחמה אתם תסיימו לא בנקודת ההתחלה, אלא אתם תפסידו".
"אני אומר בצורה ברורה, הגבול, לא אמרתי רצועת ביטחון, הגבול, כיבוש קרקע, זה הנושא כדי להכריע את חיזבאללה. אגב, כדי למנוע את מלחמת לבנון הרביעית. אגב, אורחא, מן הסתם, זה שלנו גם להתיישב שם."
לדברי אנה, התמיכה ברעיון סיפוח והתיישבות בדרום לבנון לא מגיע רק מחוגי ארץ ישראל השלמה: "התנועה קמה באיזשהו מקום מחלום של בן אדם אחד, אבל אנחנו בעצם כל הזמן שומעים הדים, זה רעיון שמסתובב, שצריך לשנות את הגבול, ואנחנו שומעים את זה מכל הכיוונים, מכל הגוונים, זה חלום שקיים, והוא ממשיך להיות קיים, ובעזרת ה' אני מקווה שנצליח להגשים אותו בדור שלנו."
