מכת חטיפות הנשק ביהודה ושומרון נמצאת בשיאה, בחודש האחרון בלבד, נרשמו לפחות ארבעה אירועים של חטיפה או ניסיונות חטיפת נשק מלוחמים ואנשי כוחות הביטחון ברחבי יו"ש.
האירוע הזכור והמדמם ביותר התרחש לפני כחודש סמוך לחוות גלעד, עת נרצחו בפיגוע ירי איש כיתת הכוננות בניהו מלט הי"ד ורס"ן יובל עזרא הי"ד.
באותו אירוע, הצליחו המחבלים לחטוף את נשקו של הרבש"ץ. הדם עוד לא יבש, וכבר למחרת התנפלו פורעים ערבים על חייל צה"ל בחופשה שרעה צאן סמוך לסוסיא שבהר חברון, פצעו אותו בראשו וחטפו את נשקו האישי. פחות משבוע לאחר מכן, מחבל ניסה לחטוף נשק מלוחם שהוקפץ לעימות סמוך ליישוב מיצד בגוש עציון.
מקרה נוסף שהתרחש אתמול ועוד מתוחקר מעלה חשד לנסיון חטיפת נשק מחייל על ידי מחבל בחברון.
לאור כל המקרים האלו,ותוך נסיון להבין האם בכל המקרים הללו מדובר בגזירת גורל, או בתוצאה ישירה של מדיניות, קיימנו שיחה עם גורם צבאי, קצין בכיר בבדרג השטח שמכיר את השטח היטב, ומתח ביקורת חריפה על הפיקוד הבכיר, שלדבריו מפקיר את הלוחמים בשטח אל מול האויב.
"היה מצופה – וזה מה שאנחנו לצערנו לא רואים – שתהיה יציאה של דפי הנחיות וחידוד נהלים, מפיקוד מרכז ומהרמטכ"ל בעצמו, שהיה חייב להתייחס לסוגיה הזאת", אומר הגורם. "היה צריך להגדיר טווח מינימלי להתרחקות. טווח מינימלי שכל חשוד ערבי חייב לשמור מחייל צה"ל, שברגע שהוא נחצה – יורים. עשרה מטרים. לא לנהל שום מגע. מחבל שנע לכיוון חייל וסוגר טווח של עשרה מטרים – זה ירי. החייל חייב לדעת שהוא עומד מאחורי זה ומקבל על זה גיבוי של מאה אחוז מהמערכת. זה האירוע, וככה צריך לנהל אותו".
לדבריו, המערכת מסרבת להתעורר גם אחרי אירועים קשים שגבו דם יהודי: "הצעד הזה היה מצופה כבר מזמן. אחרי האירוע שבו נפל בניהו מלט, מיהר דובר צה"ל לצאת ולהגיד ש'לא נמצאה בעיה בהוראות הפתיחה באש'. זאת בושה. אתה אלוף פיקוד? היית צריך לבוא, לדפוק על השולחן ולהגיד: 'אף אחד לא מתקרב ללוחמים שלכם לטווח של עשרה מטרים!'. אם אתה רואה עוד אירוע כזה של התקרבות לחייל וניסיון חטיפה אחרי האירוע של בניהו, היית צריך לעשות מזה סקנדל. לתחקר את זה לעומק ולהגיד למפקדים בגזרה: 'איך לעזאזל נתתם לו להתקרב אליו?'. במקום זה, הוא פשוט מעביר את זה הלאה. הכל ממשיך כאילו 'בלה בלה בלה'".