"ללא אחיזה בשטח סוריה צה"ל יאבד שליטה"

"זה שג'ולאני מחפש כל דרך לדחוק אותנו החוצה, אלו דברים ברורים" אומר לנו פרופסור עמוס עזריה מתנועת "חלוצי הבשן" בתגובה לדיווחים על הסיורים שעשו הרוסים ביחד עם כוחות מטורקיה מעבר לאיזור החיץ שצה"ל מחזיק, "זה נכון שהצבא כרגע מחזיק בחלק מהבשן, אבל כמו שקרה בדרום לבנון - ללא התיישבות זה ישחק. כך קורה לכל צבא בעולם, גם לארצות הברית - צבא לבד לא יכול להחזיק מקום שהוא אומר בעצם שהוא לא שלו".

לטענתו של פרופסור עזריה הכרוניקה שהייתה בלבנון תחזור מהר מאוד גם בסוריה "בשלב מסויים הצבא יתחיל להתכנס למוצבים, כי יחשוש להיות חשוף על הצירים, בהמשך יבואו מטענים ואז כשחלילה נתחיל לשלם במחיר חיי אדם יתחילו הקולות הקוראים לסגת".  

"חלוצי הבשן" היא תנועה אזרחית הפועלת לקידום התיישבות יהודית בחבל הבשן ההיסטורי ובכתר החרמון, ולחיזוק הנוכחות הישראלית האזרחית באזור הגבול הסורי.

בעקבות הפרסומים התנועה מארגנת כנס מיוחד שמטרתו ליצור תוכנית מעשית לקידום התיישבות בבשן, באיזורים שבהם צה"ל שולט. 

בשלב הזה אנשי "חלוצי הבשן" מסתפקים בלהגיע לנקודות שונות בסמוך לגבול ולפעמים אף לחצות אותו. הם מתפנים בנימוס אבל מאתגרים את המערכת. בפעם אחת כזאת הגיע גרעין משפחות עד למה שמכונה החרמון הסורי, "מזכיר שמדובר בהר שיאון" מתקן פרופ' עזריה. 

פעילות נוספת הייתה הנחת אבן פינה לישוב תחת השם 'נווה הבשן' מעבר לגבול הישן באיזור שבו נמצא הישוב אלוני הבשן. הפעילות צויינה לזכרו של הלוחם יהודה יהלום שנפל בגבול הצפון שגם משפחתו הגיע לאירוע. בפעילות נוספת הגיעו מאות אנשים שניסו לעבור את הגבול הישן כשהם יודעים מראש שהצבא יבלום אותם. 

היתרונות של הבשן על פני התיישבות בלבנון

אם בדרום לבנון דעת הציבור הישראלי לא מצליחה עדיין לקבל את רעיון ההתיישבות, ולמען האמת גם בעזה זה עוד לא קורה בפועל, מה גורם לכם להאמין שרעיון ההתיישבות בסוריה שהיא חבל ארץ חדש מבחינת ישראל, יתקבל? 

עזריה וחבריו רואים את התמונה אחרת לחלוטין - "אנחנו לא סתם דוחפים דווקא כאן. בניגוד ליתר הגבולות כאן קיימים שתי יתרונות חשובים שאין לא בעזה ולא בלבנון - הדבר הראשון הוא שבמציאות החדשה יש איזור חיץ שלא רק שצה"ל מחזיק בו באופן רשמי, אלא שהוא גם כמעט ריק מאוכלוסייה. גם אלה שקיימים כאן יכולים בקלות ללכת למחוזות אחרים בסוריה - מה בטוח שבכל איזור דרעה אסור שיישארו סוניים. והדבר השני הוא המציאות של הדרוזים שבסיטואציה הנוכחית עוזרים ללגיטימציה של ישראל להחזיר לעצמה את השטח הזה. חלק מהם מניף כבר עכשיו דגלי ישראל והם אומרים בפירוש שהם רוצים לחיות תחתינו. הם שינו את שם המקום מ"הר הדרוזים" ל"הר הבשן" כדי להזכיר את הזיקה של ישראל למקום". 

"מה שנכון להגיד שכל אלה הם הזדמנות שאם לא נפעל נכון היא תתפספס. אנחנו אומרים בצורה פשוטה - כרגע אנחנו לא מספיק מבינים שבכל יום שעובר לתוך הריק הזה נכנסים כוחות חדשים והאיום על רמת הגולן יחזור. ואנחנו מגיעים לכאן כדי להרחיק את האיום הזה". 

אנשי התנועה טוענים שהתמיכה שהם מקבלים לא מגיעה רק מהציבור הדתי ומבחינתם הם לא מתכוונים להמתין עד שהמדינה תאשר להם להתיישב, "זה אף פעם לא מגיע לצערנו מלמעלה ולכן התפקיד הזה מוטל עלינו". בתנועה מתכוננים לכך שחלק מהתהליך יהיה פינויים חוזרים ונשנים בדיוק כמו אלה שהיו כאן בעליות לסבסטיה וכמו אלה שישנם עד היום ביו"ש. "בסוף החיבור לארץ יהיה חייב להתרחש".