"היהודים העושקים, הכופרים" - היועץ הבכיר החדש של נשיא סוריה

לפני כחודש וחצי הודיע נשיא סוריה אחמד א-שרע על מינוי של "יועץ" חדש. היועץ שהולך ותופס מקום מרכזי בשלטון החדש בסוריה הוא אחמד מואפק זידאן, ששימש בעבר כעיתונאי בכיר של אל-ג'זירה בפקיסטן. המינוי של היועץ הבכיר לכוורת המצומצמת של נשיא סוריה שופך אור נוסף על השלטון האסלמאסיטי בחמאסטן 2 שמתפתח בגבול הצפון. 

זידאן, היה מזוהה במשך השנים עם "האחים המוסלמים", ומשמש למעשה כיועץ תקשורת ואסטרטגיה של א-שרע, בנסיון לנתב בין מדיניות החוץ שמנסה להראות פנים של "סוריה החדשה" ושל שיקום ופיתוח, לתפיסת העולם האסלאמיסטית וקבוצות המורדים. במקביל זידאן מרבה להגן על פעולותיו של א-שרע, כולל במשא ומתן על הסכם ביטחוני עם ישראל מול הביקורת. בחשבון הטוויטר שלו הוא מהדהד מסרים המדמים את פעולתו של א-שרע להסכם חודייבה או לדוג' נוספת מהמיתוס האסלאמי שבו מועאוויה - שהקים את חליפות בית אומייה בסוריה - חתם הסכם ושילם מיסים לביזנטים.

כנס זום שאסור לכם לפספס: כל מה שלא ידעתם על השלטון החדש בסוריה (עם תחקירני הקול היהודי והשר עמיחי שיקלי) >>

בראיון שהעניק זידאן לאחרונה, הוא הסביר את האידיאולוגיה שמאחורי המגעים בין ישראל למשטר הסורי החדש. מגעים אלו משווקים משווקים בישראל כ"הצטרפות להסכמי אברהם" או באשליות על שלום ו'חומוס בדמשק'. זידאן הדגיש כי מטרת המשא ומתן מצד סוריה להביא לנסיגת ישראל לקווי 74' (כפי שנקבעו בסיום מלחמת יום הכיפורים וכפי שהיה עד נפילת משטר אסד). אולם ציין כי לא תהיה הכרה בישראל, או ויתור על הדרישה לרמת הגולן. "מוצאו של נשיא סוריה, אחמד א-שרע הוא מהגולן והגולן היא אדמה כבושה על ידי הכיבוש הישראלי, ויש הכרה בינלאומית בכיבוש הזה במסדרונות האו"ם", הסביר זידאן. לפי ההסבר שלו המשטר הסורי הבין את חולשתו מול ישראל, ולכן פועל באופן טקטי: "אומנם אנחנו מהפכנים, אך מדברים בצורה ריאלית ומציאותית. העם הסורי היום מותש ממלחמה… אנחנו מבינים את הממדים שלנו ומכירים את היכולות שלנו ואנחנו מדברים בהתאם ליכולות הללו". ההסבר של זידאן מתאים לתפיסה האידיאולוגית הרואה בהסכם - הסכם שביתת נשק טקטית באופן זמני.

לאחר מינויו הופצו בסוריה תמונות של זידאן יחד עם מנהיג אל-קאעידה לשעבר אוסמה בן לאדן. זידאן טען שזה הישג של עבודתו כעיתונאי שהיה אחד הבודדים שהצליח לראיין את בן-לאדן, אך הפרסומים שלו ברשתות החברתיות מלמדים על תפיסתו הקיצונית והאנטישמית ותמיכתו המובהקת והנלהבת בחמאס. את ישראל זידאן מכנה בדרך כלל ה"אויב הישראלי" או "האויב הציוני".

ב-7 באוקטובר, בזמן שמחבלי החמאס פשטו על יישובי עוטף עזה, הפציץ משטר אסד את העיר אידליב שהייתה אז בירת המחוז שנשלט על ידי המורדים בהנהגת ג'ולאני - אחמד א-שרע. המורדים הסורים מצאו את עצמם נקרעים, מצד אחד הם תומכים בחמאס, וחגגו את ההצלחה, מצד שני באותם רגעים הם היו במלחמה מול משטר אסד הנתמך ע"י איראן, זו שעמדה מאחורי מתקפת ה-7 באוקטובר. למרות זאת הם פרסמו הצהרה תמיכה ב"מבול אלאקצא" ובחמאס, שפורסמה כמובן גם על ידי זידאן.

זידאן כתב על כך מספר פוסטים, שבהם הסביר את העמדה המורכבת: "אנחנו שמחים על ניצחון אחינו בפלסטין על הציונים הפושעים, ואנו עצובים שאיראן מאמצת זאת לטובת הפרויקט השיעי שלה". בפוסט נוסף שכתב מספר ימים לאחר טבח שמחת תורה הוא כותב כי "מי שחושש מהצטרפות "פושע המלחמה בשאר אסד, וחמינאי אויב האל" (מהציר השיעי שנלחם במורדים בסוריה) ל"גיבורי אלקסאם" אנו אומרים: ירושלים טהורה מכדי שיחללו תנועותיהם ולא יטהרוה וישחרוה אלא צאצאי אלפארוק" (הכוונה לכינוי של עומר אבן אלחטאב "החליף השני" לפי האסלאם המזוהה עם הסונים).

בפוסט נוסף הוא קורא לחובה אישית לעמוד לצד עזה ופלסטין: "מי שמוצא בליבו במצב הנוכחי עדיפות אחרת על פני התקווה והאהבה לניצחון בני האסלאם בעזה ובפלסטין, ואינו מאחל כי אלוהים ישבור את היהודים הפושעים; עליו לבחון מחדש את אמונתו בליבו". "כמידת השנאה שלנו וההתנערות שלנו מן היהודים – העושקים, הכופרים, המופקרים והבוגדניים – כך צריכה להיות גם אהבתנו ונאמנותנו לאחינו בעזה ובפלסטין".

   |מה עומד מאחורי הקריאה לפירוק "האחים המוסלמים"?

במאמר שפרסם לאחרונה בערוץ אלגז'ירה (22 באוגוסט) הוא קרא לפירוק תנועת "האחים המוסלמים" בסוריה.

תנועת האחים המוסלמים בסוריה היתה מהראשונים להתקומם נגד משטר אסד בשנות ה-80, מה שהוביל לטבח חסר תקדים בעיר חמה ש"השתיק" את המוסלמים הסונים ל-30 שנה. מאז ארגון "האחים המוסלמים" נרדף בסוריה. למרות זאת, בתחילת שנות ה-90 בהשפעת איראן, עבר משרד החמאס שגורש מירדן לדמשק של אסד, שם פעל עד לתחילת המרד בסוריה. 

בשנים האחרונות, בתקופת המרד, הוקם ארגון בשם "המועצה האסלאמית הסורית", שראשיו היו מזוהים עם האידיאולוגיה של תנועת האחים המוסלמים, ובקשר עם טורקיה. זמן קצר לאחר ההפיכה והקמת שלטונו א-שרע הכריזה הארגון על פירוקו ורוב אנשיו השתלבו בהנהגה הדתית של המשטר החדש.

זידאן, שתיאר את עצמו במאמר כמי ש"גדלתי מנעוריי על רעיונות האחים המוסלמים", טען כי מאז הניצחון של המורדים בסוריה התפרקו כל הארגונים השונים, כדי לקחת חלק בבניית השלטון החדש. זידאן פונה לחבריו באחים המוסלמים מתוך מקום של כבוד, לטעמו בטענה כי מוסדות הארגון הם מיושנים, ולא מדברים את שפת הדור הצעיר. הוא מציג כמודל תנועות שונות שפרשו מתוך האחים המוסלמים ופעלו באופן עצמאי על בסיס רעיונות דומים בסודאן, בתוניס ובירדן, והוא גם מציג את הקמת החמאס כמודל של פעילות עצמאית שאינה תלויה בארגון האם של "האחים המוסלמים", וכמבון את הצלחתו של ארדואן בטורקיה. הוא מציין כי "האחים המוסלמים" נתפסים בעיני העולם המערבי כתמנון רב זרועות, בעוד שבמציאות הארגון "מעורר חמלה".

המאמר של זידאן עורר מתקפות גם מצד גורמים פנימיים, וגם בישראל כמאל חטיב - סגן יושב ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שהיה תומך נלהב של המורדים בסוריה, הביע את אכזבתו מהמשטר הסורי, בעיקר על רקע המגעים עם ישראל, וסגר את הפוסט לתגובות לאחר שלטענתו הותקף בתגובות מצד אנשיו של א-שרע. לעומת זאת אנשי "המועצה האסלאמית הסורית", שבה היו חברים אנשי הדת המוזהים עם האחים המוסלמים, השתלבו במועצת הפתווא של השלטון.

הקריאה של זידאן לפירוק "האחים המוסלמים" בסוריה כארגון עצמאי והשתלבות במערכת השלטון החדש תואמת לרעיונות נוספים שמציגים מקורביו של א-שרע, המציגים אותו כדמות עצמאית המובילה דרך חדשה באסלאם, שהיא מודל מעודכן לניסיונות של תנועות האחים המוסלמים השונות לכונן מדינה אסלאמיסטית המושפעת הן מטורקיה והן מקטאר, אותה מתאר זידאן כ"שותפה אסטרטגית", כזו שלומדת מהניסיון הכושל של האחים המוסלמים במצרים ובתוניס, ומתמרנת פוליטית מול המערב במטרה למימוש אותם המטרות, באופן הדומה לצורה שבה פעל ארדואן בראשית דרכו, תוך כדי שילוב של השפעה של המודל הקטארי.

ההבדל יש לציין כפול - בעוד ארדואן מתמודד עם מדינה עם אחוז חילוני גבוה יותר ומסורת חילונית, הקהל של א-שרע אסלאמיסטי הרבה יותר וכמובן - בעוד טורקיה רחוקה, סוריה היא כאן על הגבול.