במסגרת "אשרף מרואן - שם בדוי", סדרת הדוקו החדשה של ערוץ 14 שיצר הבמאי אברהם שפירא בתמיכת "קרן קולנוע שומרון" וחושפת את מרכז דאר א-סלאם בכפר קרע, הפועל במסווה של מרכז דו קיום ורב תרבותיות להכרת האסלאם, בעוד שלמעשה מדובר בארגון דעווה שמטרתו לאסלם יהודים ויהודיות במימון ארגוני טרור, מתריע מ', ראש צוות חוקרים בקהילת המודיעין: אנחנו במלחמת דת, וצריך להילחם גם במאמצי הדעווה.
"אני למעשה מ-2015 בקהילת המודיעין, קודם בשירות הביטחון הכללי ובשנים האחרונות באחת מיחידות היומינט של אגף המודיעין בצה"ל, ראש צוות חוקרים, עשרות אלפי שעות עם מחבלים, כאשר חלק דרמטי עסק בסוגיית הכשרת הלבבות." מספר מ'.
מ' מסביר, שהג'יהאד שאיתו אנחנו מתמודדים הוא הרבה יותר רחב מהטרור שעליו נהוג לדבר בדרך כלל, והרבה יותר מסוכן: "האחים המוסלמים זו תנועה שתכליתה בסופו של דבר להשליט את מה שהם מכנים דין אללה על כל העולם כולו במגוון אמצעים כאשר רק קצה הקרחון הוא אמצעי צבאי, אבל יש המון מאמצים שקודמים לזה."
"מה שהולך בטוב וזה המאמץ המרכזי, "בטוב" במרכאות הכוונה בחלוקת טיטולים ובשר, עובר במעונות, עובר בבתי ספר, ועד לאוניברסיטאות עצמן באמצעות תאי סטודנטים של חמאס למשל שנקראים הכותלה אלאסלמייה ובקצה בקצה גם לגייס אותו לפעילות צבאית"
"ברור שיש אמירות כולל בקוראן עצמו שזה עדיף שיהיה בדרכים של שלום אבל ברור שאף אחד לא חושב שכל העולם כולו יתאסלם מרצונו ולכן זה פשוט שלב", הוא מדגיש.
"שלבים 1 עד 8 יהיו בדרכי שכנוע שהולכות ומסלימות, ותשע עשר יהיו פשוט באלימות מהסוג שראית ב-7/10 שהיא לא חריגה לעולם המוסלמי."
לדברי מ', המוסלמי רואה את כל האדמות בעולם כמתחלקות לשתיים, דאר אל אסלאם - בית השלום, הבית שבו האסלאם נמצא, או דאר אל חרב. "וכל האמצעים טובים וכשרים להכניס אותך לדאר אל אסלאם. מטיטולים ליולדת ועד טבח בבארי."
"האסלאם משווק את עצמו במגוון דרכים. ובלבד שהוא משווק. ופה זה גם ההבדל בין התורה לאסלאם. בתורה אין אלמנט של שיווק, לאסלאם יש עניין להשליט את האסלאם על כולם."
מ' משתמש בחשיפה של הקול היהודי כדי להדגיש את הנקודה: "לג'נת זקאת אל קודס היא דוגמה טובה לעמותה שרוב הפעילות שלה אם היא היתה קוראת בעמותה אחרת היא יכלה להיות אפילו פעילות מבורכת פעילות חברתית, אבל בפועל זו הכשרת הלבבות, וגם בקצה מימון ישיר, באמצעות כל מיני צירים שמטשטשים את העקבות, של פעילות צבאית, שהיא הדובדבן שבקצפת אבל מתחתיו יש קמח ושמרים ויש קקאו ורק בקצה אתה מגיע לקלאצ', אבל כל העוגה מוגשת לך כדי שתאכל את האסלאם."
"חמאס יש לה מאה – היא 20 תשים על קלאצ'ים ו-80 תשים על פעילות חברתית. ובפעילות החברתית הזו זה מגיע לעמותות בתוך ירושלים או מקומות אחרים שהם מחליטים באיזה מוסדות לתמוך ואם מוסד נבחר להיות בר המזל שיתמך על ידי העמותה משמעות הדבר היא שתוצאות הפעולות שלו הולמות את מטרות חמאס."
"כמו מבנה פרמידי של חברות. המבנה הוא ברור גם אם מסועף הוא ברור. כאשר אתה רואה ארגון כמו דאר א סלאם שמקבל תמיכה כספית משמעותית מאגודת חמאס כמו זקאת אל קודס אתה מבין שיש פה מוסד חמאסי שעוסק בהכשרת לבבות, גם אם בקצה זה נראה לך מכבסה הומניטארית. זה לא משנה המטרה היא לאסלם, לכפות את האסלאם בלב ובקרקע."
לדברי מ' מדובר במהלך שיווקי נטו: "בדיוק כמו שאם חברת קוקה קולה רוצה למכור בתל אביב או בביתר עלית, היא לא תשדר את אותה פרסומת כדי למכור את אותו המוצר אבל זה קוקה קולה, אפיינו אותך עשו לך פרופיילינג הבינו מה נעים לך לשמוע, 'אנחנו דת הסליחה והשלום', והוא יכול לשווק את עצמו כחטיבת עז אדין אל קסאם למגוייס עתידי, שזה מתאים לו הכל יוצא מאותו מפעל הכל יוצא לאותו התכלית."
ויש גם הצלחות: "כשאתה רואה את הנערות מברסלב והחברה הדתית לאומית או חילוניות או בוגרות 8200 כשאתה רואה אותן יושבות עם הניקאב ועם החיג'אב, אתה מבין שהם עשו פה תהליך מושלם."
"מי שאסלאם אותה עשה פעולה שהיא לא פחות הירואית ולא פחות נחשבת ולא פחות מוערכת ממי ששילח פיגוע התאבדות או מי שמימש בעצמו פיגוע התאבדות. ולכן הם משקיעים את הכסף בזה, הם מבינים את זה, הם מעריכים את זה, הם מוקירים את זה והם מתגמלים על זה."
"המלחמה הזו כוללת רבדים רבים. מה רע לחלק טיטולים ליולדת או בשר לחג או מגרשי כדורגל או לנקות את הרחובות מסמים וזנות, שזה דברים שהם באמת עושים, אבל הכל תחת כותרת של הדעווה, שזה מאמץ שלוקח את רוב האחוזים את רוב הזמן ורוב ההשקעות הכספיות של האסלאם בהשלטת עצמו על העולם."
"הרי התכנית והחלום הגדול היה שיהיה פה שבעה באוקטובר ביחד עם כיבוש הגליל ביחד עם שומר חומות. חאלד סבאח הוא ושני בניו נסע לטורקיה והם קיבלו שם הוראות והוא היה צריך לממש פה את שומר חומות במחוז שלו בירושלים.
מצוות עשה לעשות את הג'יהאד, הפטור מהמצוות עשה הזאת יכול להיות רק במצב שמכונה דוח אל מוסלמין - חולשת המאמינים, זה המצב היחידי שהמוסלמי הפשוט יכול לקבל פטור לחדול ממעשה האלימות המכונה ג'יהאד. זה מעולם לא יבוא מהסכמה, זה לא יכול לבוא בהסכמה, אין היתר דתי והלכתי שזה יבוא מהסכמה. השאלה היא אבל האם אתה כאדם מפנים את זה שאתה במלחמת דת. אתה יכול לברוח מזה לאן שאתה רוצה אבל אתה צריך להפנים שאתה במלחמת דת ואין לה פתרון זולת הכרעה מוחלטת מוחצת.
כשאתה רואה יהודיה שהתאסלמה והיא מגיעה לשלב שהיא מעלה תכנים של חמאס ברשת אתה מבין שתהליך ההכשרה המנטלי הושלם והשלב הבא הוא לגייס אותה לזרוע הצבאית גם."
"הדין הפלילי הוא לא כלי מתאים למאבק הזה, גם בתפקידי כחוקר כשאתה משקיע תועפות של שעות, לילות כימים באמת, בפנים בפנים אתה יודע שזו דרך לא אפקטיבית בעליל, כי כאשר אתה צריך להסביר לפרקליט מחוז ירושלים למה הסיפור הזה של הכשרת הלבבות היא פעילות תומכת טרור, כשאתה נלחם בכלל בכלים פליליים שנועדו לאנשים מתוך החברה שמקבלים את חוקי החברה שסרחו, כשאתה נלחם בכלים כאלו מול הג'האד זה כל כך לא רלוונטי."
"זה כמו לבקש מטנקיסט בעמק הבכה במלחמת יום הכיפורים לפני שהוא יורה על ה-T55 הסורי שמולו לקבל הפללה ראייתית שיש לו אמצעי ויש לו כוונה ושתי הפללות מוצלבות ורק אחרי זה לירות אבל רק באמצעי הפוגעני פחות, אולי נירה לו על הזחל, זה לא האירוע. אתה במלחמה, הדין הפלילי לא יעזור פה."
"לך תוכיח שהכוונה היא ג'יהאד, עוד 20 שנה, אבל זה הקצבים שהם עובדים בהם וכל הכבוד להם שהם עובדים בקצבים האלו, הם באמת מצליחים להבשיל תהליכים."
"כשאתה מפחית את ההתנגדות בציבור הכללי לאסלום אתה מקשה על המערכת להילחם בו, הפחתת רמת ההתנגדות זו בעצם הקהיית החושים, זה ההרדמה, זה החשכה, זה הערפול שלנו שלא נפקח את עיניו ונבין בפני מה אנחנו עומדים. זה לא נוחבה, זה הדרך אל האושר, מה אתה מדבר."
כמו שאתם יודעים על המשל איך מבשלים צפרדעים, בהתחלה בסיר קר, אם תשים אותם ישר ברותח הן קופצות מהסיר. אתה מחמם את המים לאט לאט, כשזה כבר רותח מספיק הן כל כך מושי שהן לא יכולות לזוז. זה שלב בהבשלה."